Fan enamorada- מעריצה מאוהבת 🥰

פרק 15- ההופעה

התקדמתי לכיוון הבניין שהבנים חיכו לי שם. החלטתי לא לספר ביינתים את מי פגשתי ומה היא אמרה לי. יכול להיות שהיא סתם עבדה עליי כדי שאני אלחץ ולא אבוא להופעה. זה מה שהיא רוצה בסופו של דבר, שאני אתרחק מהבנים.
"או, יופי הגעת, חיכינו לך" ג'ואל אמר כשנכנסתי לחדר. חייכתי אליו, מחליטה להתרכז בחזרה האחרונה כי היא חשובה ולא בשום דבר אחר.
"אני עד כדי כך נחוצה שאתם לא יכולים להתחיל חזרות בלעדיי? " שאלתי בציניות מוחלטת והתחלתי לצחוק, הם צחקו איתי ישר ואני שמחתי כי זה מה שרציתי לעשות, לגרום להם לצחוק.
"טוב, תראי, כשאת נמצאת איתנו ושרה איתנו בהופעה אז כן אנחנו צריכים אותך ולא יכולים להתחיל בלעדייך" כריס אמר וקרץ לי.
ופתאום חשבתי. אני פה בסך הכל 3 ימים וכבר אני מרגישה פתוחה איתם והם מרגישים שהם יכולים לצחוק איתי ולדבר איתי על הכל כאילו אנחנו מכירים כבר שנים. זה גורם לי להבין איזה ברת מזל אני.
"איי, זוהר" "את איתנו" אריק אמר עם צחוק קטן
"מה? כן, כן, " יצאתי מהמחשבה והבנתי שהם מדברים איתי.
"יאללה אז בואו נתחיל. " ריצרד אמר.
החזרות נמשכו בערך חמש שעות והשעה הייתה כבר 13:00 בצהריים.
"אני מרגישה לגמרי מוכנה, תודה על כל הטיפים שלמדתם אותי" אמרתי בהתלהבות לבנים כשאנחנו יוצאים מהבניין.
"את לגמרי מוכנה" ואת תקרעי את הבמה" זאבדיאל אמר בהתלהבות כמוני וכולם הסכימו איתו.
"רגע מה עכשיו עושים? " שאלתי.
"בעיקרון ההופעה בשמונה ואנחנו צריכים להיות בשש באולם, בעיקרון יש לנו חמש שעות חופשיות, חשבת על משהו" ריצרד ענה לי.
"האמת שכן, בואו נלך לטייל, אני רוצה למצוא לי בגדים יפים להופעה. " אמרתי.
"אוי ואבוי, לבחור בגדים עם אישה, אנחנו הגיע להופעה מחר, אם בכלל, " אריק אמר וכולנו צחקנו.
"מבטיחה שלא, נו בבקשה" נעצרתי והסתכלתי עליהם בפני כלבלב שלי שאני תמיד מסתכלת על אמא שלי איתם כשאני רוצה משהו.
"טוב בסדר" אריק אמר בשם כל הבנים.
"יש לך שעתיים" גואל הוסיף.
"זה שעה וחצי יותר ממה שאני צריכה אבל אם כבר אמרתם" אמרתי וחייכתי חיוך נבזי אבל חמוד והתקדמתי עם אמא שלי טיפה קדימה.
"לא, לא , אז חצי שעה יש לך" ג'ואל אמר.
אבל כבר הבין שזה חסר סיכוי והבנים התקדמנו לעברנו.
אחרי חצי שעה על השעון מצאתי את מה שרציתי. שמלה אדומה ארוכה עם שסע בצד.
(תמונה למעלה).
היא הייתה נראית עליי מהמם.
"זהו , אני סיימתי" אמרתי ויצאתי מהחנות עם השקית ובטוחה השמלה. הבנים חיכו לי בחוץ.
"את באמת לא כמו כל בחורה טיפוסית. היית באמת מהירה. " ג'ואל אמר וחייך אליי.
"נו, תראי מה קנית" ריצרד אמר והציץ בשקית.
הזזתי את השקית אחורה.
"לא, זה הפתעה" אמרתי לו וקרצתי.
"טוב מה עכשיו? " אריק שאל.
"בואו סתם נסתובב" כריס אמר.
והסכמנו איתו כולם.
באמת הסתובבנו איזה כמה שעות ואפילו אכלנו סושי כי הם ראו שאני מאוד אוהבת ורוצה.
וזהו עברו להם כך 5 שעות והגענו לרגע שחיכיתי לו שלושה ימים או בעצם כל החיים שלי.
רגע ההופעה.
הגענו לאולם ועשינו סאונד צאק, עשינו את כל השירים שאני צריכה לשיר עם הבנים ואז כל שאר הזמן הסתכלתי עליהם מהצד לראות אותם עושים חזרה גנרלית לשאר ההופעה.
הם היו מושלמים כמו תמיד.
כשגמרנו את הסאונד צאק היה כבר שבע וחצי וידענו שמתחיל להגיע כבר קהל אז מיהרנו למאחורי הקלעים.
"הייתם מושלמים כמו תמיד" אמרתי להם בדרך למאחורי הקלעים.
"תודה נסיכה" אריק אמר.
הם החליפו בגדים וגם אני.
נכנסתי עם השמלה לחדר של הבנים.
"וואו, אחותי, דפקת הופעה" ריצרד אמר וסובב אותי.
"זה מושלם, השמלה" ג'ואל אמר.
" מחמיאה לך מאוד " אריק המשיך אותו.
"את מאוד יפה" זאבדיאל אמר והסמקתי.
שמתי לב שכולם החמיאו לי וכריס לא. הסתכלתי אחורה כדי לחפש אותו וראיתי שהוא עומד בצד ולא מפסיק לבהות בי.
זה מאוד החמיא לי, אולי אפילו יותר מהמחמאות במילים ששאר הבנים נתנו לי. זה נשמע טיפשי אבל אף פעם לא בהו בי. מה זה אומר.
עשינו ארגונים אחרונים, שמתי את האודם החדש שקניתי מהבאזר הארור הזה(אתם יודעים כבר למה).
ויצאנו להופעה. יותר נכון הבנים יצאו ואני חיכיתי שיקראו לי לעלות.
כעבור חצי שעה שמעתי שהם מתכננים לקרוא לי והלכתי לעמוד ליד המדרגות של הכניסה לבמה. לפני שעליתי התפללתי שהכל יעבור כמו שצריך. זה החלום שלי ועכשיו הוא מתגשם.
שמעתי את השם שלי כשריצרד קורא לי ומזמין אותי לעלות, עליתי בזהירות כדי לא לדרוך על השמלה.
והנה. אני סוף סוף על הבמה. מול כל כך הרבה אנשים. והם מריעים לי. בלי בכלל להכיר אותי.
איזה פרגון כיף ומחמם את הלב.
"תודה. " אמרתי במיקרופון. וסימנתי לבנים שאני מוכנה.
השיר התחיל להתנגן. השיר הראשון היה 
Diganle.
ואני פתחתי את השיר. התחלתי לשיר עם חיוך, נזכרת בכל הטיפים שהבנים נתנו לי ומשתמשת בהם. כשלפתע, את מי אני רואה? "הנערה המאוהבת " נמצאת בשורה הראשונה כמו שהבטיחה לי. מפלרטטת עם איזה בחור.
היה חושך אז לא יכולתי לראות מי זה.
האורות האירו אותו לשנייה ולא האמנתי למה שאני רואה. היא מפלרטטת עם ספנסר.
הם ראו שקלטתי אותם והם הסתכלו עליי במבט נבזי. מה הם מתכננים.
קפאתי במקום. לא יכולתי להמשיך לשיר.
לאט לאט הרגשתי איך אני מאבדת אחיזה בגוף ונפלתי. 🤫🤫🤫

מה יקרה לזוהר?
האם היא תצליח להציל את ההופעה הראשונה שלה או שהיא הרסה את הכל?
מה ספנסר ו"הנערה המאוהבת " מתכננים לעשות לזוהר.
מקווה שאהבתם את הפרק הזה😘