פרק בונוס

5.2K 218 51
                                    

סוף סוף פרק בונוס!!!!!!
תקראו כל חלקיק קטן ממנו.
כי אמאלה הוא כזה מלחיץ.
מחכה לתגובות הכי סוערותתתתת
פאקינג 2716 מילים.
_______________________________________

נקודת מבט של קייטי

[22 בפברואר, 2018 השעה 12:42]

עברו כבר 8 ימים מאז השיחה שלי ושל שון על כל מה שהיה. כרגע אני נמצאת עם סקוט במטבח ואני מאכילה אותו בפירה שהוא כל כך אוהב. "מה קנטי של אמא?"-אמרתי בזמן שהוא פולט את הפירה בחזרה מהפה לכפית ומוציא לשון. "זהו לא רוצה יותר?"-שאלתי אותו למרות שהוא לא יכל לענות לי כי הוא רק בן חצי שנה.

"קיילי"-קראתי לקיילי בת ה-7 וחצי. "קייטי קייטי, יש לי חברה חדשה"-אמרה בצעקה כשרצה אלי מהסלון.

"באמת?"-שאלתי שמה לה פירה ונקניקיות בצלחת של נסיכות שרק ממנה היא מוכנה לאכול. "כן, קוראים לה סטפני"-אמרה בחיוך רחב שכל כך מזכיר לי את החיוך של אווה.
הלב שלי נקרע שאני חושבת על זה שהיא לא הספיקה לגדל את קיילי ולהכיר את סקוט, שכל כך חלמה עליו.

על הנכד הראשון שלה. "מה לא סיפרתי לה?"-שאלה מרימה גבות ומביטה בי שני עיניים גדולות. "לא"-אמרתי מחייכת אליה ומלטפת את ראשה.
"מה אתן חברות טובות?"-שאלתי מסמנת לה לשבת על הכיסא. "כן"-מילמלה מסתכלת על הצלחת שאני מניחה למולה בעיניים זוהרות. היא אכן כל כך אוהבת לאכול.

"אני שמחה שיש לך חברה טובה כבר מכיתה א', עכשיו תאוכלי קטנה או שאבא שלך יכעס"-אמרתי לה מזיזה את כיסא יותר קרוב לכיוון השולחן. הסתובבתי מתקדמת למקרר כדי להוציא משם ירקות כדי לחתוך סלט.

 "סקוטי אתה יודע שאבא שלך אח שלי"-אמרה לפתע קיילי וגיחוך קטן יצא מפי.

אין לי מושג מאיפה יש לה את היציאות האלו, רואים שהיא ושון אחים.

"תאכל, תפתח פה"-אמרה בפקודה והסתובבתי להביט במה שהיא עושה ושוב אותו חיוך הופיע על פני. היא כזו דודה מושלמת.

"קייטי תראי אני מאכילה אותו"-אמרה צוחקת ואני יחד איתה.

"ממזר קטן של אמא, את מה שאני הבאתי לך הוצאת מהפה, ואת מה שקיילי מביאה לך לא? האא?!"-אמרתי עושה לו פרצופים והוא מחייך.

בשניה אחת, ברגע אחד כל האווירה התפוררה ככשמעתי קול ניפוץ של כד. הבטתי לכיוון הכד וזהו היה הכד שעמד על שידה ליד פתח המטבח.

"תוקפים אותנו"-נשמעה צעקה ויחד איתה בכי של סקוט. ליבי החל להעיץ שוב ושוב ולרגע קפאתי אך, כשהבנתי שיש לי פה שני ילדים קנים התחלתי לפעול לפי מה ששון אמר לי.

לקחתי את סקוט על ידיי ובידי השניה תפסתי את ידה הקטנה של קיילי והוצאתי אותם מהמטבח. 

"קייטי המ קורה פה?"-שאלה קיילי בוכה מנסה לשחרר את ידה מידי, אך לא אפשרתי לה לקחת את ידה. "קיילי בבקשה תמהרי"צעקתי בסערה כשהמשיכו לירות לכיווננו.

גיבור שלי- My heroWhere stories live. Discover now