אשלי pov:
בזמן שאני נוהגת יותר מהר מכל המכוניות בכביש חשבתי על הקול הזה של מי הוא יכול ליהיות לאט לאט שקעתי במחשבות ובלנסות לחבר פרצוף שמתאים לקול הזה
"זהו זה!" צעקתי לעצמי אני יודעת למי שייך הקול הזה זה דרק! אבל מה הוא רוצה חשבתי שהוא בכלא לפחות ל10 שנים הבאות למה הוא פה?
המשכתי לחשוב עד שלא שמתי לב והתנגשתי במכונית השחורה שהייתה מולי.
זה הדבר היחיד שאני זוכרת אחרי זה הכל היה חושך.
ניסיתי לפתוח עיניים היה לי כל כך קשה כאב לי בכל הגוף הרגשתי משותקת
ניסיתי שוב לפתוח עיניים והצלחתי מה שראיתי היה תיקרה לבנה וצללים של חמישה אנשים
"היא התעוררה!" שמעתי קול אירי צועק בשמחה
"זוז לי מהדרך נייל אשלי את בסדר?" קולו העמוק של ליאם שאל איך הוא הגיע לפה בכלל אני נסעתי לבד
עדיין לא הבנתי כל כך אה אני נמצאת לא הצלחתי להוציא הגה מהפה, שמעתי שהרופא נכנס לחדר וכולם יצאו גם ליאם אני עדיין כועסת עליו אז שלא יחשוב שאני סלחתי לו
"היי אשלי אני הרופא שלך דוקטור שפרד וזאת המתמחה שלי דוקטור גריי, אני יודע שזה כואב אבל נוריד את מינון חומרי ההרדמה ונבדוק את התפקוד שלך, אל תאבקי בצינור ההנשמה זה יכאב לך, עכשיו את יכולה לעקוב אחריי בעיניים?" דוקטור שפרד שאל ולא הצלחתי להגיב אליו "תלחצי לי את היד" דוקטור גריי אמרה ועדיין לא הצלחתי להגיב
"מה עם אצבע אחת, את יכולה להזיז אצבע?" היא הוסיפה ולא הגבתי הם הסתכלו אחד על השניה בדאגה ויצאו מהחדר
ליאם pov:
"זה מוקדם מכדי לדעת" דוקטור שפרד אמר
"היא לא הגיבה?" ג'סטין אמרה בבכי
"היא פקחה עיניים ו.. תראו עדיין מוקדם לדעת" שפרד השיב
"היא מילאה הוראות? משהו חוץ מזה?" שאלתי בדאגה ולרופא היה קשה להגיב
"לא שום דבר חוץ מזה" דוקטור גריי השיבה נחלצת לעזרתו. אני לא יושע מה אני יעשה עכשיו "זה הכל באשמתי אני אשם לא הייתי צריך לעזוב אותה ככה" אמרתי וזאין ליטף את גבי "הכל יהיה בסדר אתה תיראה ליאם" הוא אמר בניסיון לעודד אותי
נכנסתי לחדרה של אשלי אני חייב לנסות לדבר איתה גם אם היא לא תגיב לי נכנסתי והתישבתי לידה
"אשלי אני כל כך מצטער את צדקת ואני טעיתי הייתי צריך לקחת אותך איתי" אמרתי והתחלתי לבכות
"את חשובה לי ואני מאושר איתך את יכולה פשוט לחיות?,את יכולה לחיות בישבילי? בבקשה תחיי בישבילי" אמרתי בבכי וקברתי את ראשי ליד הבטן שלה אני כל כך שמח שהתקשרו אלי כשמצאו את הפחאפון שלה כניראה אחרי הכל אני עדיין שמור בפלאפון שלה בחיוג מהיר
אשלי pov:
שמעתי כל מילה שהוא אמר אני כל כך רוצה לקום ולחבק אותו כניראה שהתקשרו אליו כי הוא בחיוג מהנר אצלי עדיין כן אני יודעת שזה טיפשי אבל היי, זה השתלם אחרי הכל. פתאום הרגשתי שאני צונחת לצוך חלל שחור ונרדמתי
ליאם pov:
הרמתי את ראשי מתעורר ממחשבותיי על ידי הצפצוף של המכונות שמחוברות לגופה של אשלי הרופאים התחילו לרוץ לחדרה
"מה קרה?" שאלתי בלחץ
"לחץ הדם שלה צונח, הבטן שלה נוקשה ויש בצקת בריאות היא מדממת. תודיעו לחדר ניתוח שאנחנו בדרך." שמעתי את דוקטור שפר אומר למתמחים שרצו לחדרה
אני לא מאמין שזה קורה לי אני פשוט לא מאמין יצאתי החוצה הסברתי לבנים מה קרה כאן עכשיו ושנחכה פה עד שהיא תצא מהניתוח. ישבתי שם חסר אונים כשהבנים ג'סטין ואלינור מנחמות אותי ומנסות להגיד לי שהכל יהיה בסדר. הכל יהיה בסדר שכנעתי את עצמי שזה מה שיקרה אני לא יכול בלעדיה אני מבטיח שכשאני יוצא מכאן אני נפרד מסופיה והיא יכולה להיכנס לי ל-
"אנחנו צריכים להתפלל עכשיו זה חשוב" הארי אמר קוטע את מחשבותי
"לא הפסקתי להתפלל מהרגע שהתקשרו אלי להגיע לכאן" אמרתי
"הייתי נשארת איתה כל היום אם הייתי יודעת איך להציל חיים" ג'סטין אמרה
"בבקשה אשלי אני יודע שאת יכולה לעמוד בזה את הכי טובה את יכולה לעבור את זה בשבילי" מלמלתי לעצמי
דוקטור שפרד יצא אלינו החוצה כניראה שנגמר הניתוח
"עשינו כל מה שאנחנו יכולים, עכשיו רק צריך שהיא תתעורר" הוא אמר גורם לכולנו להסתכל אליו
"וזה שהיא בקושי הגיבה כשהערתה אותה מקודם?" זאין שאל
"כניראה שהיא פשוט לא הייתה מוכנה להתעורר" הוא השיב
"או?" ג'סטין שאלה
"או שהמוח שלה נפגע ויכול ליהיות שהיא לא תתעורר" הוא אמר והלך משאיר אותנו חסרי מילים הביאו אותה לחדר מנוחה עדיין מחוברת למכונות פשוט ישבנו בחוץ וחיכינו שיקרה משהו.