Fan enamorada- מעריצה מאוהבת 🥰

פרק 41- עדות

השוטרת. השוטרת שדיברה אליי לא יפה. השוטרת שהתנהגה אליי כאילו אני רוצחת סדרתית. היא פה. היא עומדת ומדברת עם שוטרים. האמת שלא כעסתי עלייה. הבנתי שהיא עשתה את מה שלימדו אותה בסך הכל. אבל כריס היה עצבני. הוא זכר אותה כי היא הביאה אותי לבית משפט.
"היי" אמרתי והתקרבתי אלייה.
היא הסתובבה אליי וזאת הפעם הראשונה שהיא קלטה אותי. ואז זה קרה לא ציפיתי לזה.
היא התיישבה על הברכיים והתחננה לסליחתי.
"סליחה, סליחה, בבקשה תסלחי לי, אני אוכלת את עצמי מאתמול שהיית צריכה לעבור את כל זה באשמתי" היא אמרה ודמעות זלגו לה מהעין.
סימנתי לה לעמוד קודם כל. מי אני שהיא ככה תתחנן בפניי. כולם הסתכלו עלינו. הרגשתי לא הכי נעים עם הסיטואציה.
"אני בסדר, אני באמת בסדר, אני סולחת לך, את עשית את מה שהיית צריכה לעשות, הכל בסדר" אמרתי ואחרי שהיא קמה חיבקתי אותה. היא חיבקה אותי חזרה חיבוק חזק ואוהב.
הרגשתי שהיא באמת מתחרטת.
כריס היה נראה קצת עצבני אבל הייתי גאה בו שהוא לא אמר כלום. הוא השתדל בשבילי.
"הגעת למסור עדות? " היא שאלה והנהנתי.
"כבר יקראו לך, ביינתים שבו כאן" היא אמרה וסימנה לי ולכריס לשבת על כסאות שהיו ליד הכניסה. התיישבנו.
"מה זה היה עכשיו ? " שאלתי בהלם.
"אני לא קונה את זה, בטח אמרו לה לעשות את זה כדי שלא תתבעי את התחנה ואותה ספציפית" הוא אמר טיפה כעוס.
"לא יודעת, זה היה נשמע אמין" אמרתי לו והתכרבלתי בתוכו.
"בואו" השוטרת אמרה אחרי כמה דקות והלכנו בעקבותיה. הגענו לאותו חדר חקירות שהיא חקרה אותי בו אבל הפעם אני פה בנסיבות אחרות לגמרי.
"פשוט תספרי לנו כל מה שהוא עשה לך, מה שאת יכולה, כל פרט יכול לעזור לנו, הוא כבר מת אבל כל המשפחה שלו הם עבריינים מאוד גדולים ואנחנו צריכים לתפוס אותם לפני שיהיה מאוחר מדי. " השוטרת אמרה והתיישבה עם מחברת ועט מולי. למה היא התכוונה יהיה מאוחר מדי. הנהנתי בפנייה ולפני שהתחלתי לדבר. הסתובבתי לכריס.
"אהוב שלי, אתה רוצה להיות פה? כי זה דברים לא כל כך קלים לשמוע ואני לא רוצה שתתעצבן" אמרתי מלטפת לו את היד.
"אני פה איתך" הוא אמר וחיבק אותי מאחורה.
הסתובבתי חזרה לשוטרת והתחלתי לדבר.
"אוקיי, אז הכל התחיל כשאני ואמילי הגענו למיאמי, זה היה בערך לפני שבועיים, השעה הייתה מאוחרת בלילה וקבענו להיפגש עם הבנים, אבל בגלל שהיה מאוחר הרגשנו לא נעים להעיר אותם אז חשבנו לקחת מלון עד הבוקר. לאמילי התחשק ללכת למועדון וזרמתי איתה.
ושם הכרתי אותו. הייתי בשירותים ואיזה מישהו נכנס וניסה לנשק אותי בכוח ואז דן התפרץ לדלת והציל אותי. בהתחלה חשבתי שזה בגלל שהוא דואג לנשים ומגן עליהם. לא חשבתי שיש משמעות נסתרת מאחורי זה. השעה כבר הייתה ארבע בבוקר ואמילי הייתה מאוד שיכורה. אני לא שתיתי גם בגלל שאני לא אוהבת וגם בגלל שחשבתי שמישהי מאיתנו צריכה להישאר שפויה. החלטתי שאנחנו נלך לפני שהמצב יחמיר. לא באמת ידעתי איפה אני נמצאת והחלטתי בלית ברירה להתקשר לכריס " עצרתי לרגע והסתכלתי על כריס וחייכתי. הוא חייך אליי בחזרה, כנראה גם נזכר בכל מה שעברנו מאז אותה סיטואציה, כמה השתנה.
"התקשרתי אליו וסיפרתי לו איפה אנחנו ומה קרה והוא אמר לנו לחכות בכניסה שהוא מגיע, אז יצאנו החוצה ואני החזקתי את אמילי. ואז דן הגיע, החליט לתפוס אותי בכוח והוא כל הזמן אמר לי שהוא הציל אותי מאונס ולכן אני חייבת לו, לא הבנתי למה הוא התכוון עד שהוא התחיל לנשק אותי בכוח. ואז הבנתי. הוא הציל אותי מאונס כדי לאנוס אותי בעצמו. במזל שנייה לפני שהוא הספיק לעשות משהו כריס הגיע, והציל אותי ואת אמילי. עברו עוד כמה ימים נראלי שבוע בערך ואז היה איזשהו יום אחד שהייתי צריכה ללכת עם הבנים לאיזה מקום ולפני שהלכנו נזכרתי ששכחתי את הטלפון ורצתי לחדר. הוא היה שם. אל תשאלי אותי איך הוא נכנס אבל הוא פשוט היה שם חיכה לי.
הוא הכריח אותי לכתוב לכריס שיסעו בלעדיי כי אני לא מרגישה טוב מה שלא היה נכון כי הוא רצה שנשאר אני והוא ביחד. כל כך פחדתי. בחיים לא פחדתי ככה. ידעתי כבר מה הוא רוצה. פגישה תמימה זה לא היה. עשיתי את מה שהוא הכריח אותי לעשות ובאמת נשארנו לבד. ואז פשוט הייתה לו יד חופשית ולצערי הוא אנס אותי. זה לא היה בשליטתי. לא יכולתי לעצור אותו. ניסיתי. אבל לא יכולתי. הוא היה יותר מדי חזק. אז כן הייתי בתולה והוא לקח לי את הבתולין. בחיים לא חשבתי שהפעם הראשונה שלי תהיה אונס. אבל כן. זה קרה.
הוא הלך והשאיר אותי ככה. אחרי כמה ימים גיליתי שאני בהריון. ממנו. נגעלתי כל כך שהחלטתי לעשות הפלה. הוא גילה שעשיתי הפלה וכעס מאוד. ואז הוא החליט לחטוף אותי ולהכריח אותי להתחתן איתו. כמובן שנגעלתי ולא הסכמתי. עד שהגענו לכנסייה והשומרים שלו החזיקו את הבנים ואת אמילי וכיוונו אליהם אקדח לראש." עצרתי שוב והסתכלתי על כריס, היו לו דמעות בעיניים, אני ידעתי שיהיה לו קשה לשמוע את כל זה. המשכתי להסתכל עליו ותוך כדי דיברתי.
"לא יכולתי לאבד אותם ולא את כריס, הוא מאז ומתמיד היה האהבה הראשונה והאמיתית שלי" חייכתי אליו והוא נישק לי את היד. חזרתי להסתכל על השוטרת.
"לא הייתה לי ברירה. הייתי חייבת להסכים להתחתן איתו. והתחתנו. ואז הוא לקח אותי לבית. שם הוא ניסה לאנוס אותי שוב ואז אתם הגעתם ושם נגמר המסע שלי עם הבן אדם המגעיל הזה. " אמרתי ושתיתי מהמים שהשוטרת הביאה לי.
השוטרת סיימה לכתוב את המילים האחרונות שלי, הניחה את העט והסתכלה עליי.
"אני רוצה שוב להתנצל על כל מה שעברת, זה לא הגיע לך, את היית הקורבן ואנחנו מבטיחים לך שאנחנו נעשה הכל כדי שהמשפחה שלו תשלם על מה שהוא עשה לך" היא אמרה וחיבקה אותי ויצאה מהחדר.
אני וכריס התחבקנו תוך כדי ששנינו בוכים. זה היה רגע מאוד זוגזוגי ואינטימי שלנו.
"אהובה שלי אני גם לא יכול בלעדייך, אני לא יודע מה אני יעשה אם יקרה לך משהו" הוא אמר וסירב לעזוב אותי. ליטפתי לו את הראש והרגעתי אותו. יצאנו מהתחנה ונסענו הבייתה.
"איך היה? " גואל שאל כשנכנסו.
התקרבנו לסלון וראינו שכולם כבר ערים. כנראה ריצרד עדכן אותם לאן הלכנו.
"היה לא קל, אבל מקווה שהם באמת יעשו עם זה משהו" כריס אמר.
"מה הלוז להיום? " אמילי שאלה את ריצרד.
"נראלי נלך לחדר הקלטות, נקליט את הרמיקס עם זוהר, את רוצה? " הוא אמר והסתכל עליי. בשנייה עלה לי חיוך והנהנתי ברצון רב.
הבנים החליפו בגדים ויצאנו.
כל הנסיעה העסיקה אותי השאלה למה השוטרת התכוונה שהיא אמרה "לפני שיהיה מאוחר מדי". מה יכול לקרות? היא התכוונה אליי? לאנשים אחרים?.
הדבר היחיד שיכל לגרום לי לא להתעסק במחשבות זה שירים של הבנים. מה שתמיד מרגיע אותי. ועכשיו עם השיר החדש בכלל.
" אני לא מאמינה" אמרתי בקול.
"מה קרה? " זאבדיאל שאל וכולם הסתכלו עליי בבהלה.
"אנחנו כבר חמש דקות ברכב ולא שמתם לי עדיין את la ley . " אמרתי וחייכתי. מרוצה שהצלחתי לעבוד אליהם. הם צחקו ביחד עם אנחת רווחה.
"הבהלת אותנו משוגעת" אריק אמר.
כריס הפעיל לי את השיר. ועצמתי את העיינים.נהנית מכל שנייה.
"נגמר" אמרתי בעצבות.
ריצרד הבין את הרמז ותוך כדי גיחוח קטן הפעיל לי שוב את השיר.
"נגמר" אמרתי בפעם השנייה. ריצרד בא להפעיל וגואל עצר אותי.
"די חאלס כמה אפשר, אני כבר לא יכול לשמוע את עצמי שר" הוא אמר וכולנו התחלנו לצחוק. עשיתי לו את פרצוף הכלבלב שלי והוא נכנע. זה תמיד עובד.
"טוב נו אבל פעם אחרונה " הוא אמר ואני שמחתי. הוא הפעיל את השיר. ראיתי שהם נהנים לראות אותי כל כך נהנית מהשיר.
"הגענו" גואל אמר וזה היה בדיוק הקטע של כריס בשיר, הקטע האהוב עליי.
"רגע, אני רוצה לשמוע את הקטע של כריס" אמרתי וחיבקתי אותו. הוא צחק.
"זהו אפשר לצאת" אמרתי אחרי כמה שניות שנגמר הקטע שלו.
נכנסו לחדר הקלטות והקלטנו רמיקס לשיר. זה היה כזה כיף. עוד חוויה לאוסף החוויות שלי. שיר כזה יפה ואני זוכה לעשות לו קאבר יחד עם הבנים. זה ריגש אותי.
סיימנו להקליט והבנים אמרו שיש להם איזה פגישה עסקית. אני ואמילי החלטנו לנצל את זה וללכת לעשות שופינג רק שתינו מה שפעם שעברה לא יכולנו לעשות.
"ביי אהובים, בהצלחה" אמרתי ואני ואמילי נפרדנו מהבנים.
נכנסו לקניון ועברנו חנות חנות, קנינו בגדים, תכשיטים, נעליים, מה לא. זה היה כזה כיף ומשחרר.
"היי, זוהר ואמילי, הבנות זוג של הבנים מ- cnco" מישהו צעק והסתובבנו לראות מי זה צועק.
אוי לא😱🤫🤫🤫🤫

מי לדעתכם צעק לאמילי וזוהר?
היום בערב יעלה עוד פרק במסגרת המרתון ❤
תודה לכולם על 1000 צפיות. מקווה רק לגדול עוד ועוד. אוהבת אתכם❤