My Little Mermaid

Chapter 35

״הוא לא עונה״ לילי אומרת ביאוש ועצב ואני נאנחת ומכסה את פניי בשתי ידי. למה הוא לא עונה?! הדוד של רוי- אחיו של אבא של רוי, לא עונה לטלפון כבר יומיים.
הוריו נפטרו לפני יומיים, יומיים שהיו לי בלי שינה מדאגה לרוי ולילי. רוי ממשיך עם הקיפאון, הוא לא אוכל או שותה. לפעמים אני מכריחה אותו לעשות לשתות רק כמה לגימות מכוס מים. אתמול הגעתי לביתם והחלטתי שאשאר פה עד שימצאו פתרון. לילי צריכה עידוד, עזרה, ורוי לא פה כדי לתת לה את הדברים האלו. הוא כבוי, יושב בחדר או בסלון מול הטלויזיה ובקושי מדבר. רק כשאני ממש מתעקשת אותו הוא עונה לי תשובות קצרות מאוד כמו כן ולא.
אני יודעת שזה מרושע להגיד אבל לא חשבתי שרוי יהפוך לזומבי אם הוריו ימותו. הוא שנא אותם, הוא רצה לברוח ביחד עם לילי ולא לדבר איתם יותר לעולם. הוא רצה להעלם מזווית עיניהם. ועכשיו? הוא פשוט קפוא שזה מפחיד. אתמול בלילה כשישנתי בחדר אחר, ולא לידו כמו שרציתי, לא הצלחתי להרדם מהמחשבה שאולי ישאר ככה לעוד הרבה זמן.. או אולי אפילו לתמיד.
בינתיים אני לא אומרת כלום וכמובן לא שופטת אותו, הם היו ההורים שלו, וזכותו להתמודד עם המוות שלהם איך שהוא מרגיש.
״מה נעשה?״ לילי שואלת אחרי שתיקה ארוכה. היא מביטה בי בתקווה שאמצע פתרון למצב, פתרון שאין לי כרגע. אני שומעת איך ליבי נשבר. למה הוא לא עונה לעזאזל?! טוני, דוד של לילי ורוי כאילו נעלם. הוא לא התקשר פעם אחת מאז אחיו מת. הוא לא בדק לשלומם של רוי ולילי. לפי מה שהבנתי הוא הסנדק שלהם כך שהוא אמור לקחת את רוי ולילי תחת חסותו, או לפחות את לילי שהיא עדיין ילדה קטנה.
״נמצא פתרון לילי, אני מבטיחה״ אני מחבקת אותה ונושקת לראשה. ״אני מפחדת״ היא אומרת בקול רועד וגופה מתחיל לרעוד בזרועותיי. זאת רק הפעם שניה שהיא בוכה מאז שהוריה מתו.
״אין לנו כסף כדי לשלם על הבית הזה, אנחנו ילדים אנחנו לא עובדים ומקבלים משכורת. איך נשרוד? רוי יצטרך לנשור מהשנה האחרונה שלו בבית הספר?״ אני נושמת עמוק ועוצמת את עיניי, אני לא יודעת. אני לא יודעת מה לענות לה, ואני לא יודעת איך העתיד יראה. אני רק יודעת דבר אחד ואומרת לה אותו בקול בטוח והחלטי- ״אתם לא לבד. לא ניתן לכם להיות לבד.״ אני נושקת לראשה שוב.

אחרי עוד מספר נסיונות להתקשר אל טוני שנכשלו כי הוא לא ענה, החלטתי להתקשר למייק. הוא אמר שאמו ואמא של רוי היו חברות טובות. אולי היא תסכים לעשות משהו עם העניין?
לא רציתי להגיע למצב הזה, אך לא נותר אף אחד במשפחה של רוי ולילי שיכול לקחת אותם תחת חסותו. וטוני הבן זונה לא עונה! אולי הוא מת גם כן?
אם הוא לא מת, אהרוג אותו בעצמי. איך אפשר לנטוש את האחיינים שלך בצורה כזאת?
״סול? טוני ענה?״ מייק עונה לטלפון בצרידות, הוא ישן עד עכשיו? כבר צהריים.
״לא.. רציתי לשאול אותך, מה אמא שלך חושבת על המצב?״ אני נושכת את שפתיי, איך אני אמורה לשאול שאלה כזאת?
״אם את שואלת אם אמא שלי מעוניינת לקחת את רוי ולילי תחת חסותם אז התשובה היא כן. דיברתי עם ההורים שלי על מה שקרה, אמא שלי בכתה את חיה כי בכל זאת, אמא של רוי הייתה כמו אחותה בעבר. היא לא הפסיקה לשאול מה עם רוי ולילי, ואמרתי לה שאת מנסה למצוא פתרון. אני חושב שהיא עדיין בוכה, והיא מאוד דואגת להם. אז אני כמעט בטוח שהיא תסכים. אבל מה רוי יחשוב על כל הסיטואציה?״
אני נושמת בהקלה מכך שרוב הסיכויים שאמו של מייק תסכים. אך ממלא אותי פחד, איך אני אמורה להגיד את זה לרוי? איך הוא יקבל את זה?
״אדבר איתו. תוכל לדבר עם אמא שלך?״ אני שואלת ונושכת את שפתי התחתונה.
״אני בדרך אליה, אעדכן אותך״