Fan enamorada- מעריצה מאוהבת 🥰

פרק 47- ההופעה האחרונה

"טוב אז ככה, ההפתעה זה שסגרנו הופעה מיוחדת ומצומצת למעריצות שלנו והזמנו מלא כתבים ואת הולכת לשיר איתנו וגם את הולכת להשיק את השירים החדשים שלך" כריס אמר וחיבק אותי.
"מה? מה? מה? באמת? אני לא מאמינה" אמרתי וקמתי בהתלהבות מתחילה לחבק כל אחד ואחד מהם וגם את אמילי כמובן.
"יואו אתם החברים הכי מדהימים שיכולתי לבקש, יואו תודה תודה תודה" אמרתי בהתלהבות וחזרתי לשבת.
האוכל הגיע ולא יכולתי לאכול מרוב התרגשות.
"למה את לא אוכלת? " כריס שאל אותי.
"אני לא יכולה, אני יותר מדי מתרגשת" אמרתי לו והבנים חייכו.
"תאכלי, כי אחרי זה אנחנו הולכים לעשות חזרות להופעה" גואל אמר ורק גרם לי להתלהב יותר.
אכלתי בקושי כשהחיוך לא יורד לי מהפנים.
סיימנו לאכול וכבר לא יכולתי לחכות יותר להופעה. איזה יום הולדת מושלם הולך להיות לי.
נסענו לאולפן ועשינו חזרות. אני שרתי את השירים החדשים שלי והבנים מאוד התלהבו.
"את השתפרת מהפעם הקודמת" ריצרד אמר לי כשסיימתי לשיר. חייכתי והודיתי לו.
"אין עלייך יפה שלי" כריס אמר וחיבק אותי.
"זאת הולכת להיות הופעה מושלמת" אריק אמר וחיבק אותי גם.
"אחותי את תשחקי אותה" אמילי אמרה.
חזרנו הבייתה.
"אהובה שלי, בואי רגע לחדר אני רוצה להגיד לך משהו" כריס אמר ועליתי איתו לחדר.
התיישבתי על המיטה. וגם הוא.
"תעצמי עיינים" הוא אמר לי ועצמתי אבל יכולתי להרגיש שהוא גם מהמיטה. שמעתי מגירה נפתחת. ואחרי כמה שניות נסגרת.
"את יכולה לפתוח" הוא אמר. פתחתי את העיינים והיה לו ביד קופסא. לקחתי את הקופסא עם חיוך ענק. פתחתי אותה ובתוכה היה שרשרת זהב עם חצי לב. קמתי מהמיטה וחיבקתי אותו ונישקתי אותו.
"תודה תודה תודה, זה המתנה הכי יפה שאי פעם נתנו לי" אמרתי כשאני מחבקת אותו באהבה ענקית.
"רגע איפה החצי השני? " שאלתי.
והוא הוציא אותו מהמגירה.
"את רוצה לשים לי אותו? " הוא שאל.
איזה מושלם הוא. אנחנו נשלים אחד את השני. זה כזה קיטשי אבל רומנטי. אני כל כך אוהבת את זה.
לקחתי את השרשרת. הידיים שלי קצת רעדו. זה נשמע טיפשי אבל אחרי כל מה שעברנו זה היה מן סימן בשבילי שבחיים לא ניפרד. מן סמל.
סימנתי לו להסתובב וענדתי לו את השרשרת. הוא ענד את החצי שלי ואז התנשקנו. זה היה נשיקה קסומה וזה היה מאוד מרגש. לא יכולתי לדמיין יום הולדת יותר טובה מזאת. החברים הכי טובים שלי, החברה הכי טובה שלי והבן זוג שלי לחיים, אהבת חיי. רק המשפחה שלי חסרה.
"את באה למטה? " כריס אמר אחרי שעשה כמה סידורים בחדר.
לא הספקתי לענות והטלפון שלי צלצל בשיחת וידאו, זאת הייתה אמא שלי.
"תרד, אני תכף אבוא" אמרתי לו והוא הנהן הוא יצא וסגר את הדלת ואז עניתי לשיחה.
"היום יום הולדת, היום יום הולדת, היום יום הולדת לזוהר" ראיתי את ההורים שלי ואת אח שלי. הם שרו לי. כמה אני מתגעגעת אליהם.
"תודה " אמרתי מחייכת עם דמעה קטנה שזלגה לי מהעין. גם אמא שלי בכתה קצת.
"יפה שלנו, מזל טוב, אנחנו רוצים לאחל לך שתמיד תהיי מאושרת ובריאה, שתמשיכי לקרוע את העולם ולהגשים את החלומות שלך ותמיד תזכרי שאנחנו איתך בכל מקום ובכל זמן" אמא שלי אמרה ואבא שלי הנהן.
"הלוואי היינו יכולים לחגוג איתך שם" אבא שלי הוסיף.
"לא נורא, אני עוד כמה ימים חוזרת הבייתה ונחגוג מלא" אמרתי מעודדת אותם אבל בלב אני קצת עצובה. אני מצד אחד מאוד מתגעגעת אליהם, מצד שני אני עוד לא רוצה לעזוב, זה הסופש האחרון שלי במיאמי ואז אני צריכה לחזור לארץ. איך אני יעזוב את כריס, את הבנים, את מיאמי שכבר הספקתי להכיר והיא מדהימה.
אני יודעת שזה לא לתמיד אבל זה עדיין עצוב. חוויה שהייתה כל כך טובה ויפה עומדת להיגמר.
"יופי, אנחנו מחכים לך בארץ, איך את שם? חוגגים לך יפה? " אמא שלי שאלה.
"כן היינו במסעדה, וכריס הביא לי שרשרת זהב חצי לב ולו את החצי השני וזה היה מאוד רומנטי" אמרתי מסמיקה.
"והבנים ואמילי הכינו לי הפתעה והיום בערב אני מופיעה איתם ויהיו בהופעה מלא כתבים ועיתונאים וזה יכול לקדם אותי בקריירה שלי" אמרתי בהתלהבות.
"יואו איזה כיף יפה שלנו, אנחנו שמחים בשבילך שאת מגשימה את החלומות שלך, אנחנו תמיד נתמוך בך" אבא שלי אמר ואמא שלי הנהנה.
"תודה, אני אוהבת אתכם" אמרתי ושלחתי להם נשיקה מהמסך.
"נסיכה שלנו, אנחנו צריכים ללכת עכשיו אבל אנחנו נדבר איתך כבר מחר ונשמע איך היה, אנחנו בטוחים שתהיי מדהימה כמו תמיד, אנחנו סומכים עלייך, מלא בהצלחה אהובה שלנו" אמא שלי אמרה. ושלחה לי נשיקה מהמסך.
"תודה אמא ואבא אני אוהבת אתכם" אמרתי להם והחזרתי נשיקה באוויר.
"אה וזוהר, מזל טוב" שגיב פתאום אמר.
"תודה אחי" אמרתי וצחקתי קצת. כזה לא מקורי. תמיד מזל טוב הוא אומר.
"ביי, תמסרי דש לבנים ולאמילי" אמא שלי אמרה והנהנתי.
"ביי" אמרתי והם נתקו.
ירדתי למטה. הבנים ואמילי ישבו בסלון.
"מי זה היה בטלפון שאת יורדת עם כזה חיוך?" ריצרד שאל וכולם הסתכלו עליי. התיישבתי ליד כריס.
"ההורים שלי, הם בירכו אותם והם מוסרים לכם דש" אמרתי בחיוך שעדיין לא ירד לי.
"בחזרה" ריצרד אמר וכל אחד חזר לעינייניו.
גואל וכריס היו באינסטגרם, אריק וריצרד שיחקו משחקי וידאו וזאבדיאל הסתכל עליהם. ואמילי הצטלמה והעלתה סטורים.
הבנתי שאין יחס אז הייתי גם קצת בטלפון. ביינתים עניתי על כל מיני ברכות ששלחו לי באינסטגרם ובווצאפ.
מאז שאני חברה של כריס, פתחו לנו מלא עמודי מעריצים ביחד וזה כזה חמוד. בחיים לא חשבתי שיפתחו לי עמוד מעריצים.
Chris_Zohar_love
Zohar_Chris_togetherforever
Chriszohar_bestcouple
זה חלק מהעמודים שפתחו לנו.
"אהובי, ראית את כל העמודים שפתחו לנו? איזה חמודים? " אמרתי לכריס.
"כן, אני משתדל לראות הכל אבל זה מאוד קשה אבל כן אני מאוד מעריך את זה זה מאוד חמוד" הוא אמר והנהנתי חוזרת להסתכל בטלפון.
"גם לי ולריצרד פתחו כמה" אמילי אמרה.
"זה ממה חמוד" אמרתי מתלהבת כמו ילדה קטנה. אמילי הנהנה.
השעה הייתה כבר 17:00 אחרי הצהריים.
ב-19:00 ההופעה.
"אממ, מתי אנחנו יוצאים? " שאלתי אחרי שעות שכל אחד עשה דברים אחרים בסלון.
"יש מלא זמן, רק שתיים עכשיו" ריצרד אמר. איזה חי בסרט.
"תגיד לי אתה רציני? השעה 17:00" אמרתי לו.
הוא זרק את השלט בבהלה מה שגרם לכולנו לצחוק.
"17:00??? חייבים ללכת, יש חזרה גנרלית" הוא אמר וישר קם.
זאבדיאל, גואל, וכריס נמנמו על הספה.
אריק כיבה את המשחק וקם גם להתארגן.
"תעירי אותם" ריצרד צעק לי כשהוא עולה במהירות במדרגות.
"אמילי תעלי להתארגן, אני אסתדר" אמרתי לה והיא הנהנה עולה למעלה.
"אהוב שלי, קום השעה 17:00 יש הופעה" אמרתי בעדינות לכריס ונתתי לו נשיקות קטנות בלחי. אני אוהבת להתעורר ככה אז אני בטוחה שגם אוהב.
"אני קם, אני קם" הוא אמר אחרי כמה דקות ופתח את העיינים שלו.
"זאבדי, גואל, צריך לקום, יש הופעה" אמרתי ונגעתי להם בכתפיים מנסה להעיר אותם.
גואל הראה שלבים של התעוררות ואפילו הוא פקח עיינים לשנייה אז נתתי לו להתאושש אבל זאבדיאל? כלום. מומיה. הבן אדם ישנוני רציני.
"זאבדי, זאבדי, קום" אמרתי שוב. שום דבר. אין עונה. הוא אפילו לא זז.
"כן בהצלחה איתו" גואל אמר לי וקם מספה למעלה.
"חכה תראה" אמרתי והוא נעמד. רצתי למטבח ולקחתי כוס עם מים.
חזרתי לסלון מצאתי את גואל וכריס מסתכלים עליי, מחכים לראות מה אני יעשה.
הם קלטו את המים והבינו מה אני הולכת לעשות.
"הוא לא יאהב את זה" כריס אמר לי.
"מה אני יעשה? הוא לא קם בדרך הקלה, הוא יקום בדרך הקשה" אמרתי והתקרבתי לזבדיאל.
שפכתי עליו את המים בפנים והוא קם בבהלה כאילו הוא באמצע צונאמי.
"מה זה, מה זה" הוא אמר בלחץ.
ופקח את העיניים רואה אותי מולו עם כוס ריקה.
"מה את עושה?" הוא שאל.
"אני כבר שעה מנסה להעיר אותך, מה אתה רוצה? יש הופעה חייבים ללכת" אמרתי לו והוא קם חצי עצבני חצי מבואס.
"סליחה, הייתי חייבת, חוץ מזה אתה לא יכול לכעוס עליי, היום זה היום הולדת שלי" אמרתי לו עם הפניי כלב שלי.
"בסדר, בסדר, איך אני יכול להתנגד לפנים האלה" הוא אמר וחיבקתי אותו עם חיוך מרוצה. הוא קם להתארגן וראיתי את כריס וגואל עדיין יושבים.
"אתם רוצים גם כוס מים בפנים? יאללה ההצגה נגמרה, להתארגן" אמרתי והצבעתי לכיוון המדרגות.
"כן אמא" גואל אמר ועלה למעלה.
"הזמנה מיוחדת אתה צריך? " אמרתי מתקרבת לכריס שעוד לא קם מהספה.
"לא, אני רוצה נשיקה ואז אני אקום" הוא אמר וחייכתי.
"אה ככה זה עובד? " שאלתי והוא הנהן.
"אבל אחת קטנה ואז הולכים להתארגן" אמרתי והוא הנהן. התקרבתי אליו ונתתי לו נשיקה שהפכה להיות ארוכה וקסומה.
בלית ברירה, למרות שהוא לא נתן לי אבל עשיתי את זה בכוח השתחררתי מהנשיקה.
"יאללה חייבים להתארגן" אמרתי וקמתי ממנו. הוא קם גם ועלינו כל אחד לחדר שלו להתלבש.
פתחתי את הארון שלי ולקחתי אוברול שקניתי במיוחד לאירוע חגיגי כמו זה. החלק העליון שלו זה תחרה אפורה יפה כזאת והחלק התחתון שחור. כמו שאני אוהבת. נעלתי נעלי עקב  שחורות(ראה תמונה). התאפרתי בקטנה. אני לא אוהבת הרבה להתאפר. וירדתי למטה.
הבנים ואמילי כבר היו למטה.
"מי זאת הילדת יום הולדת היפה הזאת? " אריק אמר וחיבק אותי.
"היי, היי, היפה הזאת שלי" כריס אמר והחזיק אותי. איזה רכושני. אבל אני אוהבת את זה.
הוא לקח אותי והצמיד אותי לנשיקה קטנה.
"דפקת הופעה אחותי" אמילי אמרה וחיבקה אותי.
השעה הייתה כבר 18:00.
יצאנו לאוטו שחיכה לנו. כריס עזר לי לעלות כמו ג'נטלמן אמיתי. ונסענו. אחרי בערך חצי שעה הגענו וחיכו לנו מלא מעריצים בחוץ. נדחפנו בינהם שמדי פעם עוצרים את הבנים לתמונה. אפילו חלק עצרו אותי ואת אמילי ורצו להצטלם איתנו. מה שהפתיע אותי מאוד. מחמיא אבל מפתיע.
"בואו, בואו, מהר אין לכם זמן" אלי המנהלת של הבנים מיהרה אותנו והלכנו אחריה למאחורי הקלעים. נכנסו לאיזה חדר.
"טוב, אתם הגעתם באיחור ולכן אין לכם זמן לחזרה גנרלית, תעשו חזרות אחרונות, אתם תכף עולים. " היא אמרה ויצאה מהחדר.
אני שמעתי את זה וחשבתי שאני הולכת ליפול מהרגליים. איך אבל בלי הופעה גנרלית? ואם משהו לא יעבוד ? ואם אני אשכח את המילים? ומתי אני בכלל עולה? ואיך הולכים השירים שלי? היה לי בלאגן בראש. ברגע אחד שכחתי הכל.
"מה קרה אהובה? " כריס שאל כשראה שאני עומדת קפואה בלי לזוז.
"יש לי בלאק אאוט, אני לא זוכרת כלום, אני לא יכולה לצאת להופיע" 🤫🤫🤫

האם זה הסוף של הקריירה של זוהר? או שהיא תופיע בסוף והכל יהיה בסדר? 🤫🤷‍♀️
חג סוכות שמח לכולם❤❤❤
ותודה על 1300 צפיות