אני עוברת את שערי בית הספר, אני רוצה למות. כבר חמישה בנים שרקו לי! ׳הם חושבים שאת נועזת וסקסית סול׳ אני מזכירה לעצמי את מה שמייק אמר. אני נושמת עמוק וממשיכה ללכת. אני עוברת במסדרון, משתדלת בכל כוחותיי לא להשפיל את ראשי, אן איימה עליי שאם אעשה זאת היא תגלח את שיערי האדום. אני נכנסת לכיתה שלי ומשחררתי נשימה שהחזקתי זמן רב מדי.
״שלום לך זונה״ מורגן אומרת בקול שטני ״תסתמי מטומטמת״ קולה של אן נשמע מאחוריה. אני מתקדמת אליה ומתעלמת ממורגן ומחברות שלה ששולחות לי הערות עוקצניות בלי הפסקה. ״אפשר שימותו?״ אני לוחשת אל עבר אן ״אולי השטן ישמע אותך ויגרום לזה לקרות״ העפרון נשבר בידה כשהיא אומרת את זה, היא מביטה בהן באיום. חברותיה של מורגן מתכווצות מפחד, בצדק, אן היא הבחורה הכי מפחידה שהכרתי. אני מחייכת, אני מודה לאלוהים שלפחות היא בצד שלי.

״כולם מדברים עליי, אפילו מול הפרצוף שלי! אני לא יכולה לסבול את זה יותר!״ אני לוחשת אל עבר מייק בקפיטריה, אנחנו עומדים בתור לאוכל, המגש שבידי רועד בעקבות הידיים הרועדות מזעם שלי. ״את חייבת להתחיל לקחת את זה בקלות סול״ הוא לוחש ומתקדם צעד כשהתור מצטמצם. ״איך אפשר? הם אפילו לא נותנים לי ללמוד בשקט!״ אני צועקת בלחישה. ״מישהו נגע בך עד עכשיו?״ הוא שואל בכעס. ״שניים ניסו, אן עצרה אותם״ אני עוצמת את עיניי כשאני נזכרת. מישהו ניסה לגעת בי ליד הברזייה בחצר. ועוד אחד נכנס לשירותים והטריד אותי כששטפתי את ידי, אן יצאה באמצע שהשתינה כדי להעיף אותו ממני.
״אני אהרוג אותם!״ הוא אומר ומתקדם עוד צעד. ״אין צורך, הם משקשקים מאן״ אני מחייכת, הוא מחייך בגאווה, ״אין כמוה״ אומר מהופנט כמו תמיד כשמדבר עליה.
״מי אלה?״ שואל קול יפייפה מאחוריי, אני עוצמת את עיניי ונאנחת, ״מי אלה מי?״ אני שואלת בשקט את רוי, עדיין מפנה לו את גבי. ״אלה שניסו לגעת בך״ אני מזהה את הזעם בקולו. ״זה משנה?״ אני שואלת בקרירות ומרגישה אותו נצמד אל גבי. צמרמורת נעימה עוברת בכל גופי עד כפות רגליי, הריח שלו משתלט על אפי, אני עוצמת את עיניי ונהנת מקרבתו לכמה רגעים. ״בטח שזה משנה! אני אשבור להם את שני הידיים והרגליים!״ הוא צועק. הוא פאקינג צועק! כל תלמיד בקפיטריה מסיט את מבטו לעברנו, אני קופאת במקום. הוא מטומטם?! אני מסתובבת אליו בפתאומיות, מביטה בו המומה, מבטו זועם אבל לא כלפיי, כנראה כלפי הבנים שהטרידו אותי. ״תפסיק, כולם מסתכלים-״ ״שיסתכלו!״ הוא שוב צועק ומניף את ידיו לצדדים.
״הם בטח הולכים להתמזמז מול כולנו״ קול נשי נשמע מאחד השולחנות. אני משפילה את ראשי, ידעתי שזה מה שיחשבו. ״מי אמרה את זה?״ רוי אומר בקול שאפילו גורם לי לפחד ממנו, אף אחת לא עונה, כולן מפחדות. ״אם אני אשמע ממישהו עוד מילה אחת על סול הוא יתחרט עם היום שאמא שלו פתחה את הרגליים!״ הוא צועק, ליבי פועם כמו מטורף, הוא מגן עליי.. למזלו אין פה אף מורה כי הם בישיבת מורים מטומטמת. ״ויודעים מה?״ רוי ממשיך לדבר, הוא נעמד באמצע הקפיטריה כך שכולם מביטים בו, עיניו נעוצות בעיניי, מה הוא עומד לעשות?
ידיו אוחזות בחולצתו ומורידות אותה ממנו, מה הוא עושה?! חזהו השזוף השרירי והחסון נגלה לעיניי כולם. ידיו עוברות אל רוכסן המכנסיים שלו ואני מרגישה שכל הדם אוזל לי מהגוף, ליבי עוד שניה יוצא מחזי ונופל על המגש שבידיי, מה לעזאזל הוא עושה?
וכמו בהילוך איטי הוא מוריד את מכנסיו ותחתוניו בבת אחת! אלוהים אדירים!!! מה אני רואה?!
קולות השתנקות וצעקות עידוד נשמעים בקפיטריה, זהו הלב שלי הפסיק לפעום, במקומו פועם המקום הרגיש שלי, כשאני רואה את כל כולו עירום! פאקינג עירום! פי פעור ועיניי נדהמות מהגוף הזה, פסל בנה אותו, אמן. הוא מושלם בכל אבריו, ואני מתכוונת בכל אבריו! הטלפונים של כולם כבר בחוץ, כולם מצלמים אותו, אך עיניו לא יורדות מעניי, הוא מחייך כשמבין שאני בוחנת אותו ונהנת מההצגה. אני לא יודעת מה אני מרגישה, הוא עושה את זה בשבילי? ״היי אל תשאיר אותי מחוץ לכיף!״ אני שומעת את מייק שעדיין לצידי צועק לרוי. הוא מוריד את בגדיו וגם הוא נשאר עירום לעיניי כולם! הוא לוחץ את ידו של רוי והקפיטריה פשוט בכאוס, אני חושבת שכל הבנות כבר התעלפו. לפניי עומדים שני הגברים הכי יפים שראיתי, עירומים. ״היי זאת מסיבת עירום?״ אן מופיעה ומורידה את חולצתה, נשארת בחזיית תחרה שחורה וסקסית, שמדגישה את החזה השופע שלה, ובחצאית קצרה. מה-לעזאזל-קורה-כאן?! הטלפונים מצלמים אותם, מקליטים הכל, דמעות עולות לעיניי מהתרגשות, הם מקריבים את עצמם בשבילי, כדי שהרעש ירד ממני ויעבור אליהם. אן מתקדמת אל מייק, אוחזת בשיערו ומושכת אותו לנשיקה עמוקה וסוערת. עיניי נפערות, המגש נופל מידי, הם פשוט.. הם.. אלוהים אדירים.
״תעצרו הכל!״ נשמע הקול שאני שונאת ביותר, מורגן. מייק מצמיד את אן לגופו בתור מגן כשהיא מתקרבת אליהם, אך היא פונה אל רוי. ״מה לעזאזל אתה עושה?!״ היא צועקת עליו. ״חם לי, לא רציתי להשאר בבגדים״ הוא עונה לה ומושך את כתפיו, הוא דוחף את כתפה כשמתנגש בה ומתקדם לכיווני, אני מרגישה שאני נמסה על הרצפה.
לפתע הוא עוצר מסתובב אליה בחזרה, הוא חוזר אליה.. כמובן, מה חשבתי? שהוא יבחר בי? הוא נעמד מולה ״זה נגמר״ הוא אומר וליבי צונח לרצפה, מה הוא אמר?! כולם שותקים, אף אחד לא פותח את הפה ״מה אמרת?״ היא לוחשת בהלם, ״מה ששמעת, אנחנו סיימנו, זה נגמר, לכי תמצאי פראייר אחר.״ הוא אומר לה בקרירות ומסתובב אליי, עיניו נצתות ברגש שאני לא יודעת להסביר, הוא מתקדם אליי, עירום כלידתו ונעמד מולי, ״תסלחי לי, בבקשה״ הוא אומר ועיניו בורקות, אני לא מצליחה להתרכז במה שאומר כי גופי הופך לוהט מהמחשבה שגופו העירום כל כך קרוב אליי. ״תתלבש, ואז נדבר״ אני לוחשת בקול רועד ומגורה ״את רוצה אותי״ הוא אומר בהחלטיות, הדם עולה ללחיי, לעזאזל! הוא מצחקק, מה כל כך משעשע אותו?!
״אני אתלבש ונדבר״

_________________
__________

מקווה שנהנתן מהפרק, הפרק השני של המרתון יעלה עוד מעט, ספרו אם נהנתן!❤️

My Little Mermaid Unde poveștirile trăiesc. Descoperă acum