My Little Mermaid

Chapter 14

״אני משתגעת ממך סול! הגלגלים בראש שלך לא מפסיקים לעבוד כבר שבועיים אבל היום במיוחד!״ אן צעקה וקולה הדהד בכיתה הריקה שישבנו בה. ״אני מדברת אלייך ואת לא עונה״ היא אומרת ביאוש ושוקעת בכיסא. אני מביטה בה ותחושת אשמה מציפה אותי. היא צודקת.. הראש שלי לא מרוכז בשום דבר כבר שבועיים חוץ מהידיעה שרוי בבית החולים שבועיים. היום הוא אמור להתשחרר. מסתבר שהמצב שלו הדרדר יותר ולא נתנו לו לצאת מבית החולים מוקדם יותר, הוא היה צריך השגחה מלאה. לא דיברתי איתו כל השבועיים האלה, התעדכנתי דרך המורים שדאגו לספר לנו מה מצבו ודרך מורגן שלא סותמת את הפה וכל מה שעושה זה לדבר על כמה רע היא מרגישה שהוא שם. כשכולם יודעים שזאת סתם הצגה.. לא באמת אכפת לה, כל מה שהיא צריכה זה תשומת לב, והיא מקבלת אותה מכולם.
״את צודקת אן.. אני מצטערת, את יודעת למה אני ככה..״ מלמלתי וניסיתי לקלף בכוח את הלק הכחול שעל ציפורניי. ״מאז שפגשת אותו אני מרגישה שכל יום שעובר גדלה לך אבן גדולה יותר על הלב״ היא אומרת ומניחה את ידה על ידי, מונעת ממני לקלף את הלק, היא שונאת שאני עושה את זה. אני נאנחת. היא שוב צודקת. כשחושבים על זה אני לא מכירה את רוי כל כך הרבה זמן, כמה ימים ליתר דיוק. אבל אני מרגישה שעברתי איתו הרבה דברים, אני מרגישה פתוחה איתו, אני סומכת עליו.
זה מה שקרה לי עם לוקאס, התאהבתי בו ביום שהכרתי אותו.
חשבתי שהחלק הזה מת בי אך כנראה שטעיתי. רגשותיי אל רוי עצומות יותר.
״אני לא מצליחה להוציא אותו מהראש״ מלמלתי והנחתי את ראשי על זרועותיי שעל השולחן. לצה אני מתאהבת בדפוקים?
״יש רק דרך אחת שתוכלי להוציא אותו מהראש.״ היא אומרת ומושיטה את ידה כדי ללטף את שיערי. ״את צריכה לצאת עם מישהו אחר, לתת ללב שלך להמשיך הלאה.״ אני עוצמת את עיניי ויודעת שהיא צודקת, אך לא אוכל להפטר מרגשותיי לרוי בכזאת קלות.. וגם אם אשקול את האופציה לצאת עם מישהו אחר, עם מי זה יהיה? מי כבר ירצה לצאת איתי? אן כנראה קראה את מחשבותיי ״יש הרבה גברים שרוצים אותך בבית ספר, את רק צריכה לתת להם הזדמנות להתקרב.״ היא אומרת ומתיישרת בכיסא כשמייק נכנס לכיתה. ״על מה מדברים?״ אמר ברוגע והתיישב מולנו. אן מכחכחת בגרונה במבוכה ״על זה שסול צריכה להמשיך הלאה.. תגיד לה שיש הרבה בנים בבית ספר שרוצים אותה!״ היא אומרת בנימה כוסעת. מייק הביט בה ואז בי, ״ברור שיש, אני אפילו מכיר כמה שלא מפסיקים לנעוץ בך מבטים״ הוא אומר. באמת? מי? איך לא שמתי לב? ״מי?״ אן שואלת בהתרגשות מוגזמת. ליבי עצר מלפעום לרגע, זה תמיד קורה לי כשאומרים משהו שקשור לבנים שרוצים אותי. למה אני כזאת מוגזמת? אני מניחה שהמוח שלי פשוט לא מעכל שבאמת רוצים אותי, לא אחרי מה שעברתי.
״האמת שאחד מהם הוא חבר טוב שלי, ג׳וי, אתן בטח מכירות אותו״ בטח שאנחנו מכירות אותו, כל הבנות רודפות אחריו, כמו אחרי מייק. הוא בנבחרת הכדורסל של בית הספר, בין המובילים. הוא מעוניין בי? למה?
״או מי גאד!!!!!״ אן צועקת בהתרגשות, ידעתי שזה יקרה, עכשיו היא לא תניח לי ותכריח אותי להפגש עם הבחור. עיניה עברו להביט בי, התחננות נשקפה מהן. אני נאנחת. ״אם הוא יפנה אליי אני לא אפסול אותו..״ אני אומרת ואן מחייכת בניצחון אל עבר מייק. מייק מהנהן ״אדאג להעביר לו את זה״