גיבור שלי- My hero

-פרק 70-

בפרק הקודם:
הייתי שקועה בטלפון ובדקתי מתי שון היה מחובר בפעם האחרונה אך הוא היה בצהריים. מה יש לו?? מה הוא נירדם? אני אהרוג אותו. לפתע נשמעה צפירה חזקה שגרמה לי להרים את עיניי ולעצור במקומי.
_________________________________________
המשך נקודת מבט של קייטי
"צריכה טרמפ?"
הבטתי בו בכעס. "אני אוותר"-אמרתי והמשכתי ללכת.
"נו מאמי"-אמר שון, אך אני התעלמתי ממשיכה ללכת כשהוא נוסע לאט לידי. לפתע שמעתי 3 צפירות וישר הבטתי בכעס עליו. "אתה מטומטם??לילה!"- אמרתי לו והוא צחק והמשיך לצפור. "כנסי כבר"-אמר אך אני לא הגבתי. "איך שאת רוצה"טענה להתחיל לצפור שוב ושוב.

"איייייי אני לא יכולה לשמוע את זה יותררר"- צעקתי מביטה בו בעודו עדיין יושב ברכב משועשע.
"אתה חושב שזה מצחיק שאתה לא עונה לי ואז מפחיד אותי ככה"-אמרתי לו משלבת את ידי ומרימה לעברו גבה.
"לא היתה לי סוללה"-אמר וגילגלתי עיניים.
"נגיד שהאמנתי"-אמרתי והוא צחק טופח על המושב לידו מסמן לי להכנס.
"אתה תחטוף מבטיחה"-איימתי והתקדמתי לרכב.

שמעתי רישרושים וישר הבטתי הצידה. הרחוב היה חשוך, שקט כמו אפלה. מזה הרחוב הזה??
הוא כל כך מזכיר לי את הרחוב בו אני פעם גרתי.
פחח רחוב, גרתי ליד יער מפחיד בצורה נוראית.
בין כל החושך ראיתי פרצוף, אותו אדם מהבוקר.
"ש..שון"-אמרתי בקול רועד עוצרת אותו מלהדליק את המוזיקה המרעישה שלו. "הא מאמי??"- שאל.
"לא משנה פשוט סע מהר"-אמרתי מתיישבת במהירות והוא שם גז עוד לפני שאני מספיקה לחגור חגורת בטיחות. הוא הדליק את השירים שלו שוב ואני רק מתפללת בליבי שזה לא הוא. לא סטפן.

/בוקר/
קמתי בבוקר מנשיקות בצווארי. "אעאעאע"+מילמלתי.
"בוקר טוב קטנה"- אמר שון נושק למצחי.
"מה השעה?"-שש שאלתי כשעיניי עדיין סגורות. למי יש כוח לפקוח אותם??
"את עובדת?"-שאל מעיף את הסמיכה ממני.
נו מה הוא קם על הרגל של להציק ליייי?!
"כןןן נו שוני תחזיר ליייי"-התלוננתי מנסה למצוא את הסמיכה עם ידיי כשעיניי סגורות.
"קומיייי"-אצר ונאנחתי קמה

***

"אתה תיקח אותי?''-שאלתי את שון כשהוא הוריד אותי במסעדה. השעה עכשיו 11:00 בבוקר. והוא הינהן.
''אם אתה שוכח וגורם לי ללכת לבד אני נפרדת ממך''- אמרתי לו והוא פער את עיניו.

''את לא''-אמר ואני צחקתי. ''תנסה אותי''- אמרתי נושקת לשפתיו ויוצאת.

****

השעה עכשיו אוטוטו השעה שבא אני מסיימת 15:40
אני כל כך עייפה.
''קייטי''-לפתע קרא לי בוריס בזמן שניקיתי את הדלפק.
''הא??''-שאלתי והוא גירד בראשו.
''אמא שלך שולחן 8''- אמר ואני לא הבנתי.
מה???
''היא רוצה לדבר איתך''-אמר ואני חבטתי את המגבת בחוזקה על השולחן לידי ומילמלתי ''אני תכף חוזרת''

''מה את עושה פה??'' שאלתי, מנסה בכל כוחי לגייס קול אדיש.
''באתי לדבר''- אמרה ומיד הוסיפה ''כמו שהבטחתי, אני מקיימת הבטחות''
''ע-ו-פ-י''-אייטתי לה את זה לאט וברור.
היא מיצמצה כמה פעמים עם עינייה וחיוכה לא ירד אפילו לשניה. ''עופיייי''-צעקתי עליה וחיוכה אוטומטית ירד.
''שאני לא אראה אותך יותר''-אמרתי לה מסתובבת הזמן שכולם מסתכלים עלי ומתקדמת לבוריס.
''אני הולכת ניראה מחר'' והלכתי לקחת את הדברים שלי
___________
איך??? פרק שלישייייי