Fan enamorada- מעריצה מאוהבת 🥰

פרק 25- החלמה מהירה

"בבקשה אל תהרוג אותי" התחננתי אליו והוא רק קירב את האקדח יותר קרוב לבטן שלי שהרגשתי שהיא נמחצת. בחיים לא חוויתי דבר כזה. אני ממש בסכנת חיים. אוף, למה? אני מגשימה את החלום שלי גם עם הבנים, גם אם כריס, אני סוף סוף הבנתי מה אני רוצה לעשות בחיים שלי ועכשיו הכל יגמר?.
התחלתי לבכות. בתקווה שזה ירכך אותו ויגרום לו לקום ממני. זה לא הזיז לו.לא ניסיתי אפילו לצרוח, עם המוזיקה החזקה הזאת לא היה לי סיכוי שמישהו ישמע אותי.
נשמעה ירייה. הרגשתי כאב חזק בבטן. הוא קם ממני וברח. לחצתי על הבטן וראיתי שהיא נוטפת דם. הוא ירה בי. זהו זה הסוף.
כריס נכנס, לא יודעת אם במקרה או ששמע את הירייה. הוא התיישב לידי וניסה להרגיע אותי.
"את תהיי בסדר" "אל תזוזי" שמעתי שהוא אומר.
אמילי נכנסה וראתה אותי נוטפת דם ונתקפה פאניקה. "תתקשרו לאמבולנס" היא צרחה.
"תישארי איתי" כריס אמר וליטף את הפנים שלי ודמעות זלגו לו מהפנים. אני באמת חשובה לו. חייכתי ומאז אני לא זוכרת כלום. כנראה איבדתי הכרה.
••••
התעוררתי, הכל היה מטושטש סביבי אבל זיהיתי את המקום, זה הבית חולים שהייתי בו כבר.
הייתי לבד בחדר.
הרגשתי כאב חזק בבטן, מנסה להיזכר במה שקרה. ראיתי שכל הבטן שלי תחבושות.
האחות נכנסה.
"איך את מרגישה זוהר?" היא שאלה.
"קצת כואב לי בבטן אבל בסדר" אמרתי וחייכתי אליה. היא החזירה לי חיוך.
"איפה כריס? " שאלתי אותה.
"מי? " היא שאלה. חחח אופס היא לא מכירה אותו.
"אה זה שבלחץ בחוץ, לא מפסיק לשאול איך את? " היא אמרה ותיארתי לעצמי שזה הוא.
"כן" אמרתי והסמקתי מלשמוע את זה. אני באמת חשובה לו. הוא באמת דאג לי.
"אני אלך לקרוא לו" היא אמרה ויצאה מהחדר.
"היייי נסיכה שלי " הוא נכנס וחיבק אותי .
"איי, איי" אמרתי כשהוא לחץ לי בלי כוונה על הבטן.
"סליחה חיים שלי, אני מצטער, את בסדר? " הוא אמר לי והתיישב לידי במיטה אחרי שהביא לי נשיקה רכה ונעימה על שפתיי. התגעגעתי לנשיקות שלו.
רגע. הוא קרא לי עכשיו חיים שלי? אני החיים שלו??
"אני בסדר אהוב שלי" החזרתי לו והוא חיבק אותי הפעם בזהירות ונשכב צמוד אליי.
"דאגתי לך" הוא אמר ודמעה זלגה לו מהעין.
ניגבתי לו את הדמעה וחיבקתי אותו.
"אני גם דאגתי, פחדתי שאני לא אראה אותך יותר " אמרתי לו ובכינו ביחד. זה כל כך ריגש אותי הרגע הזה. הוא פחד לאבד אותי ואני אותו.
אנחנו באמת אוהבים אחד את השנייה. אם לא הייתי בטוחה עד עכשיו. עכשיו אני בטוחה לא במאה אחוז, באלף אחוז שהוא אוהב אותי כמו שאני אותו.
הרופא נכנס וסוג של הפריע לנו ברגע הכי רומנטי וזוגי שהיה לנו. אבל לא כעסתי הבנתי שזה התפקיד שלו והוא צריך לבדוק אותי.
הוא ביקש מכריס לצאת. כריס נתן לי נשיקה קטנה ויצא.
"מה שלומך הבוקר? " הוא שאל ויכולתי להבין שישנתי כל הלילה.
"אני בסדר" אמרתי וחייכתי.
"את עברת ניתוח במהלך הלילה, הוצאנו את הכדור ותפרנו לך את המקום אבל בגלל שאיבדת הרבה דם אנחנו נצטרך להשאיר אותך פה להשגחה עד מחר לפחות" הוא אמר וירד לי החיוך והוא ראה את זה.
"אל תדאגי, החבר שלך יארח לך חברה וזה יעבור מהר" הוא אמר מנסה לנחם אותי.
הוא עשה לי כמה בדיקות ויצא מהחדר.
אחרי כמה דקות שאני לבד הבנים ואמילי נכנסו.
וגם היא כמו כריס, לא יכלה להתאפק ורצה לחבק אותי ונתנה לי מכה קטנה בבטן אבל לא רציתי לבאס אותה, ראיתי איך היא התגעגעה אליי ובתכלס גם אני אליה.
התחבקנו ויכולתי לראות מעבר לחיבוק שכל אחד מהבנים הזיל דמעה קטנה ואת האמת שזה ריגש אותי לראות איך הם דואגים לי ואוהבים אותי.
"את בסדר" אמילי שאלה אותי עם הקול החמוד שלה שתמיד גורם לי לחייך.
"כן אני בסדר" אמרתי לה והיא הסתכלה עליי במבט לא מאמין.
"אני באמת בסדר, קצת כואב לי אבל יעבור" אמרתי לה. והיא הלכה לעמוד ליד זאבדיאל שהיה נראה שהוא הכי בכה מהבנים. לא סתם אומרים שהוא הכי רגיש.
הם הסתכלו עליי במבט מרחם ומודאג.
"בנים אני באמת בסדר תירגעו" אמרתי להם והם חייכו.
"איך את תמיד מגיעה למצב הזה" אריק שאל ומבט של עצבות נפל על הפנים שלו.
"לא יודעת, אולי אין לי מזל" עניתי לו. והפנים של הבנים נהיו שוב עצובים והצטערתי שהעצבתי אותם.
"דיי תפסיקו להיות מבואסים, מחר אני משתחררת ואנחנו נלך לים ולמסעדה ונטייל מלא ואתם תקנו לי מלא מתנות" אמרתי להם והתחלתי לצחוק מנסה להקליל את האווירה.
לשם שינוי , זה עבד והם התחילו לצחוק איתי.
"לא, לא גברת, זה שנפצעת לא אומר שנלך איתך לשופינג, יש גבול" גואל אמר וכולנו צחקנו.
"אנחנו עוד נראה לגבי זה" אמרתי להם וקרצתי.
הם צחקו איתי והסתכלתי על אמילי והיא הנהנה. היא הבינה מה אני מתכננת כבר.
הרופא נכנס ושוב "הפריע".
" אני מבין שכיף לכם ביחד אבל זוהר צריכה ללכת לישון עכשיו, אחרי הצהריים יהיה שוב ביקורים ותוכלו להיכנס שוב" הוא אמר וחייך.
הבנים ואמילי נתנו לי נשיקה וחיבוק קטן ויצאו.
כריס נשאר בחדר.
"דוקטור, אפשר שתי דקות איתו" שאלתי את הרופא והצבעתי על כריס.
הוא הנהן ויצא מהחדר.
סימנתי לכריס להתקרב אליי והוא התיישב על קצה המיטה. ראיתי על הפרצוף שלו שהוא לא קונה את כל מה שהיה פה עכשיו ושאני באמת בסדר.
"אהוב, אני באמת בסדר, אני מבטיחה לך, תלך לנוח, אתה היית ער כל הלילה ותחזור בצהריים"
אמרתי לו ונתתי לו נשיקה קטנה.
"אני לא רוצה לעזוב אותך פה לבד. " הוא אמר.
"אני לא לבד, יש פה רופאים ואחיות שכל הזמן מסתובבים בין החדרים וגם הטלפון שלי לידי מבטיחה לך שאם יהיה משהו אני ישר מתקשרת אלייך, לך לנוח בבקשה, בשבילי" אמרתי לו עם מבט מתחנן.
"בסדר אבל כל דבר הכי קטן אני זמין בטלפון" הוא אמר ונתן לי נשיקה. הנהנתי והוא יצא מהחדר. בדיוק בזמן כי הרופא נכנס.
הוא סגר לי את החלון בחדר כדי שארדם ויצא.
לקחתי את הטלפון ונכנסתי לאינסטגרם להתעדכן קצת.
פתחתי את הטלפון ולא האמנתי למה שאני רואה. 🤫🤫🤫

מה זוהר ראתה בטלפון?🤔
אהובים, אני אשתדל מחר במוצאש לעלות עוד פרק❤❤❤