-פרק 63-

3.6K 193 12
                                    

בפרק הקודם:

המשך נודת מבט של קייטי

  יצאתי אל האוויר הצח והרגשתי כמה אוויר הייתי חייבת. הבטתי לשמיים והם ניראו כאלה כחולים, משדרים רוגע ונחת, אבל רק אני מוטרדת רק לי קורים דברים רעים.
"אני לא מבינה למה זה מגיע לייי"-צעקתי את האוויר מצפה למצוא או לשמוע תשובה.
"למה כל הזמן רק אני נופלת בפח, למה אני צריכה לשלם על מעשים של אחרים"-צעקתי בחוזקה, נופלת על ברכי.
"אני אבודה, אבודה לתמיד"-אמרתי והרגשתי שעוד שניה אני מתפרקת לחתיכות.
ידיים שריריות וגבריות עטפו אותי.
הרגשתי שזה שון והנחתי את ידיי על ידיו ופשוט לא יכולתי להפסיק לבכות.

---------------------------------------------------------
נקודת מבט של קייטי
"אני לא יכולה ככה שון, אני לא יכולה ככה יותר"-אמרתי בוכה שוב ושוב.
"אני איתך אהבה שלי, אני איתך בהכל"-אמר מתיישב בפיסור רגליים ואני בינהן וידיו לא עוזבות אותי לשניה. עוטפות אותי בחום.
"למה כל זה מגיע לי"-צעקתי בבכי.

"אני לא יודע, אני באמת לא יודע אבל אני מבטיח לך שאני אשנה את חייך. אני אהפוך אותך למלכה"-אמר מחבק ונושק לראשי.

נקודת מבט של אווה
"מה נעשה עכשיו?"-שאלתי את ג'ייסון בזמן שהבטתי לחצר שקולותיה של קייטי נשמעו. בכי שפשוט קרע לי את הלב.
"הכל יהיה בסדר אווה, אני אטפ בהכל. אני אבדוק אם זו באמת אמא שלה ואם אולגה פעם תנסה לעשות משהו לילדים אני מבטיח לך שאני אהרוג אותה"-אמר מביט אל תוך עיניי. הבטתי בו ולא יכולתי להזיז את עיניי. עיניו שידרו ביטחון, אהבה, עוצמה, אכפתיות. זה בדיוק מה שעיניו שידרו בפעם הראשונה שפגשתי אותו והוא לא הרפה ממני.
"אני מבטיח"-לחש ועטף אותי בזרועותיו. הנחתי את ראשי על חזהו ודמעות בודדות זלגו מעיניי.
"אמאאא"-לפתע צעקה קיילי.

"כן מתוקה"-עניתי והשתחררתי מחיבוקו של ג'ייסון כשהיא רצה אלי.

"אני רוצה לישון"-אמרה משפשפת את עינייה.

"בואי אני אקח אותך"-אמר ג'ייסון והרים אותה על ידייו. חייכתי אליו ונשקתי קלות לשפתיו והוא העלה את קיילי למעלה.

הסתובבתי והלכתי למטבח, החלטתי להכין לקייטי תה. זה תמיד היה מרגיע אותי במצבים קשים.

אני בטוחה בזה שזה ירגיע אותה.

הכנתי לה תה ויצאתי לחצר והתקדמתי לכיוונם.

נקודת מבט של קייטי

"אתה באמת מאמין בזה שהכל יהיה בסדר?"-שאלתי את שון בזמן שניגבתי את דמעותיי. הוא אמר לי שהכל יהיה בסדר ושהוא יטפל בהכל ויגרום לי לשכוח מכל הרע שקורה בזמן האחרון בחיי.

"ברור שכן"-ענה מלטף את שיערי.

"אחמ אחמ"-נשמע קולה של אווה.

"בני, תשאיר אותנו לפטפט רגע?"-שאלה ושון הינהן. קם נשק לראשי ולראשה של אימו ונכנס לבית.
"הכנתי לך תה"-אמרה אווה בחיוך והתיישבה לידי על הדשא.

"תודה"-עניתי מחזירה לה חיוך ולוקחת את התה.

"תמיד במצבים קשים התה היה עוזר לי. תמיד הייתי רבה עם ג'ייסון"-אמרה מביטה לשמיים.

"באמת? אתם מזה לא ניראים זוג שרב "-אמרתי והיא צחקה. "למדנו לסלוח, למדנו להחזיק את עצמנו בידיים, פעם זה הגיע לזה שכמעט והתגרשנו"-ענתה ואני פערתי את פי.

היא העבירה את מבטה אלי ואמרה "תסגרי אותו מתוקה, יכנס לך זבוב" וסגרה את פי עם ידה.

"אני פשוט לא מאמינה"-אמרתי מגרדת את עיניי בגלל שהתחילו לגרד בגלל הבכי.

"כן.... הרבה דברים, אבל התגברתי למרות שקשה"-אמרה בזמן שלקחתי שלוק מהתה הרותח.
"קייטי"-החלה להגיד והרמתי את עיניי מהתה אליה.
"תקשיבי מתוקה, אני יודעת שאת במצב לא טוב בחיים שלך, קשה לך. אבל אל תתני לאף אחד להוריד אותך. לא היית פה הרבה זמן בגלל ההוא שאפילו שכחתי את שמו. והיה לנו קשה כמו שקשה לנו שאת במצב לא טוב. את צריכה לקחת את עצמך בידיים, את חזקה ותוכלי להעבור הכל"-אמר המעבירה את ידה בשיערי.
"תודה אווה"-לחשתי כשנתתי לה חיבוק.
"תמיד פה בשבילך, יאללה תעלי לישון. כבר מאוחר"-אמרה והינהנתי.

קמנו וניכנסנו הביתה. "לילה טוב"-אמרה אווה ועלתה למעלה.

"לילה טוב"-החזרתי והתקדמתי למטבח. הנחתי את התה בכיור והתקדמתי למדרגות כדי סוף סוף להעלות לחדר ולהרדם במיטה בחיקו של שון.

_______________________________

איך?

גיבור שלי- My heroDär berättelser lever. Upptäck nu