My Little Mermaid

Chapter 32

״את רועדת״ רוי אומר ומלטף את זרועותיי. אני מביטה סביב, הסמטה החשוכה שאנחנו נמצאים בה גורמת ללחץ להתווצר בבטני. אני מחייכת חיוך מתוח ולחוץ, ״אני רק מקווה שזה יעבוד.״ רוי נאנח ברעד ופתח את המצלמה, ״זה יעבוד״

מוקדם יותר באותו היום-

״על מה אתה מדבר?״ רוי נעמד ושולח את ידו אליי כדי לעזור לי לעמוד גם כן. ג׳וי נאנח והתקדם אלינו כשהוא מביט מסביב ומוודא שאף אחד לא שומע אותו. ״לוקאס לא רק עושה סמים. הוא מוכר אותם.״ עיניי נפערו בהלם, רוי לא נראה מופתע מהמילים של ג׳וי. ״אתה בטוח?״ רוי שואל אותו וג׳וי מהנהן בבטחון.
״אני אוכל לפנות אליו בעניין הסמים, הוא יגיד לי להפגש איתו במקום מבודד כי הוא לא לוקח סיכונים. תוכלו להיות שם ולצלם את הכל. זה יהיה קלף נגדו נכון?״ רוי מעביר את ידו בשיערו ואני נאנחת בסוג של הקלה. כן, זה קלף חזק וגדול נגדו. אך זה נשמע קל מדי. טוב מדי בכדי להיות אמיתי.
״למה שתעשה את זה?״ רוי פולט ואני מביטה בו בהלם ובזעם. מה אכפת לו? העיקר שג׳וי יעשה את זה!
ג׳וי מביט ברוי ומרים את גבותיו ״כי אני מחבב את סול״
מה הוא אמר? רוי נראה כאילו עומד לקפוץ על ג׳וי ולשבור את אפו. אני מרגישה את החום עולה ללחיי. ״אתה עושה את זה כי אתה מחבב את סול?״ רוי חורק את שיניו ואוחז במותני החוזקה. ג׳וי מחייך ומביט בי, ״אל תדאג, לא אגנוב לך אותה. ניסיתי לעשות זאת בעבר ולא הצלחתי, האדמונית אוהבת אותך יותר מדי.״ ג׳וי מחייך, מכניס את ידיו לכיסיו ומתחיל ללכת. ״אעדכן אותך מתי ואיפה תהיה הפגישה״ הוא זורק לרוי לפני שנעלם.
אני פולטת נשימה שלא ידעתי שהחזקתי ואוחזת בקיר כדי שימנע ממני ליפול. רוי פונה אליי ומתכוון להגיד משהו אך אני מרימה את ידי ועוצרת אותו מלדבר. ״אל תגיד על ג׳וי כלום. כמו שהוא אמר, אני אוהבת אותך יותר מדי, אני לא רוצה להיות עם אף אחד אחר.״ רוי נאנח מניח את ידיו הגדולות על מותניי. הוא נצמד אליי ונושק לשפתיי, ״אני יודע״ אני נושקת לו חזרה.
״אתה חושב שזה יעבוד?״ אני לוחשת והוא מהנהן בבטחון. ״אעשה הכל כדי שזה יעבוד. אני לא יכול להיות עוד שניה בלעדייך.״ עם כל מילה הוא כובש את ליבי אפילו יותר.

****

״אני לא מאמינה סול!״ אן אומרת וקופצת משמחה במקום. אני מביטה בציפורניי ונאנחת. הגעתי לביתי לפני כמה שעות. חיכיתי כל הזמן הזה לעדכון מרוי לגבי התוכנית שלנו, לפני כחצי שעה הוא שלח לי את ההודעה של המיקום והשעה. לוקאס אכל את הפתיון. עכשיו נותר רק לצלם אותו.
רוי אמור לאסוף אותי עוד חצי שעה מביתי כדי שנלך יחד לאזור הפגישה. מיד אחרי ששלח לי את ההודעה התקשרתי אל אן. הייתי צריכה לפרוק את הלחץ שלי למישהו. אן כמובן מתרגשת כמעט כמוני. אני לא מאמינה שזה עומד להגמר, אני לא מאמינה שלרוי ולי יש עוד סיכוי להיות ביחד. ״גם אני לא״ אני ממלמלת אל אן והיא מתיישבת לידי. היא לוקחת את ידי בידה וגורמת לי להביט בה. ״יהיה בסדר, אתם רק צריכים להיות בפוקוס, תצלמו את את הפגישה בשני הטלפונים שלכם כדי שיהיו לכם שני עותקים, כשתגיעו לפה נפתח עוד עותקים, נעשה הכל כדי להפיל אותו סול. נפטרנו ממורגן ונפטר גם ממנו. את רק צריכה לצאת מהלחץ ולהיות בפוקוס״ אני נושמת עמוק. היא צודקת, זה בידיים שלי ושל רוי ואנחנו יכולים לעשות את זה. אחרי זה נוכל להיות יחד. זה שווה את זה.
אני מחייכת אל אן ״את צודקת, כדאי שאתחיל להתלבש.״ אן קמה ממקומה וזורקת אליי ג׳ינס שחור וחולצה שחורה, ״כדי שתלבשי שחור כדי שלא תתבלטי. עדיף לא לקחת סיכונים״
היא אוספת שיערי לפקעת נמוכה ושמה עליו צעיף שחור. ״השיער שלך בולט מדי.״ היא ממשיכה לסדר אותו ואני מצחקקת. אני מרגישה שאני הולכת לשדוד בנק או שניים. ״זה קצת מוגזם את לא חושבת?״ אני שואלת בצחקוק. היא מביטה בי במבט כועס ולחוץ. ״כבר אמרתי שעדיף לא לקחת סיכונים! אני לא רוצה שהוא יזהה אותך או שיתפוס אותך.״ אני קמה ממקומי ומחבקת אותה חזק. ״יהיה בסדר.״