היי אחי אני יכול לבוא לחדר שלך?
שלחתי ונשכבתי על הספה אוכל את החטיף שלי כשסיימתי לקחתי פרינגלס ואת הגיטרה שלי התחלתי לשיר סתם דברים אקראים
הסתכלתי לבפלאפון שלי ואין שום הודעה חדשה מליאם לקחתי את הכובע שלי ואת הפלאפון והלכתי לחדר של ליאם
נכנסתי בלי לדפוק וראיתי שאין אף אחד נכנסתי למקלחת ועוד היו בה הדים ראיתי שהשעון של ליאם עדיין שם זה מוזר כניראה הוא ממש מיהר יצאתי משם והלכתי לחדר של זאין
"זאין ראית את ליאם?" אמרתי בזמן שהתפרצתי לו לחדר
"אכפת לך לדפוק?" הוא ענה
"מה שתגיד ראית את ליאם?" שאלתי
"לא אחרי ההופעה למה? הוא שוב אכל את האוכל שלך?" הוא שאל
"לא! נכנסתי,לחדר שלו והוא לא היה שם אני חושב שקרה משהו" התחלתי להתחרפן זאין קם מהספה
"אתה חושב שמעריצים הגיעו אליו? מה אם הוא נחטף?" הוספתי
וואו תרגע אחי הוא לא נלקח על ידי מעריצים או נחטף הוא כניראה הלך למלון הוא בטח עייף" זאין אמר
"אבל הוא השאיר את הכל שם חוץ מהפלאפון שלו אפילו את השעון!" אמרתי
"הוא השאיר את השעון?" זאין שאל
"כן!" עניתי
"אוקיי תרגע אנחנו נלך לחדר של שאר הבנים ונישאל אותם" הוא אמר והלכנו לחדר של הארי נכנסתי בלי לדפוק כי הוא לא היה פותח ממילא
"היי!" הארי אמר כשנכנסנו לחדר הוא היה עם תחתונים כרגיל והתעסק בפלאפון שלו הלכתי אליו ותפסתי לו את הפלאפון
"ראית את ליאם?" שאלתי
"לא ראיתי אותו ממהר לחדר שלו וזהו עכשיו אפשר לקבל את הפלאפון שלי בחזרה?" הארי שאל וזרקתי לו את הפלאפון
"על מה כל הרעש?" לואי אמר כשהוא נכנס לחדר
"אני לא מוצא את ליאם!" אמרתי
"אתה מה?" הוא אמר וזרק להארי מכנסיים
"אני חייב?" הארי שאל
"כן הארי תשים אותם עכשיו!" זאין אמר וישבנו על הספה
"עכשיו נייל למה אתה כל כך עצבני?" לואי שאל
"בגלל שאני לא מוצא את ליאם הוא השאיר את השעון שלו בחדר אני חושב שהוא נחטף!" אמרתי
"התקשרת אליו?" הארי שאל והנדתי לשלילה
והוא גלגל עיניים והתקשר למספר של ליאם הוא צלצל כמה פעמים עד שהוא ענה רואה? הארי לחש לי בזמן שהוא התקשר
"הלו?" ליאם שאל
"ליאם איפה אתה?" צעקתי לפלאפון
"אני בבית חולים אני אשאר פה כמה זמן" הוא ענה והסתכלנו אחד על השני למה הוא בבית חולים?
אשלי pov:
כשהגענו לבית חוליםכמעט בכיתי ליאם חנה מהר ופתח לי את הדלת כמעט נפלתי אסל הוא תפס אותי
"היי את בסדר?" הוא שאל והנהנתי הוא תפס אותי כך שנתמכתי בו
נכנסנו לחדר ההמתנה ראיתי את אמא שלי היא ישבה על הכיסא ונראתה נורא רצתי אליה בחיבוק
"תודה לאל שאת בסדר" היא אמרה ומאט התקדם לעברי וחיבק אותי כמעט שחכתי מליאם
"אמא זה ליאם ליאם זאת אמא שלי" אמרתי
"היי ליאם" היא אמרה ולחצה לו את היד
והלכה לכיסא שלה
"מי זה?" מאט שאל
"הרופא אמר שאבא הגיע בזמן ועכשיו הוא בסדר והוא ישן" מאט הוסיף ונאנחתי חיבקתנ אותו הוא התחיל לבכות עלי
"שש.. הוא יהיה בסדר" אמרתי לו
"את צודקת הוא מסטר ההסוואה" מאט אמר וצחקקתי
"מאסטר ההסוואה?" ליאם שאל
"זה סרט שאבא שלי אוהב הוא מכריח את.כטלם לראות אותו" הסברתי
"אוו אני מניח שזה נשמע הגיוני" הוא אמר והתקדם אלי שם את ידיו מסביבי
"צפית בו?" שאלתי אותו ונשכבתי עליו נתמכת בו
"לא אני מניח שאנחנו צריכים לעשות ערב סרטים אם כך" הוא לחש לי באוזן העביר בי צמרמורת
"אתם פה בשביל מיסטר ריצ'רדסון?" אחות שאלה והנהנתי
"אבא שלכם התעורר והוא ביקש אתכם" היא אמרה והלכה
מאט הלך עם אמא שלי לכיוון החדר
"אני יבוא בעוד דקה" אמרתי והם נכנסו
הסתובבתי אל ליאם והוא חיבק אותי חזק וליטף אותי דמעות קטנות ירדו על הלחי שלי
"היי אל תדאגי" הוא אמר והסתכל לי בעיניים
"יהיה בסדר" הוא אמר וניקה לי את הדמעות
הנהנתי ועצמתי עיניים הוא הצמיד את ראשו לשלי פתחתי את עיניי נפגשת עם עיניו החומות עמדתי על קצות אצבעותי והנחתי נשיקה על שפתיו הוא הגיב לי והצמיד אותי אליו עוטף אותי עם ידיו הנחתי את ראשי על חזהו אני עדיין לא מרמינה שאני עושה את זה עם ליאם פיין.
"אוקיי תבטיח לי שאתה מחכה לי פה" אמרתי
"מבטיח" הוא ענה חיבקתי אותו והתקדמתי לחדר של אבא הסתכלתי אחורה וראיתי את ליאם מתיישב הוא חייך אלי וחייכתי בחזרה ונכנסתי לחדר אבי היה במיטה כשאמא ומאט משני צדדיו הלכתי לקצה המיטה.
VOCÊ ESTÁ LENDO
הציוץ - פאנפיק על ליאם
Fanfic"היא רק לחשה לי סליחה קמה ועזבה את המסעדה, ואת החיים שלי, זהו סופיאם נגמרו רישמית." כשסופיאם נפרדים ליאם פונה לטוויטר לעזרה "עבר עליי זמן קשה השבוע,אני רק קוצה שהסיוט הזה ייגמר." מעריצה בשם אשלי הייתה חייבת להגיב ולהביע את ההזדהות שלה עם ליאם אך היא...
פרק 12+13
Começar do início
