גיבור שלי- My hero

-פרק 45-

הייוש❤
תתחילו לקרוא כשהזמרת תתחיל לשיר...
לא יודעת אם השיר מתאים לפרק אבל לדעתי הוא כן וזה...
מקווה שתהנו😜✋
_________

נקודת מבט של קייטי
פקחתי את עיניי וראשי החל להסתחרר. איפה אני ? ניסיתי להתמקד במשהו אבל לא ראיתי שום דבר, הכל היה כל כך חשוך.
"הוו אני רואה שקמת"-פתאום נשמע קול של גבר.
"איפה אני?"-שאלתי כשנדלק האור ובגללו עיניי נסגרו ולא יכולתי לפקוח אותן.
"שאלה טובה מתוקה. את כרגע בתוך הסיוט שלך"-אמר ועיניי נפקחו לאט לאט ולמולי נגלה סטפן.
"

לא לא לא! אתה מת! אני חולמת לא!"-אמרתי בבהלה וזזתי אחורנית.
סטפן צחק והתקדם אלי, התקופף אלי והושיט את ידו לכיווני "אל תגע בי"-קבעתי והזזתי את ידו עם ידי בחוזקה.
הוא ציחקק ובפתאומיות תפס את סנתרי בחוזקה והביט ישירות בעיניי. מבטו קפוא ומשדר כעס כל כך עז שהוא מפחיד אותי.
"אני יעשה בך כל מה שאני רוצה הבנת?! אחרי מה שאת והחבר הדפוק שלך עשיתם, אתם בכלל אמורים למות אבל עוד מהפעם הקודמת את ואני לא סיימנו!"-הוא אמר ומושך אותי מעלה, מעמיד אותי על רגליי.
"מה אתה עושה? תעזוב אותי"-צעקתי מנסה לדחוף אותו אך לא יכולתי הוא כל כך חזק.
ניסיתי לתת לו בירכית אבל לא הרגשתי את אחת מהרגליים שלי ופשוט הרגשתי חלשה כל כך.
"סטפן בבקשה"-התחננתי בפניו כשהוא הוריד את כתפיות חולצתי וראשו היה קבור בתוך צווארי.
התחלתי להרגיש רע, רע עם עצמי. עם זה שהוא יכול להיות הראשון שלי!
"בבקשה סטפן לאאאא"-ניסיתי להתנגד לו אך הוא כבר הוריד את בגדיי.
"אל תגע בי"-העפתי לו כאפה ולרגע הוא זז ממני.
הוא סובב את ראשו אלי ודחף אותי חזק לקיר ואחרי המכה פשוט בא הכאב העצום בראשי.
נפלתי על הריצפה והיה לי כל כך קשה לפקוח את עיניי.
הרגשתי את ידיו עוברות בכל גופי ואחרי כל מגעו גופי החל לשרוף.

נקודת מבט של שון
"איפה היא?"-נכנסתי בצעקה לאחוזה.
"בני"-החל להגיד אבי והתקרב אלי ולידו פול.
פול סלבטור
"איפה קייטי"-קיבלתי את הקריזה ותפסתי אותו, מצמיד בחוזקה לקיר.
"א..אני ל..לא יוד..ע"-אמר פול בקושי רב ואני ממשיך לחנוק אותו.
"שקרן!"-קבעתי ודחפתי אותו שוב בחוזקה לקיר.
"שון, הוא בא לעזור"-אמר אבי במהירות.
"איך הוא יעזור בדיוק? איך? זה הבן המפגר שלו"-צעקתי.
"הוא יודע איפה הוא, הוא יעזור לנו"-אמר אביא בצעקה ומיד הוא הוסיף "תיזוב אותו!"

"אתה שומע אותי פול?! שהוא יגיע לידיי אני אהרוג אותו ולא כמו פעם שעברה אלה אהרוג ואשלח לך את הגופה שתראה איזה בן זונה הבאת לעולם"-לחשתי לו ועזבתי אותו והוא החל להשתעל.
"עכשיו דבר"-קבעתי.
"היא בדרום העיר......"

נקודת מבט של קייטי
פקחתי את עיניי לאט לאט וראיתי אותי זרוקה על הריצפה עדייו בבגדיי.
רגע הוא לא אנס אותי?
בבקשה שלא.
"והנה שוב קמת"-לפתע שמעתי שוב את אותו הקול המחריד שגורם לי לצמרמורת בכל גופי.
"אל תדאגי לא אנסתי אותך, רק נגעתי בך"-קבע והבחילה החלה להתחולל בבטני.
"אל תתקרב אלי"-אמרתי בקול רועד.
"את חושבת?"-אמר בציחקוק והתקרב אלי עם מזרק.
"מזה?"-שאלתי בפחד שהוא קירב את זה עוד ועוד אלי. "את מתוקה הולכת לשכוח, לשכוח הכל!"-אמר והחדיר את המחט לתוך ורידיי.
"בבקשה לא"-אמרתי בבכי וניסיתי להתנגד אבל שום דבר לא עזר ופשוט עיניי נסגרו.

נקודת מבט כללית
סטפן הזריק לקייטי חומר שבגללו היא תשכח הכל.
את כל החיים שלה וכמובן שגם את שון.
סטפן הרים את קייטי והוציא אותה מהמקום בו הם היו.
"תכינו תמכוניות,אנחנו זזים מפה עכשיו"-צעק כשהוא מכניס את קייטי לאוטו.
"מה עכשיו בוס?"-שאל אחד השומרים.
"עכשיו מתחיל כל הכיף"-אמר סטפן בחיוך רחב ונכנס לאוטו.