Fan enamorada- מעריצה מאוהבת 🥰

פרק 44- ההריון

"יואו אחותי, אני בהריון את קולטת?" אמילי אמרה לי כשהרופא יצא מהחדר. חיבקתי אותה הכי חזק שאני יכולה.
"אני קולטת ואני כל כך מאושרת בשבילך חיים שלי" אמרתי לה. דמעה קטנה ירדה מהעין שלי.
אני שמחה שחברה שלי בהריון מהגבר שהיא אוהבת ושהיא לא הייתה צריכה לעבור מה שאני עברתי.
הסתכלתי עליה ופתאום החיוך הענקי שהיה לה בפנים התחלף בפרצוף מודאג.
"מה קרה? " שאלתי אותה.
"אני לא יודעת, מה אם ריצרד לא ירצה את התינוק, מה אם הוא יכעס, וגם מה ההורים שלי יגידו, ואני רק בת 19" היא אמרה וזה היה נראה שכל כך הרבה מחשבות ודאגות יש לה בראש עכשיו.
" היי, היי אמילי" אמרתי כדי להרגיע אותה כשאני מחזיקה לה את הידיים.
"אל תחשבי על כל זה עכשיו, לכל דבר יש פתרון, ואת תראי שהכל יהיה בסדר, תהני מהרגע הזה" אמרתי לה והיא הנהנה מחזירה את החיוך לפניה ומחבקת אותי.
"תודה אחותי, לא יודעת מה הייתי עושה בלעדייך" היא אמרה.
"כנראה שלא היית פה עכשיו, בבית חולים" אמרתי עם פרצוף קצת עצוב, היא פה בגללי.
"היי, זה לא נכון, את לא אשמה בכל זה" היא אמרה לי וירדה לה דמעה מהעין.
"זה כן אשמתי, כל מה שקרה לך במיאמי זה באשמתי " אמרתי שגם לי יורדת דמעה מהעין.
"אם ככה את חושבת אז גם ההתאהבות שלי בריצרד וכל החוויות שחוויתי פה והדבר הכי גדול שיכל לצאת לי מזה, ההריון, אז גם זה הכל בגללך, וזה לא בגללך, זה בזכותך, בזכותך חוויתי חודש בלתי נשכח, הכרתי את אהבת חיי ועכשיו אני הולכת ללדת לו תינוק" היא אמרה ומלא דמעות ירדו לה מהעיניים. בכיתי יחד איתה. לא ידעתי שהיא ככה מרגישה.
"אז תפסיקי לדבר ככה על עצמך, את אחותי, האחות שאף פעם לא הייתה לי, ובלעדייך, כנראה שעדיין הייתי תקועה בחיים המשעממים שלי, בר, ולישון כל היום, בזכותך החיים שלי השתנו לתמיד ולטובה ואם כבר אז מגיעה לך תודה ענקית על כל זה, על כל מה שגרמת לי לעבור וכן גם הדברים הרעים שקרו לנו הם רק חיזקו אותנו, אותי, ועל זה אני חייבת לך הכל" היא אמרה ונשארתי בלי מילים. בחיים לא דיברנו ככה, בכזאת פתיחות, פייר, היא ריגשה אותי.
עם דמעות בעיניים אמרתי לה: "תודה לך, אני אוהבת אותך, לא יודעת מה הייתי עושה בלעדייך" אמרתי והתחבקנו כמו שבחיים לא התחבקנו. זה היה רגע כזה מרגש בין חברות, חברות אמיתיות, לכל החיים.
הבנים נכנסו.
"הכל בסדר בנות? " כריס שאל שראה אותנו בוכות.
"כן, כן הייתה לנו שיחה של אחיות" אמרתי וחייכתי אליה.
"וגם יש לנו בשורה משמחת" אמילי אמרה והנהנתי נותנת לה את האישור לספר.
"אני בהריון" היא אמרה לפתע בלי שום הכנה, בלי הקדמה.
הבנים הסתכלו עלינו בהלם ותוך כמה שניות ריצרד רץ וחיבק את אמילי כמו שלא חיבק אותה בחיים, הם התנשקו כמו זוג מאוהב, הם בכו יחד וזה היה רגע מרגש ביותר. כריס בא אליי וחיבק אותי ונשארנו מחובקים מסתכלים עליהם כמו הורים גאים, שמחים בשבילם.
"יואוו, מזל טוב" זאבדיאל אמר אחרי כמה דקות שריצרד ואמילי נפרדו. והוא חיבק אותה.
"איזה בשורה משמחת" אריק אמר וחיבק את אמילי גם.
"מזל טוב אח שלנו" גואל אמר ונתן חיבוק גברי לריצרד וחיבוק גם לאמילי.
"אני שמח בשבילכם" כריס אמר והלך לחבק את אמילי ואני את ריצרד ואז התחלפנו.
זה היה רגע מאוד יפה וכל כך התרגשתי לחוות אותו עם אהובי, החברה הכי טובה שלי והחברים שלי שמזמן הפכו להיות משפחה.
"מצטער להפריע לשמחה שלכם" הרופא נכנס ואמר. וכולם הסתכלו עליו.
"אמילי, מלא מזל טוב, ומזל טוב גם לך אבא, " אמר והסתכל על ריצרד. הם הודו לו.
"את משוחררת, תשתדלי לא ללכת יותר מדי עם הרגל, תוך כמה ימים, את כמו חדשה" הוא אמר ונתן לאמילי את המכתב שחרור.
"בואו ניתן להם להיות לבד" אמרתי וסימנתי לבנים לצאת.
יצאתי אחרונה כשאני שולחת להם נשיקה באוויר. סגרתי את הדלת אבל נשארתי עוד כמה שניות מאחורי החלון שרואים בו את החדר. הם התחבקו והתנשקו, בכל כך הרבה אהבה, זה היה יפה לראות את זה, מגיע להם להיות מאושרים.
חייכתי לעצמי ויצאתי לכיוון הבנים לחכות להם במסדרון. אחרי כמה דקות הם הגיעו ונסענו הבייתה. כל הנסיעה, כמובן ששמענו la ley ברקע ואמילי נשענה על ריצרד ואני על כריס ואני רק הסתכלתי על כל מה שמסביבי על כריס, על אמילי, על הבנים, וחשבתי לעצמי, כמה אני מאושרת בחיים האלה, ושלא חסר לי כלום, יש לי משפחה שאוהבת אותי, חברים שהם יותר מחברים, הם כמו אחים, חברה שהיא האחות שאף פעם לא הייתה לי וכמובן אהוב ליבי. האחד והיחיד שלי. חשבתי גם שלמרות כל הדברים הרעים שקרו לי, בתכלס, לא חסר לי כלום, ובסופו של יום אני הולכת לישון מאושרת.
זה היה מן נסיעה שקטה כזאת, נסיעה של הרהורים ומחשבות.
הגענו הבייתה. יצאנו מהאוטו. הבנים התקדמו ואני צעדתי לאט לאט עם אמילי.
"אחותי את קולטת שעוד יומיים היום הולדת שלך?" אמילי אמרה בהתלהבות. נכון, איך שכחתי חח, מרוב כל מה שקרה שכחתי שיש לי יום הולדת.
"כן, אני מתרגשת, זאת יום הולדת מאוד מיוחדת בשבילי, אני בת 20 , מספר עגול וגם אני אזכה לחגוג אותו עם האנשים שאני הכי אוהבת בעולם" אמרתי והיא הנהנה ונכנסו לבית.
אמילי פנתה לסלון לבנים ואני עליתי להחליף בגדים.
החלפתי בגדים והתכוונתי לרדת למטה כשאני פתאום שומעת את אמילי מדברת.
"בנים, תקשיבו, עוד יומיים זה היום הולדת של זוהר, חייבים לעשות לה משהו" היא אמרה. לא רציתי לרדת ולהרוס לה הכל אבל הייתי מאוד סקרנית. ניסיתי להקשיב על מה הם מדברים ושמעתי רק לחשושים, לא שום דבר ברור. מעניין מה הם מתכננים לי.
אחרי כמה דקות שמעתי שקט ותיארתי לעצמי שהם סיימו לדבר על זה, בכל אופן החלטתי לעשות בכוונה רעש כשאני יורדת במדרגות כדי שידעו שאני יורדת.
"היי" אמרתי כשירדתי והתיישבתי ליד כריס שחיבק אותי.
"מה אתם עושים? " שאלתי למרות שידעתי, סתם רציתי לראות מה הם עונים.
"סתם חושבים מה לראות בטלוויזיה " אריק ענה כל כך מהר שאפילו אם לא הייתי יודעת שזה לא נכון זה היה מחשיד המהירות שבה הוא ענה, כאילו רודפים אחריו. אמילי ששמה לב לזה נעצה בו מבט מפחיד של "תהיה קול". ורציתי ממש לצחוק אבל לא רציתי שהיא תדע שראיתי.
"אה יפה, ומה החלטתם בסוף? " שאלתי.
"בית הנייר" אריק ענה. הוא ממש מכור לזה.
"לא ראינו את זה כבר?" שאלתי.
"נו ו...זה אף פעם לא נמאס" הוא ענה.
"אה אריק תסתכל עליי, זה כן נמאס" ריצרד אמר וגרם לכולנו לצחוק. הוא הפעיל ובהכנעה כולנו הסתכלנו יחד עם אריק שנהנה מכל שנייה כאילו זאת הפעם הראשונה שהוא רואה את זה.
"טוב בנים אני הולכת לנוח" אמרתי.
"טוב אני כבר עולה אני צריך להגיד לך משהו" כריס אמר והנהנתי עולה למעלה.
אחרי כמה דקות הוא נכנס.
"אהובה שלי, אני רוצה לבקש ממך משהו אבל תכעסי טוב? " הוא אמר וקצת נלחצתי.
"מה קרה? " אמרתי.
"אחרי כל מה שקרה לך והימים האחרונים אני מרגיש שאני צריך קצת להשתחרר ולרוקן את הראש, רציתי לשאול אם זה בסדר מבחינתך שאני והבנים נצא קצת למועדון. " הוא אמר.
"אה כן בטח אהוב שלי אני מבינה אותך לגמרי הכל בסדר, אני לא כועסת, תלכו ותיהנו, אני אשאר פה עם אמילי" אמרתי לו.
הוא רץ לחבק אותי, הוא הרים אותי באוויר וסיבב אותי ואז אחרי שהוא הוריד אותי הוא נתן לי נשיקה טעימה על השפתיים.
"תודה, אין על האישה שלי בעולם" הוא אמר והסמקתי. זה פעם ראשונה שהוא קורא לי ככה. זה מרגש לשמוע את זה מבן אדם שאהבת כל החיים.
"איך קראת לי? " שאלתי עם חיוך מובך.
"האישה שלי, רק שלי, אני אוהב אותך" הוא אמר ונתן לי עוד נשיקה. השילוב של המילים האלה והנשיקה גרמו לי לפרפרים בבטן.
"אני אוהבת אותך גם גבר שלי, רק שלי" החזרתי לו באותו מטבע וראיתי שגם אותו זה ריגש. הוא נישק אותי עוד נשיקה קטנה והתקדם לכיוון הדלת.
"רק אהוב שלי" אמרתי והוא נעצר והסתובב אליי.
"בבקשה, אל תשתה הרבה" אמרתי לו עם חיוך.
הוא הנהן
"תנוחי אהובה שלי" הוא אמר והנהנתי והוא יצא מהחדר.
החלפתי לפיגמה ונכנסתי למיטה וראיתי קצת טלוויזיה. אחרי בערך חצי שעה הוא נכנס.
"אהובה שלי, אנחנו יוצאים, אמילי הלכה לנוח, אם את או אמילי צריכות משהו תתקשרי אליי או לריצרד ואם במקרה לא נענה תתקשרי לבנים" הוא אמר.
"אל תדאג אהוב שלי, אנחנו נהיה בסדר, תלכו ותיהנו" אמרתי לו והוא התקרב לתת לי נשיקה קטנה ויצא מהחדר כשהוא שולח לי נשיקה באוויר. ראיתי עוד קצת את טלוויזיה ואז לפני שהחלטתי ללכת לישון, הלכתי לאמילי, נכנסתי לחדר בשקט, היא ישנה, רגועה ושלווה, חזרתי לחדר שלי, כיביתי את הטלויזיה ונשכבתי לישון.
••••
קמתי בבוקר, לקחתי את הטלפון, השעה הייתה 7:00 בבוקר, כריס לא היה לידי, תיארתי לעצמי שהוא עדיין עם הבנים, הם רק יצאו בשלוש, זה בסדר שיהנה קצת, מלא התראות נשלחו לטלפון שלי, מלא אנשים מתייגים אותי, האינסטגרם שלי מוצף בהודעות והתראות, מה קרה??
פתחתי את האינסטגרם ולא האמנתי למה שאני רואה 😱😱😱🤫🤫🤫

מה לדעתכם זוהר ראתה שהשאיר אותה בהלם?
אהובים שלי, אלה הפרקים האחרונים של הסיפור שלי, אבל לדאוג אני כבר עובדת על סיפור נוסף, מחכים לכם פרקים אחרונים מאוד מותחים, תהנו 💜💜💜🙏🙏🙏
נ.ב
אני יודעת שאמרתי שאני יעלה רק ביום חמישי אבל התחשק לי לכתוב היום אז יצא לכן טוב 💜