״את רועדת״ רוי אומר ומלטף את זרועותיי. אני מביטה סביב, הסמטה החשוכה שאנחנו נמצאים בה גורמת ללחץ להתווצר בבטני. אני מחייכת חיוך מתוח ולחוץ, ״אני רק מקווה שזה יעבוד.״ רוי נאנח ברעד ופתח את המצלמה, ״זה יעבוד״
מוקדם יותר באותו היום-
״על מה אתה מדבר?״ רוי נעמד ושולח את ידו אליי כדי לעזור לי לעמוד גם כן. ג׳וי נאנח והתקדם אלינו כשהוא מביט מסביב ומוודא שאף אחד לא שומע אותו. ״לוקאס לא רק עושה סמים. הוא מוכר אותם.״ עיניי נפערו בהלם, רוי לא נראה מופתע מהמילים של ג׳וי. ״אתה בטוח?״ רוי שואל אותו וג׳וי מהנהן בבטחון.
״אני אוכל לפנות אליו בעניין הסמים, הוא יגיד לי להפגש איתו במקום מבודד כי הוא לא לוקח סיכונים. תוכלו להיות שם ולצלם את הכל. זה יהיה קלף נגדו נכון?״ רוי מעביר את ידו בשיערו ואני נאנחת בסוג של הקלה. כן, זה קלף חזק וגדול נגדו. אך זה נשמע קל מדי. טוב מדי בכדי להיות אמיתי.
״למה שתעשה את זה?״ רוי פולט ואני מביטה בו בהלם ובזעם. מה אכפת לו? העיקר שג׳וי יעשה את זה!
ג׳וי מביט ברוי ומרים את גבותיו ״כי אני מחבב את סול״
מה הוא אמר? רוי נראה כאילו עומד לקפוץ על ג׳וי ולשבור את אפו. אני מרגישה את החום עולה ללחיי. ״אתה עושה את זה כי אתה מחבב את סול?״ רוי חורק את שיניו ואוחז במותני החוזקה. ג׳וי מחייך ומביט בי, ״אל תדאג, לא אגנוב לך אותה. ניסיתי לעשות זאת בעבר ולא הצלחתי, האדמונית אוהבת אותך יותר מדי.״ ג׳וי מחייך, מכניס את ידיו לכיסיו ומתחיל ללכת. ״אעדכן אותך מתי ואיפה תהיה הפגישה״ הוא זורק לרוי לפני שנעלם.
אני פולטת נשימה שלא ידעתי שהחזקתי ואוחזת בקיר כדי שימנע ממני ליפול. רוי פונה אליי ומתכוון להגיד משהו אך אני מרימה את ידי ועוצרת אותו מלדבר. ״אל תגיד על ג׳וי כלום. כמו שהוא אמר, אני אוהבת אותך יותר מדי, אני לא רוצה להיות עם אף אחד אחר.״ רוי נאנח מניח את ידיו הגדולות על מותניי. הוא נצמד אליי ונושק לשפתיי, ״אני יודע״ אני נושקת לו חזרה.
״אתה חושב שזה יעבוד?״ אני לוחשת והוא מהנהן בבטחון. ״אעשה הכל כדי שזה יעבוד. אני לא יכול להיות עוד שניה בלעדייך.״ עם כל מילה הוא כובש את ליבי אפילו יותר.
****
״אני לא מאמינה סול!״ אן אומרת וקופצת משמחה במקום. אני מביטה בציפורניי ונאנחת. הגעתי לביתי לפני כמה שעות. חיכיתי כל הזמן הזה לעדכון מרוי לגבי התוכנית שלנו, לפני כחצי שעה הוא שלח לי את ההודעה של המיקום והשעה. לוקאס אכל את הפתיון. עכשיו נותר רק לצלם אותו.
רוי אמור לאסוף אותי עוד חצי שעה מביתי כדי שנלך יחד לאזור הפגישה. מיד אחרי ששלח לי את ההודעה התקשרתי אל אן. הייתי צריכה לפרוק את הלחץ שלי למישהו. אן כמובן מתרגשת כמעט כמוני. אני לא מאמינה שזה עומד להגמר, אני לא מאמינה שלרוי ולי יש עוד סיכוי להיות ביחד. ״גם אני לא״ אני ממלמלת אל אן והיא מתיישבת לידי. היא לוקחת את ידי בידה וגורמת לי להביט בה. ״יהיה בסדר, אתם רק צריכים להיות בפוקוס, תצלמו את את הפגישה בשני הטלפונים שלכם כדי שיהיו לכם שני עותקים, כשתגיעו לפה נפתח עוד עותקים, נעשה הכל כדי להפיל אותו סול. נפטרנו ממורגן ונפטר גם ממנו. את רק צריכה לצאת מהלחץ ולהיות בפוקוס״ אני נושמת עמוק. היא צודקת, זה בידיים שלי ושל רוי ואנחנו יכולים לעשות את זה. אחרי זה נוכל להיות יחד. זה שווה את זה.
אני מחייכת אל אן ״את צודקת, כדאי שאתחיל להתלבש.״ אן קמה ממקומה וזורקת אליי ג׳ינס שחור וחולצה שחורה, ״כדי שתלבשי שחור כדי שלא תתבלטי. עדיף לא לקחת סיכונים״
היא אוספת שיערי לפקעת נמוכה ושמה עליו צעיף שחור. ״השיער שלך בולט מדי.״ היא ממשיכה לסדר אותו ואני מצחקקת. אני מרגישה שאני הולכת לשדוד בנק או שניים. ״זה קצת מוגזם את לא חושבת?״ אני שואלת בצחקוק. היא מביטה בי במבט כועס ולחוץ. ״כבר אמרתי שעדיף לא לקחת סיכונים! אני לא רוצה שהוא יזהה אותך או שיתפוס אותך.״ אני קמה ממקומי ומחבקת אותה חזק. ״יהיה בסדר.״
אני נכנסת למכונית של רוי והוא מביט בי במעט שעשוע. ״אן אומרת שהשיער שלי בולט מדי״ אני מסבירה את הופעתי המוגזמת. אני חוגרת את החגורה בחיוך ולא מצליחה להפטר מהדפיקות החזקות בחזי. הלחץ עוטף לי את החזה אך אני מנסה להדחיק אותו. אני צריכה להתרכז.
״היא צודקת. עדיף לא לקחת סיכונים״ הוא מתניע את המכונית ומתחיל לנסוע לכתובת. ״זה מה שהיא אמרה..״ אני לוחשת מעט בלחץ.
רוי משלב את אצבעותינו ומקרב את ידי אל שפתיו. ״אנחנו נצליח, ובעוד כמה שעות שום דבר כבר לא יטריד אותנו, בסדר?״ הוא מסיט את מבטו מהכביש אליי, אני בולעת את רוקי ומהנהנת.
***
״אני שונא שלא רואים את השיער שלך״ רוי אומר כאשר אנחנו יוצאים מהמכונית, חנינו אותה כמה מטרים מאזור הפגישה, והגענו לכאן כמה דקות לפני שהם אמורים להגיע. נעצרנו מאחורי קיר לבנים שחור בסמטה מבודדת, כמה מנורות צהובות מאירות את הסמטה כך שכשנצלם יראו את לוקאס בבירור ואת מה שהוא עושה. ג׳וי אמור לגרום לו לעמוד בזווית שנוכל לצלם אותו היטב. הוא הגיע לכאן מוקדם יותר היום אחרי שידע את אזור הפגישה כדי לחשב את הכל. אני מודה לו בכל ליבי, המאמץ שלו לעזור לנו לא מובן מאליו, במיוחד כשהוא מחבב אותי. ידעתי את זה גם בעבר, ג׳וי הוא גבר מדהים.
״אל תדאג, כשכל זה יגמר תוכל לראות אותו כמה שאתה רוצה.״ אני אומרת לרוי שממש הפריע לו ששיערי אסוף ולא רואים אותו. תמיד חשבתי ששיערי האדום והבוהק מוזר, אך רוי גורם לי להרגיש מיוחדת מאוד.
אני נושמת עמוק ומנסה להרגיע את ידיי הרועדות. ״את רועדת״ רוי אומר ומלטף את זרועותיי. אני מביטה סביב, הסמטה החשוכה שאנחנו נמצאים בה גורמת ללחץ להתווצר בבטני. אני מחייכת חיוך מתוח ולחוץ, ״אני רק מקווה שזה יעבוד.״ רוי נאנח ברעד ופתח את המצלמה, ״זה יעבוד.״
הוצאתי את הטלפון שלי מכיסי ופתחתי את המצלמה גם כן, אן צדקה, כדאי שכרגע יהיו לנו שני עותקים.
״רוי״ אני לוחשת כשאני מזהה את דמותו של ג׳וי מתקרבת אל הסמטה ״ששש״ הוא לוחש ואני מרגישה את ידיי רועדות, קצב פעימות ליבי גובר ואני מרגישה שהוא עומד לקפוץ מחזי החוצה. ברכיי משקשקות מפחד ואני רק מתפללת שהכל ילך כמו שתכננו. אני עוצרת את נשימתי כשאני רואה צל מתקרב אל עבר ג׳וי- לוקאס. הוא מופיע מולנו לבוש בשחורים, אך פניו מוארות מהאור הצהוב של מנורות הרחוב. בדקתי שרוי לחץ פליי על הסרטון, וודיאתי שגם אני. המופע מתחיל.
״הבאת את הכסף?״ קולו של לוקאס שובר את השתיקה. ״כן״ ג׳וי אומר ומכניס את ידו לכיסו. הוא מוציא כמה שטרות ומגיש אותם אל לוקאס. לוקאס מוציא שקית עם דברים שרוי כנראה יודע מה הם. אני לא מבינה בסמים, ואני גם לא רוצה.
לוקאס מביא את הסמים לג׳וי ולוקח את הכסף. ״אל תספר את זה לאף אחד״ לוקאס אומר ונעלם כלא היה. ג׳וי מחכה עד שלוקאס נעלם לגמרי ואז ניגש אלינו. המצלמות שלנו עדיין עובדות כדי להראות שג׳וי עובד איתנו ולא עושה סמים באמת. כשהוא ניגש אלינו ואומר ״זה עבד״ כיביתי את המצלמה שלי. ידיי הרועדות חובוקות את הטלפון שלי בחוזקה ומצמידות אותו לחזי כדי שאף אחד לא יוכל לפגוע בו. בטלפון שלי ושל רוי יש את המפתח שלנו להיות ביחד.
כשההבנה שהצלחנו, שהתוכנית פעלה באופן מושלם מחלחלת אל מוחי- אני מחייכת בהקלה, דמעות מתווצרות בעיניי ואני קופצת על רוי באושר. רוי צוחק ונושף בהקלה. הוא נושק לצווארי ואז מביט אל תוך עיניי. ״הצלחנו״ אנחנו אומרים יחדיו. אני מסיטה את מבטי ממנו אל ג׳וי שמביט בנו כשידיו בכיסים וניגשת אליו. ״תודה לך״ אני מחבקת את צווארו בחוזקה. אני מרגישה את גופו מתרכך באחיזתי והוא מחבק אותי חזרה. שום דבר לא היה מצליח בלעדיו. אני מתשחררת מג׳וי. רוי ניגש אליו, הוא שולח את ידו ללחיצה וג׳וי לוחץ את ידו. ״אני חייב לך אחי. תודה״ ג׳וי מחייך אלינו. ״זה מגיע לכם. פאק היו ימים שחשבנו שמתתם ומסתבר שהייתם תקועים יחד על אי בודד, שרדתם ביחד, הקרבת את עצמך בשבילה. אתם צריכים להיות ביחד, אתם חייבים את זה לעצמכם.״ מילותיו של ג׳וי חדרו לליבי. רציתי לבכות, רציתי לצרוח. זה באמת מגיע לנו, כי מה בסך הכל רצינו?
״עכשיו נותר להפגש עם הבן זונה ולהראות לו את הסרטון.״ ג׳וי אומר ונאנח. הוא שם לב ששנינו עדיין המומים והוא מצחקק, הוא אומר עוד כמה מילים שאני לא שומעת והולך..
אני ורוי עומדים אחד ליד השני בשקט למשך כמה דקות. אני לא מאמינה שזה הצליח.
״אני אלך ללוקאס עכשיו, אראה לו את הסרטון, לכי הביתה.״ הוא אומר באופן רובוטי, ומפזר את שיערי. ״אני באה איתך״ אני אוחזת בחולצתו בדאגה. אם ילך לבד לוקאס ירצה לפגוע בו. ״לא. יש לנו רק שני עותקים, הוא יכול לעשות לנו משהו ולגנוב אותם. לכי הביתה, מייק כנראה כבר שם, הוא יצור עוד עותקים לסרטון כדי שנהיה בטוחים.״ הוא נושם עמוק ונושק לשפתיי בחוזקה ״אני לא יכול לחכות יותר, אני רוצה ללכת אליו, להראות לו את הסרטון ולהיות איתך.״ אני מהנהנת במרץ ועוטפת את לחייו בידיי. ״תשמור על עצמך. תגיד לו שאם יקרה לך משהו אפרסם את הסרטון מבלי לחשוב פעמיים. שלא יעז לגעת בך, שמעת אותי?״ אני נושקת לו חזק ומשחררת אותו. ״אני אחזור מהר, אני מבטיח.״ אני מהנהת ״רוצי הביתה.״ אני מהנהת שוב ומסתובבת. הסמטה שאנחנו נמצאים בה לא רחוקה מביתי, כך שאגיע אל ביתי בתוך דקות בודדות. אני רצה במהירות ורק מתפללת בליבי שרוי יעבור את הפגישה עם לוקאס בשלום.
שיחזור אליי בשלום.
_____________
_______________________
היי בנות! מקווה שאהבתן את הפרק!
אוהבת❤️