גיבור שלי- My hero

-פרק 8-

נקודת מבט של קייטי
"כנסי"- אמר אותו הנער שהפיל אותי באותו היום.
הבטתי בו והוא הפחיד אותי.
בגללו נפלתי, בגללו אני בבית חולים, בגללו פאקינג כואבת לי הרגל!!!
הבטתי בו בפעם האחרונה והסתובבתי והתחלתי לברוח...לפחות ניסיתי.
"תעצרי"-צעק מהמכונית שלו.
"קייטי ג'ונסון ישלך שניה לעצור או שאני אתפוס אותך ואת תסבלי"-אמר שנסע קרוב אלי. לא עצרתי, באותו רגע פשוט פחדתי ממנו.
הבטתי אחורה ושוב ראיתי אותו לא עוזב, ממשיך לעקוב אחריו.
'כוסעמק'-מילמלתי.
ופתאום משהו חזק ושירירי נתקל בי.
'אחח'-מילמלתי.
הבטתי קדימה וראיתי את שון.
"שון"-אמרתי והוא הושיט את ידו ועזר לי.
"מה ישלך?"-שאל באדישות.
"הוא בא לפה, לא ידעתי מה לעשות"-אמרתי בזמן שאני מנסה לנשום מהלחץ והדמעות ממשיכות לזלוג להם.
"מי?"-שאל.
"הוא"-אמרתי והסתובבתי כדי להראות לו את זה שהפיל אותי.
"מי הוא קייטי? קיבלת מכה בראש"-שאל בזמן שהוא מסובב אותי כך, שאני עומדת מולו.
"לא!!!זה היה הזה שהפיל אותי. הוא ניראה כזה לא ידועת...שיט שיט שיט שיט שיט"-התחלתי לצעוק.

נקודת מבט של שון
"שיט שיט שיט שיט שיט"-התחילה לצעוק. אני לא מאמין הבן זונה הזה הגיע אלייה, מה הוא רצה לעשות? לאן הוא ברח? אני חייב למצוא אותו ולהבין מה הוא רוצה.

"קייטי תביטי בי"-אמרתי לה וניסיתי להרגיע אותה ולבסוף היא נכנעה והביטה בי רגוע אך עדיין עם דמעות על פנייה.

"הכל בסדר, אני אבדוק מיזה היה! עכשיו בואי אני אסיע אותך הביתה, בסדר?"-שאלתי אותה ברוגע כי היא היתה בשוק...ואז היא הנהנה והובלתי אותה למכונית שלי.

היא התישבה בכיסא ליד הנהג ולפני שאני התיישבתי התקשרתי לפרקר .

"בוס?"
"ישלך חצי שעה למצוא לי את הבן זונה או שאני יורה בך. נודר לך באמא שלי פרקר! ישלך חצי שעה!"
"כן בוס רק מיזה הבן זונה"
"סטפן סלבטור"
אמרתי בצעקה וניתקתי.
נכנסתי לאוטו עצבני התנעתי והתחלתי לנסוע. פשוט לנסוע בלי שום ידיעה איפה היא גרה.
אחרי 10 דקות שאנחנו נוסעים בשקט החלטתי סוף סוף לשאול איפה היא גרה ולא לעשות סתם סיבובים.
"קייטי איפה את גרה?"-שאלתי אותה אך היא לא ענתה.
"קייטי"-אמרתי באזהרה, זה לא נגמר טוב שלא עונים לי. אני יכול לצאת משליטה ומזה לא באלי שהיא תנסה אותי.

נקודת מבט של קייטי
הוא שאל איפה אני גרה. שיט שיט שיט!
היום הזה יכול להיות יותר גרוע???
מה אני אגיד לו!?
אני לא רוצה שידע איפה אני גרה! פשוט מעדיפה לא לספר לאף אחד.
אבל אם זה שון מילר כמו שכולם אומרים...הוא לא אמור לדעת?
שיט שיט שיט איך הסתבכתי איתו? איך???
"קייטי"-אמר בקול מזהיר. מה אני יעשה עכשיו?!
אולי...
אוליי אני אגיד לו..
ש...
למסעדה!
כן כן למסעדה.
"אממ תקח אותי למסעדה של בוריס"-אמרתי לו בזמן שהיסתכלתי עליו והוא כמובן הביט בכביש.
פתאום הוא הביט בי ולא על הכביש.
"תסובב את הפרצוף שלך לכביש, חתיכת מפלצת!!אתה רוצה להרוג אותי?"-שאלתי.
הוא גיחך ואמר "קייטי ג'ונסון את האישה הראשונה שדיברה אלי ככה! מזל שאת אישה, אם לא מזמן הייתי יורה בך"
אחרי שהוא אמר פערתי את עיניי ופה נפתח ולא נסגר. והמוח נתן פקודה לענות לו!
לא שמתי לב מה עניתי לו
"ניראה אותך"
הוא עצר במהירות את האוטו וכמעט דפקתי את הראש.
"אחח מפלצתתת"-צעקתי.
"סתמי"-אמר והבטתי בעינייו.
אותן עיניים כחולות ששידרו פחד.