Fan enamorada- מעריצה מאוהבת 🥰

פרק 32- ההפלה

התעוררתי בבית חולים. שוב. כבר הכרתי אותו.
"שלום שוב" הרופא נכנס לחדר. חייכתי אליו.
"היי" אמרתי.
"עשינו לך בדיקות ויש לי בשורה משמחת. "
הוא אמר. איזה בשורה משמחת יכולה כבר להיות מבית חולים.
"את רוצה שנקרא למישהו שישמע איתך את הבשורה? " הוא שאל.
"מי בחוץ?" שאלתי אותו.
"כל הבנים וחברה שלך" הוא ענה לי.
"אז תקרא להם" אמרתי.
הם נכנסו לחדר ועמדו לידי כשכריס מחבק אותי מהצד.
"דוקטור כולם פה, איזה בשורה משמחת רצית לספר לי? " אמרתי לו. כולם הסתכלו על הרופא.
"מזל טוב , את בהריון" הוא אמר.
מה? אוי לא. הוא הכניס אותי להריון.
הבנים חייכו, הם חשבו שאני וכריס שכבנו כנראה. כריס הסתכל עליי במבט כועס, הוא חושב שבגדתי בו. הסתכלתי על אמילי ומבט עצוב היה לה בעיינים. היא היחידה שיודעת.
"חשבתי שזה משמח" הרופא אמר.
"אתה יכול לתת לי כמה דקות עם הבנים?" ביקשתי מהרופא.
"כן בטח" הוא אמר ויצא מהחדר.
"מה זה צריך להיות?" כריס שאל עצבני.
"בגדת בי?" הוא שאל.
"הוא לא שלך ברו? " ריצרד שאל.
"מה פתאום לא בגדתי בך, בחיים אני לא יעשה את זה" אמרתי לו עם דמעה בעין.
"אז? " הוא שאל. הוא רוצה להבין איך נכנסתי להיריון. הוא צודק מגיע לו.
לקחתי נשימה עמוקה. לא מאמינה שאני הולכת לספר את זה לבנים. אין לי ברירה. עד כמה שזה ממלא אותי בבושה. אני צריכה להתעמת עם זה.
"קשה לה לדבר על זה" אמילי אמרה. וניסתה לעזור לי.
"זה בסדר אמי, אני יכולה" אמרתי לה וחייכתי.
"זוכרים את היום שהלכתם לחזרות? " אמרתי להם והם הנהנו.
"זוכר שאמרתי לך שכואבת לי הבטן ושאני רוצה להישאר לנוח בבית? " שאלתי את כריס כשאני מסתכלת עליו. הוא הנהן והמשכתי.
"אז הבחור מהמועדון זה שניסה לאנוס אותי ביום שהגענו ואתה הצלת אותי" המשכתי והוא הנהן.
"רגע מה ניסו לאנוס אותך כשהגעתן?" אריק שאל. הנהנתי בבושה.
"למה לא סיפרת לנו? " גואל שאל.
"לא היה מה לספר, כריס בדיוק הגיע עם האוטו ובמזל הציל אותי. " עניתי לבנים.
"קיצר, אז הוא חיכה לי בחדר שלי ואיים עליי שאני לא אגיד לכם כלום והוא הכריח אותי לרשום לך תירוץ כלשהו כדי שתלכו לחזרות ונישאר רק אני והוא לבד" עצרתי לרגע. פחדתי להמשיך. הסתכלתי על הבנים וראיתי שהם מתחילים להבין מה אני הולכת להגיד עכשיו.
"אל תגידי לי" ריצרד אמר. הנהנתי והתחלתי לבכות.
"הוא אנס אותי". זהו. אמרתי את זה. זה מאחוריי.
כריס התחיל לבכות וחיבק אותי וכך גם כל הבנים.
" אני אהרוג אותו" כריס אמר והוא היה עצבני מאוד.
"אנחנו איתך ברו, הוא פגע באחותנו." ריצרד אמר והוא היה מאוד עצבני גם.
"לא , לא בבקשה אל תעשו לו כלום, אני לא רוצה שהוא יפגע בכם, אתם יותר מדי חשובים לי" אמרתי להם עם דמעות.
"אל תחשבי על זה עכשיו, יהיה בסדר" זאבדיאל אמר וחיבק אותי.
"תודה יפים שלי שאתם ככה תומכים בי, אני אוהבת אתכם" אמרתי להם.
"אנחנו אוהבים אותך גם, אף אחד לא יפגע בך יותר, אנחנו מבטיחים שלא נעזוב אותך יותר" אריק אמר. חייכתי אליהם וחיבקתי אותם.
"מה תעשי עכשיו? " אמילי שאלה. מזכירה לי שהרגע אמרו לי שאני בהריון.
"אני עושה הפלה, אני לא רוצה שום קשר לבן אדם הזה, מגעיל אותי רק המחשבה שיש בתוכי משהו ששייך לו" אמרתי ובכיתי קצת.
" את תראי שהכל יהיה בסדר, אני איתך " כריס אמר ונתן לי נשיקה קטנה. הנהנתי.
הרופא נכנס.
"דוקטור, אני החלטתי לעבור הפלה" אמרתי לו והוא היה עם פרצוף מופתע.
"אפשר לשאול למה? " הוא שאל.
" זה תינוק שאני לא רוצה, הוא של בחור שניצל אותי" השתמשתי במילה יותר רכה מאונס.
"הבנתי, אוקיי זאת החלטה שלך" הוא אמר.
"מתי אני אוכל לעשות אותה? " שאלתי.
"אני אלך לברר אני חושב שעוד היום אפילו" הוא אמר וחייכתי מודה לו. הוא יצא מהחדר.
"היי, את בטוחה בזה? " אמילי שאלה.
"כן, בטוחה" אמרתי.
הרופא נכנס אחרי כמה דקות ואמר שאני יכולה להיכנס עכשיו לעבור הפלה.
נכנסתי לחדר של הניתוח והרופא יצא רגע.
לאחר כמה דקות הוא נכנס והזריק לי משהו שירדים אותי.
*כעבור שעתיים*
התעוררתי כשכריס לידי.
"זהו? זה נגמר? " שאלתי אותו.
"כן עברת את זה" הוא ענה.
"את בסדר?" הוא שאל.
"קצת כואב אבל בסדר" עניתי.
"בעיקר שמחה שזה מאחוריי" חייכתי.
הוא חיבק אותי.
"כריס?" אמרתי לו בקול רך.
"מה נסיכה שלי?" הוא אמר.
"אני מצטערת שלא סיפרתי לך על האונס והכל התביישתי ממש" אמרתי לו.
"הכל בסדר נסיכה, אני יודע, אני רוצה שתדעי שאת לא צריכה להסתיר ממני כלום, אני תמיד אהיה לצידך, בהכל" הוא אמר וזלגה לי דמעה מהעין. זכיתי בו.
נישקתי אותו והתחבקנו. זה הרגיש כל כך טוב.
"איך את מרגישה? " הבנים נכנסו עם אמילי.
"אני בסדר, בעיקר שמחה שזה עבר" אמרתי וחייכתי לבנים.
הרופא נכנס.
"איך אנחנו מרגישים" הוא שאל אותי בהלצה.
"אני בסדר, דוקטור" עניתי.
"יופי, אנחנו נשאיר אותך להשגחה הלילה ואם הכל יהיה בסדר מחר נשחרר אותך" הוא אמר והנהנתי.
"עכשיו, חברים שלי, זוהר צריכה ללכת לנוח, תבואו אחרי הצהריים" הרופא אמר לבנים.
הם חיבקו אותי ונישקו, חלק בראש וחלק בלחי וכריס כמובן בפה ויצאו מהחדר.
נכנסתי לטלפון. הוא שלח הודעה. איכס מה הוא רוצה בכלל.
"היי, התגעגעת? " הוא שאל ודמיינתי את הקול שלו אומר את זה וקיבלתי בחילה.
"ממש חחח הצחקת אותי אתה מגעיל אותי ודרך אגב הכנסת אותי להריון יא דפוק אחד" כל כך רתחתי מעצבים.
"הריון? באמת? איזה התרגשות" הוא כתב.
"איכס נראלך באמת? עברתי הפלה, נראלך שמשהו ששייך לך יהיה בגוף שלי? " שלחתי לו.
"את עשית מה?? את תצטערי על זה כלבה" הוא רשם והתנתק.
למה הוא התכוון שאני אצטער על זה? 🤫🤫🤫

למה לדעתכם הוא התכוון שהוא אמר שזוהר תצטער על זה? מה הוא מתכנן?