Fan enamorada- מעריצה מאוהבת 🥰

פרק 40- סולחה

"אני רוצה להתנצל בפנייך על איך שהתנהגנו אלייך, אנחנו השוטרים. זה לא הגיע לך" הוא אמר. והאמת שראו שהוא דיבר מהלב.
"זה בסדר אני בסדר" אמרתי וחייכתי אליו.
כריס היה נראה קצת עצבני על השוטר. כנראה על כל מה שהוא עשה לי.
לחצתי חזק את היד של כריס והוא הסתכל עליי. עם העיינים סימנתי לו לא להגיב. איזה מזל שיש לי חבר שמבין אותי גם בלי שאני אצטרך לדבר.
ראיתי שהוא נרגע לאט לאט וחזרתי לחייך לשוטר.
"רק אם זה בסדר, אנחנו רוצים שתבואי לתחנה למסור עדות על כל מה שעברת עם דן" השוטר אמר והנהנתי.
"אין לכם חוצפה? לא מספיק מה שהעברתם אותה? היא צריכה לנוח עכשיו" כריס אמר עצבני. הוא לא יכל להחזיק יותר. אני מאוהבת בו שהוא ככה מגן עליי.
"אתה צודק אדוני, אני מצטער, שתבוא מחר זה בסדר? " הוא שאל והסתכל עליי.
"זה בסדר אני אגיע מחר" אמרתי וחייכתי אליו. הסתכלתי מהר על כריס והוא הנהנן באיטיות בלית ברירה.
השוטר הלך ונשארתי לבד עם כריס.
"אהוב שלי אני אוהבת שאתה מגן עליי אבל הם שוטרים וזה העבודה שלהם, אני אלך מחר ואפילו אתה תבוא איתי בסדר, רק בבקשה אל תתעצבן" אמרתי וחיבקתי אותו.
"אני אשתדל אהובה שלי" הוא אמר ונתן לי נשיקה קטנה.
יצאנו מהאולם, הבנים ואמילי כבר חיכו לנו ברכב. נכנסו והרכב התחיל לנסוע.
"יואו איך התגעגעתי אליכם" אמרתי כשאני מחבקת את כריס מצד אחד ואת אריק שישב לידי בצד השני.
"גם אנחנו אלייך נסיכה" אריק אמר וחייך אליי.
"מסכנה שלנו מה היית צריכה לעבור" זאבדיאל אמר ופתאום כולם החליפו את הבעת הפנים לעצוב.
"בנים, אני כבר בסדר, חזרתי להיות איתכם וזה הדבר שהכי משמח אותי, אז אני בסדר" אמרתי והם חייכו.
"מה, ספרו לי מה איתכם, מה השתנה? " אמרתי מנסה לשנות נושא למשהו יותר שמח.
"הוצאנו שיר חדש, קוראים לו la ley , יש לו כבר 1.8 מיליון צפיות ביוטיוב. אנחנו מקבלים עליו המון תגובות חיוביות וה -cncowners כרגיל מאוד נאמנות לנו ותומכות בנו" גואל אמר. רגע מה שיר חדש. פספסתי מלא דברים.
הם שמו את השיר ברמקול של האוטו והגבירו בפול ווליום. עצמתי את העיינים ופשוט נהנתי.
"עוד פעם, עוד פעם" אמרתי אחרי ששמענו את זה כבר 20 פעם.
"אנחנו שומעים את זה ברצף כבר 20 פעם " ריצרד אמר.
"מה אתם רוצים זה ממכר" אמרתי להם וכריס נישק אותי בראש.
"נו" אמרתי.
"מה נו" אריק אמר.
"עוד פעם" אמרתי והם צחקו.
הם שמו את השיר שוב וכבר ידעתי אותו בעל פה.
"Hoy rompo la ley por ti, si me miras asi
Me etravo a robarte los besos que el no te da a ti.
Hoy rompo la ley por ti, si me miras asi
Busacmos la excusa perfecta y nos Vamos de aqui"
שרתי בקולי קולות והבנים פשוט הסתכלו עליי נהנית.
"תקשיבו זה שיר ממכר אי אפשר להפסיק לשמוע אותו, ההרמוניות שלכם, הקולות, וואו" אמרתי. וסימנתי לאריק להפעיל שוב.
"אולי נעשה גרסה שאת שרה איתנו את השיר הזה מה את אומרת?" ריצרד אמר.
"מה באמת באמת? " אמרתי מרוגשת .
"אני נראלך צוחק? " ריצרד אמר.
"כן ברור שאני רוצה, זה חלום שלי, יואו לעשות קאבר לשיר המושלם הזה" אמרתי בהתרגשות.
הם צחקו ונגמר השיר. בדיוק הגענו הבייתה. אחרת השיר הזה היה מתנגן עוד ועוד עד שהוא היה יוצא להם מהאוזניים. לי זה אף פעם לא נמאס. נכנסנו הבייתה ואני עליתי להתקלח. רציתי להוריד מעצמי את כל היומיים האלה בכלא. כל הטינופת שיש שם.
נכנסתי לחדר והורדתי את הבגדים. נכנסתי להתקלח. וכל המקלחת לא הפסקתי לשיר את השיר של הבנים. נראלי ממש התמכרתי.
יצאתי מהמקלחת עטופה במגבת.
"את ממש התמכרת לשיר אני רואה" כריס ישב לי על המיטה. חיכה לי.
"במיוחד לקטע שלך" אמרתי מתגרה בו, מתקרבת למיטה.
"מה אתה עושה פה" אמרתי צוחקת וטיפה מובכת למרות שכבר שכבנו.
"התגעגעתי אלייך" הוא אמר.
"הרגע ראית אותי" אמרתי וצחקתי . התיישבתי עליו.
"אז מה זה אף פעם לא מספיק" הוא אמר מנשק לי את הכתף ולאט לאט עובר לצוואר, הייתי עדיין קצת רטובה והוא כנראה חשב שזה סקסי חח.
"אני צריכה להתלבש" אמרתי.
"נו תתלבשי" הוא אמר.
"אז תצא" אמרתי.
הוא התחיל לצחוק.
"מה מצחיק? " שאלתי.
"את מודעת לזה שכבר ראיתי אותך ערומה נכון?"
הוא אמר.
"בסדר עדיין" אמרתי. נותנת לו נשיקה קטנה.
"איזה קרציה קטנה את" הוא אמר ויצא מבואס מהחדר.
לבשתי פיג'מה וירדתי למטה.
הבנים ואמילי ישבו בסלון, ראו טלוויזיה.
"מה רואים? " אמרתי נכנסת לסלון ומתיישבת ליד כריס שלא מרוצה מזה וישר שם אותי עליו. מה שגורם לי לצחוק.
"בית הנייר" אמילי עונה וחוזרת להסתכל בטלוויזיה.
עשינו מרתון, ראינו את כל הפרקים.
השעה הייתה כבר 2 לפנות בוקר. והייתי גמורה.
"אני נראלי אלך לישון" אמרתי.
"אני בא" כריס אמר וקם איתי.
הלכתי לנשק ולחבק את הבנים ואת אמילי ולאחל להם לילה טוב ועליתי למעלה עם כריס.
"וואי אני גמורה מעייפות" אמרתי נכנסת לחדר של כריס. בתכלס מאז שאני ואמילי בזוגיות. היא ישנה אצל ריצרד ואני אצל כריס, ככה שאין כל כך משמעות כבר לחדר שלנו אבל בסדר.
נכנסתי לחדר, צחצחתי שיניים. יצאתי מהאמבטיה, רואה את כריס שוכב במיטה בלי חולצה. איזה סקסי אלוהים. אני לא מאמינה שהוא שלי.
"את בוהה חיים שלי" הוא אמר מסתכל עליי. הסמקתי וצחקתי חח.
"עם כזה גוף איך אפשר לא לבהות" אמרתי מרימה לא קצת ונשכבת עליו.
"גם אני אוהב אותך" הוא אמר וליטף לי את השיער מה שגרם לי להתעייף יותר.
הרגשתי את הנשימות שלו ושמעתי את הלב שלו דופק בחוזקה וחשבתי לעצמי. זה בגללי?
"לילה טוב אהוב שלי" אמרתי.
"לילה טוב אהובתי" הוא אמר. ונרדמנו.
התעוררתי מוקדם. הסתכלתי מימיני וראיתי את כריס ישן. אפילו כשהוא ישן הוא מושלם. כמו תינוק.
"אהוב שלי, תקום, צריך ללכת למשטרה" אמרתי לו ונתתי לו נשיקות קטנות שיהיה לו יותר כיף להתעורר כמו שהוא תמיד עושה לי.
"אני קם, אני קם, למרות שכיף לי לקבל ממך נשיקות" הוא אמר ופתח את העינים ופגש בחיוך שלי מה שגרם לו לחייך ישר.
"אני תמיד אתן לך נשיקות, אבל עכשיו צריך לקום, אני רוצה לגמור עם זה מהר כדי שלא נתקע של כל היום" אמרתי והתחלתי להתארגן. הוא קם גם. התארגנו.
השעה הייתה כבר 9:00 בבוקר וירדנו למטה.
"בוקר טוב " אמרנו לריצרד שכרגיל קם מוקדם.
"בוקר טוב, לאן זה? " הוא שאל.
"אנחנו צריכים לצאת לתחנת משטרה, הם רוצים שאני אמסור עדות" אמרתי והוא הנהן.
"ביי ברו" כריס אמר לריצרד ויצאנו.
התקדמנו לאוטו של כריס ואת מי אני רואה.
"הנערה המאוהבת" שעדיין אין לי מושג איך קוראים לה וספנסר מתקדמים לכיווני.
"מה אתם עושים פה? " שאלתי. וראיתי איך כריס מתחיל להתעצבן. החזקתי לו את היד חזק והבנתי שזה כבר מרגיע אותו.
"אנחנו רצינו להתנצל" ספנסר אמר לפתע. והפתיע אותי וגם את כריס.
"אנחנו רצינו להתנצל בפניך על כל מה שעשינו לך, זה לא הגיע לך" הנערה המאוהבת אמרה.
אני יודעת לזהות אנשים כשהם משקרים ומשהו בפנים שלהם אמר לי שהם באמת מצטערים מהלב. אז נכון הם התעללו בי מאוד, אבל אני מאמינה בהזדמנות שנייה בחיים ואם הם באמת מצטערים אז למה לא לסלוח להם.
"זה בסדר אני סולחת" אמרתי והפעם הם אלה שהיו מופתעים.
"באמת? כל כך מהר" ספנסר שאל. אפילו הוא לא האמין שכל כך מהר אני אסלח להם.
"כן אני מאמינה בהזדמנות שנייה" אמרתי וחייכתי אליהם.
"תודה רבה על הכל" הנערה המאוהבת אמרה. עכשיו שאנחנו בסדר אני חייבת לברר איך קוראים לה.
"איך קוראים לך? " שאלתי בלי הקדמה.
"קוראים לי קלי" היא אמרה וחייכה. סוף סוף אני יודעת איך קוראים לה.
הם חיבקו אותי והלכו. אני התקדמתי עם כריס לאוטו שלו. הוא היה בהלם ממה שקרה פה עכשיו ואת האמת שגם אני. לא ציפיתי שזה יקרה יום אחד. שהם יתנצלו בפניי.
"את מאמינה להם?" כריס שאל אותי כשנכנסנו לאוטו.
"וואלה לא יודעת, נראלי שכן" אמרתי לו.
יצאנו מהאוטו אחרי נסיעה של עשר דקות.
נכנסנו לתחנה וראיתי אותה🤫🤫🤫

את מי זוהר ראתה? ומה היא הולכת להגיד לה?
אהובים שלי, בגלל שהשבוע יש יום כיפור אז אני עושה מחר מרתון ומעלה 2 פרקים, ביום שני כנראה יעלה פרק אחד ובשלישי ורביעי לא יעלה.
אוהבת אתכם❤