גיבור שלי- My hero

-פרק 53-

"הוא בשדה התעופה ביחד עם קייטי"-אמרתי ואבי הביט בי בהלם.
"אתה מתכוון לעשות עם זה משהו עכשיו או לחכות?"-שאל אבי בקול נוקשה.
"תוכנית חדשה"-סיננתי בכעס.
"אני..."-באתי להמשיך אך שמעתי רישרושים מאחורי הדלת.
---------------------------------------------------------
נקודת מבט של קייטי
"מאמי"-קרא סטפן. עדיין עמדתי והבטתי במקום בו עמדה אותה הנערה.
היא כל כך מוכרת.
כל כך. הראש שלי החל לכאוב נורא והייתי חייבת ללכת לאנשהו כדי שסטפן לא יראה שאני נזכרת.
הוא עדיין מופיע בזיכרונות שלי, אותו האיש שנראה כל כך מוכר לי.
"אני צריכה לשירותים"-אמרתי לו מחייכת.
הוא הנהן ואני הלכתי לחפש את השירותים.

נכנסתי לשירותים עם כאבי ראש נוספים.
הנחתי את ידיי על ידי הכיור והבטתי בעצמי.
הזעתי כמו מטורפת והזיכרונות החלו לחזור שוב ושוב
***פלאשבק****
מישהו נתן לי מכה בתחת.
"אויי"-אמרתי.
הסתובבתי וזה היה הוא.
לא חשבתי פעמיים ופשוט נתתי לו כאפה.
"חתיכת זונה"-אמר.
"מה את עושה?"-הוסיף בשאלה.
לא עניתי לו.
דמעותיי איימו לפרוץ.
זה בחיים לא קרה לי, זה נתן לי הרגשה של בחורה זולה?
כן, כן זולה!
ועוד הוא קרא לי זונה.
הסתובבתי ומיהרתי לבוריס.
"בוריס אני הולכת. אני אשלים את שעות עבודה מחר!"-אמרתי לו שדמעותיי כבר פרצו החוצה.
***סוף פלאשבק***

אלוהים!!! מה זה אמור להיות? מיזה הבחור הזה???
"את בסדר?"-קול לא מוכר שאל והסתובבתי בבהלה. "סורי לא רציתי להבהיל אותך"-אמרה מחייכת.
"את! את זו שעמדה מולי ואמרה לי להיות בשקט"-אמרתי מנסה להיזכר בה.
למה סטפן לא סיפר לי עליה כי ככל הנראה אני אמורה לזכור אותה. היא נורא מוכרת.
"קייטי את לא זוכרת אותי?"-שאלה בקול עדין ואני הנהנתי לשלילה לאט.
"את יודעת מי זה סטפן?"-שאלה מתקרבת אלי ואני זזתי אחורה.
"חבר שלי"-עניתי.
"קייטי אני עדן. חברה שלך את לא זוכרת אותי?"-שאלה והכאב בראש חזר אלי.
***פלאשבק***
"עדן"-קראתי בשקט לנערה שעובדת איתי.
"באלך להתחלף?"-שאלתי אותה ועשיתי לה פאפי פייס.
היא העבירה את מבטה לשולחן שאני אמורה לארח והחזירה את מבטה אלי.
"פחחח ניראלך? את משוגעת?"-שאלה בצינויות.
"נו למה?"-שאלתי.
"ניראלך שאני אסתבך עם שון מילר,זה מה שחסר לי על הראש"-אמרה הסתובבה והלכה לשולחן שלה.
***סוף פלאשבק***

"את!"-אמרתי מצביעה עליה.
"את עבדת איתי במסעדה, ואז לא רצית להתחלף איתי שאיזו חבורה באה. אמרת שאת לא רוצה להסתבך עם שון מילר"-אמרתי מתהלכת ברחבי השירותים.
"נכון, את זוכרת מי זה שון?"-שאלה וישר הבטתי בה.
"ל...לא"-אמרתי בגימגום.
"את זוכרת קייטי! תכריחי את עצמך!"-אמרה מתקרבת אלי.
"אני לא זוכרת"-אמרתי בלחץ כשדמעותיי החלו לרדת מעיניי.
"קייטי, שון מילר! הבנאדם שבפעם הראשונה שראה אותך נתן לך מכה בתחת"
פלאשבק
"הבנאדם שרדף אחרייך כי סיקרנת אותו"
פלאשבק
"לאאא בבקשה לא"- אמרתי אוחזת בראשי ויורדת במורד הקיר מטה.
"קייטי!"-אמרה שוב.
"אבא שלו היה נגד הקשר הזה, תזכרתי בזה"-אמרה ובראשי החלו לעלות זיכרונות.
פלאשבק
פלאשבק
פלאשבק
זה לא נעצר!!
"סטפן הפיל אותך ובגללו היית בבית חולים ושון היה איתך"-אמרה בקול רם.
פלאשבק
"סטפן ניסה להרוג אותך כמה פעמים"
פלאשבק
"תגידי לי שאת לא זוכרת!"-אמרה מנערת אותי ואני רק המשכתי לבכות.
"דיי"-לחשתי.
"קייטי!"-צעקה והרגשתי כאילו פעמון מצלל בתוך ראשי.
"קייטייייי"
"דייייייי די די דיייייייייי"-צעקתי והתחלתי להשתולל. לא יכולתי יותר.
אני זוכרת. אני זוכרת הכל!
הבטתי בעדן שישבה על רכייה מולי. דמעותי עדיין המשיכו לזלוג והיה לי קשה להגיד את זה אבל אמרתי.
"תקחי אותי מפה! עדן תקחי אותי לשון"

---------------------------------------------------------
בוםםםםםםםםם

אין עלי פשוט אין!!!!
חחחח יאללההה תגובותתתת.
איך אתן מרגישות ברגע זה!
אני בלחץ!!!!!!!