My Little Mermaid

Chapter 30

״רוי!!!! איפה אתה??״ אני צורחת. כמה מצילי ים נכנסו למים וניסו לחפש את רוי. אני מרגישה את הדמעות צורבות את עיניי. הוא כבר יותר מדי זמן במים, אם לא נמצא אותו בקרוב אני לא רוצה לדעת מה יקרה! אני שומעת את אן צורחת לי מהחוף, אני מביטה בה ורואה אותה מצביעה על משהו מאחוריי ומתקדמת אל המים. אני מביטה במהירות אל עבר הדבר שהיא מצביעה עליו ורואה את רוי. הוא יוצא מהמים ונכנס בלי הפסקה. אני לא מבינה מה קורה! אני שוחה אליו במהירות, הוא עושה מאמץ רב להשאיר את ראשו מחוץ למים. ״רוי!!״ אני צועקת וסוף סוף מגיעה אליו. הוא בולע מים ונחנק. ״הרגל שלי..״ הוא בולע עוד מים ואני מרימה את ראשו אל מחוץ למים ״הרגל שלי תקועה״ הוא אומר בקושי. הפחד עדיין לא עזב את גופי, ידיי רועדות ורגליי בקושי מחזיקות אותי. אני חייבת שהוא יצא מהמים כדי להרגע. אני מביטה מסביב ורואה שמצילי הים רחוקים מדי כדי לשמוע אותי. אני אקח את זה על עצמי. ״אני אצלול כדי לראות מה אוחז בך, תוכל להחזיק מעמד כמה שניות?״ אני אומרת ברעד. הוא מהנהן אליי ומתחנן אליי במבטו להזהר. אני עוזבת את ראשו וצוללת אל המים. אני מזהה את רגלו של רוי תקועה בין שני סלעים גדולים. איך זה קרה לעזאזל?! אני מתקדמת אל רגלו ומזהה דם בכל מקום, הסלעים פוצעים אותו, והמאמץ שלו להשאיר את ראשו מחוץ למים מושכת את רגלו וגורמת לסלעים לפצוע אותו עמוק יותר. אני דוחפת את הסלעים, הכי חזק שאני יכולה. הם לא זזים לעזאזל! אני מזהה את ידו של רוי מעליי, הוא נאבק להשאר מחוץ למים ואני מרגישה את הלחץ בראשי מחוסר אוויר. אני דוחפת את הסלעים חזק יותר ומצליחה להזיז אחד מהם מעט. הפתח הקטן שיצרתי נותן לרוי את האפשרות להוציא את רגלו מהמשקל הכבד של הסלעים. אני יוצאת מהמים במהירות, חסרת אוויר ומשתעלת בחוזקה. אני מניחה את ידי על גרוני ומרגישה את אחיזתו של רוי בי. ״תנשמי סול, אני כל כך מצטער, את בסדר?״ קולו רועד וידיו גם כן. אני מביטה בו ומשתעלת. הכי חשוב להוציא אותו מהמים ולטפל ברגלו. אני אוחזת בזרועו ורואה שהוא מתקשה לעמוד. אני מניחה את זרועו עליי ומושכת אותו אל מחוץ למים- עדיין משתעלת בחוזקה. ״חכי סול! את נחנקת!״ רוי צועק ומתנגד אליי, הוא לא מבין שהכי חשוב שהוא יצא מפה. ״לעזאזל איתך!״ הוא צועק ונותן לי למשוך אותו אל מחוץ למים. כשאנחנו מגיעים אל המים הרדודים אני מאבדת את אחיזתי בו ונופלת. אני מרגישה שהאוויר הפסיק לחדור אל ראותיי ואני נחנקת. ״סול!!״ אני שומעת את רוי צועק ומתכופף אליי. שמישהו יטפל ברגל שלו כבר! עוד אנשים באים, אן מייק ומייסון. ״היא כחולה לגמרי!״ מייסון צועק. המים מתמלאים בצבע אדום, הרגל של רוי לא מפסיקה לדמם והוא מאבד יותר מדי דם! הפסקתי להשתעל, הגעתי למצב שאני מחפשת אחר טיפת אוויר להכניס אל ראותיי. ״סול בבקשה תנשמי! היא עומדת למות תראו אותה!״ אן צורחת, נקודות שחורות ממלאות את השמיים, אני מרגישה שמנסים להנשים אותי. לוחצים לי חזק על החזה, מנשימים אותי דרך הפה, אלה השפתיים של רוי. הם לא מפסיקים, הם לוחצים חזק יותר ופוקדים עליי לנשום. לפתע אני מרגישה את המים עולים אל פי ואני משתעלת בחוזקה, אוויר נכנס לראותיי סוף סוף. רוי מרים אותי למצב ישיבה ומכריח אותי להוציא את כל המים מגרוני. אני משתעלת כמו מטורפת ובסופו של דבר הכל יוצא. אני מצליחה לנשום בקצב יציב. רוי פולט נשיפה חזקה ונושק לראשי ברעד. אן מתכופפת אליי ונושקת את ידי ״הבהלת אותי מטומטמת״ האי מחייכת בטשטוש. ״שמישהו יביא רופא לרגל של רוי, הוא מאבד יותר מדי דם.״ אני מצליחה להגיד. רוי הופך לכועס כנראה כי עדיין אכפת לי יותר ממצבו מאשר ממצבי. אך זה לא מעניין אותי. ״אני אלך״ מייסון אומר מתנשף ורץ לחפש רופא. חייכתי.
״סול את בסדר?״ אן שואלת בדאגה ומלטפת את גבי במעגלים. ״אני בסדר, בסך הכל נחנקתי״ ״בסך הכל נחנקת? את שומעת את עצמך?״ מייק אומר ומרים גבות. נאנחתי. ״הכל בסדר איתי עכשיו״ אני אומרת ומסיטה את מבטי מהם אל רוי. הוא יושב לידי ומנסה לעצור את הדימום ברגלו בעזרת החולצה של מייק. ״תסתכל על הצד החיובי, ניצחת אחי״ מייק טפח על שכמו של רוי, רוי חייך בניצחון.