בפרק הקודם:
נקודת מבט של קייטי
הדלת נפתחה לאט לאט מאחוריי ומיד הסתובבתי. העולם כולו נעצר בשבילי כשהבטתי בו, בעיניים הכחולות האלו שכרגע מביטות בי במבט מצטער.
דמעותיי ישר פרצו החוצה ורצתי לחבק אותו.
"קטנה שלי"-לחש וליטף את ראשי.
_______________________________________
המשך נקודת מבט של קייטי
הוא ליטף את ראשי ואני רק בכיתי יותר. "אני מצטער קייטי, אני כל כך מצטער"-לחש מתנתק מהחיבוק ושם את ידיו על פני. ברגע הזה יכולתי רק להשפיל מבט ולא להביט בו. אני כל כך מפחדת להביט בעיניים האלו עכשיו.
"תרימי מבט קייטי"-אמר מרים את ראשי. הרמתי את מבטי לאט לאט עם חשש גדול ולבסוף עיניי פגשו בעינייו.
"התגעגעתי אליך כל כך"-אמר מתקרב אלי. "גם אני מפלצת"-לחשתי ושפתינו נפגשו.
***פלאשבקים***
"איך את מרגישה?"הוא שאל כששכבנו על המיטה שראשי על החזה שלו
"בסדר"מלמלתי והוא הרים את ראשי עם ידו ונישק את שפתיי,נסחפנו והגענו
למצב שהוא מעליי ואני שוכבת מתחתיו וידו חוסמת אותו מלפול עלי, הפסקנו להתנשק והוא נשכב לידי כשסנטרי על החזה שלו והוא מסתכל עלי
"מה אנחנו?"שאלתי בלחש לא בטוחה שהוא שמע.
"את שלי"הוא אמר ונישק את שפתיי נשיקה קטנה וחזר לשים את ראשו על ידו
"נו שון. מה אנחנו?"שאלתי
"זוג"הוא אמר בכולכך ביטחון ואז קפצתי מהיד שלו שדיגדגה את מותני
"מישהי פה רגישה"הוא אמר והסתכלתי עליו
"שלא תעז"אמרתי לו והוא צחק והתחיל לדגדג אותי
____
הוא העביר את מבטו אלי ואופס, הוא תפס אותי מביטה בו.
"צאי"-אמר לי באדישות ויצא מהאוטו ואני אחריו. הוא התקרב אלי במהירות ותפס את ידי ומשך אותי לכיוון בית ענק
"תעצור, מה ישלך, למה אתה מושך אותי, איה מפלצת הרגל שלי"-אמרתי והוא אמר במהירות "שתקי"
לא עניתי לי ובכך הגענו לדלת האחורית ומישהו לא מוכר עמד ליד הדלת.
***סוף פלאשבקים***
הזיכרונות האלו הציפו את ראשי בנשיקה הזאת. נשיקה שכל כך התגעגעתי אלייה.
"איך את?"-שאל כשהתנתקנו.
"אני לא יודעת...אני כל כך התגעגעתי אליך"-אמרתי בבכי.
"הוא עשה משהו, נתן לי משהו ששכחתי אותך. אני חשבתי שאני חברה שלו שון. רציתי כל כך למות כשעדן סיפרה לי הכל והזיכרון חזר אלי"-אמרתי מנסה לנגב
את דמעותיי אך הוא עצר אותי.
"את מאוד אמיצה, קטנה. היית חסרה לי"-אמר מנגב את דמעותי.
"אני מצטערת, לא הייתי צריכה ללכת לעבודה באותו היום"-אמרתי וחיוך קל עלה על שפתיו.
"נכון, תודי שאת לא צדקת"-אמר מצמיד אותי יותר אליו ואני רק גילגלתי את עיניי.
"אתה בחיים לא תשתנה נכון?"-שאלתי ושנינו פרצנו בצחוק.
________________________
תקשיבו.
הפרקים קצרים נטו מהבחירה שלי.
אני כבר אמרתי למה אני מעדיפה לעשות ככה.
למי שלא מתאים יכולה לא לקרוא בנתיים ולחכות עד שיעלו כמה.
בגלל שהם קצרים אני מעלה 3 פעמים בשבוע אם לא יותר.
אז שוב זה נטו הבחירה שליי
מקווה שנהנתם ממנו.
איך?