גיבור שלי- My hero

-פרק 32-

נקודת מבט של קייטי
"שון"-צעקה קיילי כשהגענו לביתו של שון והיא רצה אלינו.
"קטנה שלי"-אמר וחיבק אותה, היא נישקה את לחייו וסוף סוף הביטה בי.
"קייטי חזרת"-אמרה
בשמחה וקפצה עלי.
"למה הלכת?"-שאלה בצער בזמן שחיבקה אותי חזק.
"מצטערת קיילי, אני יותר לא אלך"-אמרתי וחיבקתי אותה יותר חזק.
השתחררנו מהחיבוק ושון ליפף את ידו סביב מותניי ואני הבטתי בו כולי שמחה ומתרגשת. נתתי יד לקיילי ונכנסנו
לתוך הבית.
אותו הבית שהספקתי להכיר, אותו הבית שהרגשתי שייכת בו....
כמה שהתגעגעתי אליהם, לכולם ובמיוחד לאווה.
"ילדים שלי"-פתאום נשמעו נקישות על עקבים.. שזה מסמל שמישהו יורד במדרגות, אווה!!!
"אווה"-אמרתי ורצתי לחבק אותה, היא בשבילי כמו אמא.
בזמן שחיבקתי אותה, שמעתי עוד קול נשי.
מיזאת?
"שון"-קראה.
"לואיסה"- אמר וחיבק נערה בלונדינית.
התנתקתי מהחיבוק עם אווה והבטתי בחיבוק הארוך של שון ושל הבלונדה הזו. מי היא חושבת שהיא?! מי היא
שתגע בגבר שלי?!
אחחח קייטי את בחיים לא היית קנאית כזו.
"כמה שהתגעגעתי אליך"-אמרה, לא משחררת אותו.
שון הרים את עיניו והביט בי, בזמן שאני מביטה בהם בכעס וקינאה!
כן כן אני מקנאה...מאוד!!!
הוא הביט בי עוד ועוד ואני פשוט מילמלתי לאווה "אני למעלה" ועליתי במדרגות, מרגישה את מבטו של שון
עוקב אחריי.
נכנסתי לחדר תורקת
את הדלת ומתהלכת בחדר שאני כל כך אוהבת ועיניי נתפסו על הטלפון הורוד שנח על השידה.
אלוהים עד כמה אני סתומה?! עשיתי טעות ענקית שעזבתי.
שוןןן, שון הזה גורם לי להרגיש את מה שבחיים לא הרגשתי.
נאנחתי חולצת את נעליי ומתקדמת למקלחת.
שון לא יכעס אם אני אמלא אמבטיה
ולא אצא כמה שעות טובות, נכון?!
מילאתי את האמבטיה והתחלתי לפשוט את בגדיי ונכנסתי
פנימה, מתענגת מהמים וכמובן מהקצף עם ריח של תותים.
עצמתי את עיניי ומחשבות שונות החלו להופיע במוחי.
מיזאת הבלונדה הזאת??
למה היא התגעגעה אליו??
הם נפגשו לפני??
היא הייתה חברה שלו??
הוא אהב אותה?? יותר ממה שאותי??
הוא יחזור אלייה? מה יהיה איתי?!
אוחח כמה אני עצבנית, למה הוא לא סיפר לי עלייה, אנחנו כבר חודשיים ביחד.
מה הקטע?
"קייטי"-פתאום שמעתי
את קולו של שון ונבהלתי.
"קייטי אני יודע שאת בפנים הנעליים שלך זרוקות ליד המיטה ואת
זורקת דברים כשאת עצבנית"-אמר וגילגלתי עיניים.
גם אני חשבתי שאני מכירה אותו,אלוהיםםם!!!
"נו קייטי"-אמר מתקתק בדלת.
"מה"-עניתי מביטה בדלת.
"מה מה, תפתחי"-אמר מנסה לפתוח את הדלת.
"ניראלך?! אני מתקלחת"-אמרתי לו בקול עצבני, חיי בסרט.
הגבר שלי חיי בסרט!!
שלייי!!!
"ביג דיל"-אמר. "שוןן"- אמרתי באזהרה.
"טוב טוב רק תגידי לי אם את עצבנית"-אמר ושוב גילגלתי עיניים.
מין הסתם?!
"לא"- עניתי בקצרה.
"שקרנית"-אמר..."נו קייטי"-הוסיף.
"מה שון מה? חטפו אותי ואני סוף סוף מגיעה בחזרה איתך, אתה מבין?! איתך! אלוהים שון למה אני צריכה לראות אותך מתחבק עם איזו בלונדה מחומצנת?!"-אמרתי את כל מה שישב לי על הלב וישר
התחרטתי.
שיט למה יצאתי עליו ככה?!..
"הבנתי"-ענה בעדינות.
שיט הוא לא נעלב לי עכשיו...
"את מקנאה"-אמר בהתרגשות
ששמעו אותה בבירור.
"לא"-עניתי. "כן את כן"-אמר בביטחון.
"לא אני לא"-אמרתי והוא רק צחק בקול.
"מזלך שאני פה ואתה שם"-אמרתי בזמן שאני יוצאת מהאמבטיה ושמה את המגבת סביבי.
הוא עדיין צוחק!
דיי איזה מעצבן, אני כן מקנאה אבל הוא לא אמור לדעת זאת.
"שון"-אמרתי בקול ילדותי כשפתחתי את הדלת בפתאומיות ובחדות, רואה אותו צוחק.
"מה קטנה"-אמר.
"שתוק כבר"-אמרתי
מתקדמת לחדר ארונות, שומעת אותו אומר.
"טוב טוב"-שמתי את הגופייה
השחורה שבתמונה
למעלה ושורט שחור.
"מה ישלך??"-שאל שון בזמן שנשכבתי במיטה. הבטתי בו והוא היה
שקוע בטלפון שלו.
"שום דבר"-עניתי והשכבתי עם הגב אליו נרדמת לאט לאט...

__________
מקווה שאהבתם את הפרק.
תצביעו ותגיבו💕
ותלכו לקרוא את הפרקים מהסיפור החדש שלי
Your'e mine