Fan enamorada- מעריצה מאוהבת 🥰

פרק 6 - הקלטות

"וואו" יצא לי שוב פעם מהפה. אמא שלי הכניסה אל הראש לתוך החדר כדי לראות ממה אני כל כך מתפאלת. היא חייכה כי הבינה למה התרגשתי ואז התחלתי לבכות.
עם דמעות בעיניים מלמלתי "אני לא מאמינה שאני פה, אני לא מאמינה שאני רואה אותם שרים באולפן הקלטות שלהם". תוך כדי שאני מסבירה לאמא שלי למה אני בוכה כי אתם כבר מכירים אותה נלחצת מכל דבר קטן😅
הסתכלתי עליהם ואז ראיתי שכריס קלט אותי בפתח הדלת וסימן לי עם היד " אנחנו כבר באים". חיכינו עוד כמה דקות ובאמת הם סיימו לשיר(השיר לא היה מוכר אז תיארתי לעצמי שזה שיר חדש שהם מקליטים).
"היי" ריצ'רד קטע את המחשבות שלי וראיתי שהם מתקדמים לעברי.
"היי" אמרתי בקול טיפה רועד וכל אחד מהם נתן לי חיבוק ונשיקה בלחי.
כריס קלט שאני בוכה ושאל אותי "למה את בוכה? "
עניתי לו אבל כל הבנים שמעו כי הם היו מסביבי.
"א..אני לא מאמינה שאני פה, איתכם, ו..אני לא מאמינה ששרתם עכשיו באולפן ואני שמעתי אתכם ו..." נתקעתי לכמה שניות ואז ג'ואל עצר אותי, שם את היד שלו על הכתף שלי ואמר לי "הכל בסדר, אנחנו בני אדם בדיוק כמוך, תירגעי, אם כבר אנחנו מתרגשים שאנחנו הולכים להקליט איתך שיר, את שרה מדהים"
הבנים הנהנו והבנתי שהם מסכימים עם מה שהוא אמר.
רציתי להגיד להם כל כך הרבה דברים באותו רגע, כמה הם חשובים לי, וכמה אני אוהבת אותם, וכמה הם צנועים, ושהם הסיבה שאני התחלתי לשיר בכלל וזה כמו סגירת מעגל בשבילי.
אבל מרוב שהייתי לחוצה ונרגשת ממה שג'ואל אמר לי עכשיו יצא לי מהפה רק "תודה רבה"
הם חייכו אליי ואני רק חשבתי "איזה סתומה , למה לא אמרת להם מה שאת באמת רוצה להגיד". חייכתי אליהם בחזרה ואמרתי לעצמי
" לא נורא, יהיה לי כבר זמן להגיד להם את זה".
"בואי" אריק אמר "נעשה לך סיור".
" אוקיי " אמרתי והתקדמנו לעבר האולפן עצמו, הם הראו לי את כל הכפתורים שיש שם שלא הבנתי בכלל מה כל אחד מהם אומר אבל התביישתי לשאול. ואז הם הראו לי את המיקרופון והסבירו לי איך אני אמורה לשיר.
ואז התחלנו להקליט כמה סקיצות.
מאחורי המיקרופון יש חלון זכוכית, ככה שאפשר לראות את מי שמקליט. אז הם כולם הלכו מאחורי החלון והשאירו אותי לבד בחדר הקלטות. התחלתי למלמל משהו והם ראו שאני מאוד מתביישת.
"תעצרי רגע, " זאבדיאל אמר, "אנחנו רואים שקשה לך, יש משהו שאנחנו יכולים לעשות? "
"כריס, אתה יכול לבוא להיות איתי פה? "
שאלתי בהיסוס.
"כן ברור, אני בא. "
הוא אמר ותוך שנייה הוא כבר היה לידי.
סימנתי לבנים כן עם הראש והם הפעילו שוב את המוזיקה. "תירגעי, את שרה מדהים"
שמעתי את כריס לוחש לי באוזן.
זה נתן לי ביטחון והתחלתי לשיר.
אמרנו שנעשה סוג של רמיקס ואני אשיר איתם חלק מהשיר של "para enamorarte"
ואם זה יהיה טוב נשחרר את זה ליוטיוב.
התחלתי לשיר את הבית הראשון , תוך כדי אני מסתכלת על כריס שרק מחייך אליי.
לא יודעת למה אבל זה מרגיע אותי ועוזר לי להרגיש בטוחה במה שאני שרה.
הגעתי לפזמון ובכל מילה ומילה ששרתי הרגשתי איך אני משתחררת לאט לאט ופשוט נהנית.
אפילו הרשתי לעצמי להזיז את הגוף בקטנה ובאמת להנות מהרגע ומהשיר.
"וואוווו, זה היה מדהיםםם, " שמעתי את ריצ'רד אומר תוך כדי שהוא והבנים מוחאים לי כפיים.
"זה היה טוב? " שאלתי בשקט את כריס.
והוא ישר בלי טיפה לחשוב אמר לי "זה היה מושלם, יש לך קול שהוא מתנה"
"תודהההה" אמרתי בהתלהבות.
"אתם מדהימים" הפעם אמרתי קצת יותר בקול כדי שגם הבנים שהיו מבעד לזכוכית ישמעו.
"את בעצמך" ג'ואל אמר והתחלנו כולנו לצחוק.
הבנים נכנסו לאולפן ואז אריק אמר "עכשיו נשיר כולנו את הפזמון כן? " שאל והסתכל על הבנים חיכה לאישור מהם. הם עשו לו כן עם הראש ואז הוא עבר להסתכל עליי, כדי לקבל גם ממני אישור. והנהנתי עם הראש. הפעם מאחורי החלון היה מפיק שלחץ על כפתורים. הבנים סמנו לו והוא הפעיל והגיע לפזמון.
התחלנו לשיר, כשמבטנו מתנגשים מדי פעם עם חיוך קטן. סיימנו לשיר ואז הם נתנו לי כיפים וחיבקו אותי.
"זה היה ממש כיף, איך אף פעם לא שרת באולפן? זה נראה כאילו את עושה את זה כבר שנים" כריס אמר לי בעודנו יוצאים מהאולפן יחד עם הבנים.
"לא יודעת חחח, אף פעם לא עשיתי את זה, אבל אתה צודק זה באמת היה ממש כיף, אני לא מבינה איך עד עכשיו לא עשיתי את זה🤷‍♀️"
"גם אנחנו לא" אריק אמר וכולנו צחקנו.
"מה עכשיו? " שאלתי.
"אנחנו עוד מעט צריכים ללכת יש לנו פה איזה ראיון במיאמי, את מוזמנת להצטרף אלינו עם אמא שלך ואחרי זה נלך לטייל קצת, נראה לכן את העיר מה דעתך? " ריצ'רד אמר.
"אבל אני לא אפריע? שלא יכעסו עליכם שהבאתם אותי" אמרתי עם פרצוף עצוב
"איזה חמודה את שאת דואגת לנו, אל תדאגי זה בסדר, אתן יכולות לבוא. " אריק אמר.
התחלתי עוד פעם לבכות וראיתי מבעד לדמעות שהבנים מסתכלים עליי במבט משונה כאילו מאיפה זה בא עכשיו...
"למה את בוכה? " זאבדיאל שאל ועל כל הבנים היו מבטים מודאגים ואז הבנתי שזה ההזדמנות שלי להגיד להם מה שמקודם לא הצלחתי.
נשמתי נשימה עמוקה והתחלתי.
"אני בוכה כי אתם לא מבינים אפילו כמה אתם חשובים לי, וכמה אתם טובים וכמה אתם צנועים, אתם מדהימים ובאמת אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיכם בחיים, " הדמעות המשיכו לזלוג לי מהעיינים אבל לא רציתי להפסיק.
"... אצל פשוט מדהימים ואתם נותנים לי יחס כל כך יפה ואתם בקושי מכירים אותי, זה לא מובן מאליו מבחינתי, וכל המחמאות והחום והאהבה שאתם נותנים לי, אתם פשוט מלאכים בצורת אדם. ואני כל כך אוהבת אתכם ואף פעם לא יהיו לי מספיק מילים כדי להודות לכם על מה שעשיתם בשבילי היום. בזכותכם אני התחלתי לשיר ולהיות איתכם היום כאן ולשיר איתכם בשבילי זה כמו סגירת מעגל ענקית".
סיימתי לדבר סוף סוף וניגבתי את הדמעות וראיתי שהבנים בהלם ממה שאמרתי ואפילו ראיתי דמעה קטנה אצל זאבדיאל וכריס.
*(אחרי כמה שניות של שקט)
" וואו, מאיפה זה בא עכשיו ? " ריצ'ארד שאל.
"האמת, שרציתי להגיד לכם את זה עוד מקודם אבל לא הצלחתי להוציא את המילים מהפה מההתרגשות ועכשיו הרגשתי שפשוט הייתי חייבת שתדעו את זה. " עניתי לו.
"וואו , את מדהימה, ריגשת אותנו בטירוף, אנחנו לא יודעים מה להגיד, עכשיו אנחנו אלא שבלי מילים" ג'ואל אמר ומיד חייך את החיוך המדהים שלו עם הגומות שישר גרם גם לי לחייך.
לפני שהספקתי לענות לו כריס אמר "את אלופה, ואת באמת מדהימה ואנחנו שמחים וגאים להיות חלק מהחיים שלך ומהגשמת החלום שלך שזה המוזיקה והשירה, ואנחנו רוצים שתדעי שגם את לגמרי הפכת להיות חלק מהחיים שלנו וגם אם אנחנו בעתיד לא נתראה לעיתים קרובות אנחנו תמיד נזכור אותך ואת הרגעים האלה. ", ולא את לא בוכה שוב". כריס אמר כי הוא ראה שהדמעות מתחילות לעלות שוב. אבל זה כבר היה מאוחר מדי וכבר הנהר התחיל לזרום😅😝
התפרקתי והפעם הם פשוט חיבקו אותי ולא אמרו כלום. נשארנו בחיבוק איזה כמה דקות
ואז רנאטו נכנס. ואמר " בנים, אנחנו צריכים כבר לצאת". הבנים השתחררו מהחיבוק ואמרו לי "הכל בסדר" ,"בואו איתנו ותשני קצת אווירה, יש צחוקים באוטו "אריק אמר וקרץ לי 😉
הנהנתי עם הראש והלכתי אחריהם, בדרך ראיתי את אמא שלי מחכה בחוץ וסימנתי לה עם היד בואי. היא התקרבה אליי ושאלה אותי " לאן הולכים ? " אמרתי לה "הבנים הזמינו אותי ואותך ללכת לאיזה ראיון קצר שיש להם לא רחוק מפה ואז הם יראו לנו את העיר. אמא שלי חייכה ואמרה " מגניב" והתקדמנו אחריהם. יצאנו מהאולפן לכיוון האוטו ואז ראיתי...😮🤫🤫

רוצים לדעת מה ראיתי? תחכו לפרק הבא😉
מקווה שאתם אוהבים את הסיפור, אשמח אם תכתבו לי בתגובות מה דעתכם על הסיפור עד כה 🙏❤❤❤אוהבת💛💜💛💜