אז היום יש לי מומולדתתתת👑
ואני חוגגת sweet sixteen
והחלטתי לפנק אותכם במרתון כפי שאתם יודעים...
הכנתי לכם כמה פרקים נורא מעניינים ואני מקוטה שתואהבו💝
אז תהנו
****
פרק 1 למרתון
בפרק הקודם:
נקודת מבט של קייטי
~"אני לא מעוניינת בשום קשר איתך אנג׳לה, אני מ-א-ו-ש-ר-ת, תשחררי ממני"
~"אני לא יכולה"
אמרה בעצב שכמעט קנה אותי
לא עניתי, ניתקתי.
אין לי מה לענות לבנאדם שלא מעריך אחרים.
היא פשוט נוכלת, מגעילה אותי.
______________________________________
"קייטי מה היא רצתה??"-שאל שון מתקרב אלי מניח את ידו על כתפיי.
לא היה לי כוח לענות ובדיוק נזכרתי שהשיחות שלי מוקלטות, פתחתי את הטלפון עדיין שותקת ומדליקה את ההקלטה, מניחה את הטלפון בין ידיו ועולה למעלה.
נכנסתי למקלחת והדלקתי את המים ממלאה את האמבטיה. כשהיא התמלאה הורדתי את בגדיי ונכנסתי למים החמים.
"קטנה?"-נשמע קולו של שון.
"אני במקלחת"-אמרתי והדלת נפתחה ושון נכנס עם הטלפון שלי בידיו.
"את רוצה שאני אטפל בעניין הזה והיא לא תוכל להתקרב אליך?"-שאל ואני הורדתי את מבטי משחקת עם רגליי בקצף שנוצר מהסבון.
"אתה חושב שזה יעזור?"-שאלתי מרימה את מבטי ומביטה בו. הוא היה מכופף, קרוב לאמבטיה.
"אני יעשה הכל כדי שזה יעזור ויהיה לך טוב, את יודעת"-אמר מצמיד את מצחו ומצחי.
"תודה"-אמרתי בלחש והוא הינהן, נושק לשפתיי ויוצא משאיר אותי לבד עם המחשבות שלי ועם השקט שכל כך חסר לי בימים האחרונים.
אני מרגישה שמישהו עוקב אחריי, ההרגשה הזו קשה. לא הייתי מאחלת לאף אחד להרגיש ככה, זה נורא מפחיד.
לפחות אותי.
לא הרגשתי איך הזמן עבר כל כך מהר אבל הוא עבר והגיע הזמן לצאת מהמקלחת. קמתי מהאמבטיה והתעטפתי במגבת יוצאת לכיוון החדר.
"סוף סוף"-מילמל שון וחייכתי אליו.
"כמה זמן?!"-אמר צוחק ואני איתו.
"לא שמתי לב לזמן"-אמרתי נושקת לשפתיו ונכנסת לחדר ארונות.
בחרתי שורט וגופיה ובדיוק בזמן שבאתי להוריד את המגבת, שון נכנס. כמה צפוי...
"מאמי בואי נילך לאנשהו"- אמר ואני ישר תפסתי את המגבת מכסה את עצמי היטב ומסתובבת עם גבי לכיוונו, מלאת בושה.
אני בחיים לא אתרגל למצבים כאלו.
"אופס"-מילמל צוחק ואני רק האדמתי.
"צאאא!!"- אמרתי מובכת בטירוף.
"ואם אני לא רוצה?!"-אמר מתחכם.
"נו שוןןן"-רטנתי.
"טוב טוב"-אמר נכנע, מסתובב גבו אלי ומוסיף
"את נורא יפה, כמו תמיד" הוא הסתובב אלי בפתאומיות ושוב כמעט המגבת נפלה לי.
"נוו דייי"- אמרתי מסתירה את פני והוא רק צוחק ויוצא.
"הא בואי נצא"-אמר מעבר לדלת בדיוק כשבאתי ללבוש את שורט הפיג׳מה שלי.
"לאן"-שאלתי "לסרט"-ענה ואני הרמתי גבה מודעת לכך שהוא לא רואה את זה. "שון מילר הולך לסרטים?"-שאלתי צוחקת. "נו חד פעמי"-אמר וצחקתי יותר. "סבבה"-עניתי ואז הוספתי "עכשיו אל תפריע לי אם אתה רוצה שזה יהיה מהר". אני בטוחה שהוא גילגל עיניים כשענה "טוב טוב".
הורדתי את השורט מגופי והתחלתי לחפש בגדים, לבסוף בחרתי מגפיים בצבע שחור עם עקב גבוה ועבה ומכנס אלגנט שחור 3/4 וחולצה סגולה שהשרוולים שלה מתרחווים ומעיל עור שחור למקרה ויהיה קר.