Fan enamorada- מעריצה מאוהבת 🥰

פרק 46- יום הולדת

שכבתי במיטה. צד שמאל. צד ימין. על הבטן. על הגב. פשוט לא הצלחתי להירדם. חשבתי על כריס. אני לא יודעת מה באמת קרה שם. אני גם לא יודעת אם לסלוח לו כי הוא פגע בי.
אבל דבר אחד שאני יודעת בוודאות זה שהוא אהבת חיי ואני בחיים לא יאהב גבר כמו שאני אוהבת אותו.
קמתי מהמיטה וירדתי למטבח לשתות מים.
"לא נרדמת? " ריצרד שאל אותי כשנכנסתי למטבח, מוצאת אותו יושב, אוכל ארוחת ערב.
"לא, בתאבון" אמרתי לו וחייכתי. פתחתי את המקרר והוצאתי לי מים.
"את צריכה לדבר איתו, אחרת את לא תצליחי לדבר" הוא אמר כשלגמתי מהמים. כאילו קרא את המחשבות שלי. הוא צודק. אני צריכה ללכת לדבר איתו. לא משנה איך השיחה הזאת תיגמר אבל לדבר אנחנו צריכים. להתעלם ממנו יעשה רק רע לשנינו.
הנהנתי לריצרד. " אני אלך" אמרתי ונישקתי אותו בלחי עם חיבוק קטן.
"לילה טוב קטנה" הוא אמר לי כשעליתי במדרגות.
הגעתי לחדר של כריס. הדלת הייתה סגורה.
לדפוק או לא. ואם הוא ישן. לא נעים לי להעיר אותו. אוף אבל אני חייבת לדבר איתו.
עמדתי כמה דקות מול הדלת שלו. עד שאזרתי אומץ ודפקתי. דפקתי שתי דפיקות. אף אחד לא ענה. דפקתי עוד פעם. לא ענו. טוב הוא כנראה ישן. התקדמתי לכיוון החדר שלי ואז שמעתי מנעול מסתובב ודלת נפתחת. זה היה כריס.
התקדמתי חזרה לכיוון החדר שלו.
והוא עמד שם מסתכל עליי עם מבט עצוב וזה היה נראה כאילו הוא בכה אבל אני בטח מדמיינת.
"אני רוצה שנדבר" אמרתי כשהגעתי חזרה מולו. הוא זז כדי שאני אוכל להיכנס ונכנסתי. זה היה מוזר פתאום להיכנס לחדר שלו, הייתי כל כך הרבה פעמים שם אבל פתאום זה הרגיש לי כאילו אני זרה.
נכנסתי והתיישבתי על קצה המיטה שלו, הוא סגר את הדלת והתיישב לידי.
"זוהר, אני רוצה להסביר לך" הוא אמר.
הנהנתי עם הראש מסמנת לו שאני מקשיבה.
"אני הלכתי למועדון הזה עם הבנים, הלכתי כדי לשתות, לנקות קצת את הראש, לא חשבתי על בנות, זה אפילו לא היה במחשבה שלי, הלכתי נטו לשתות קצת ולרקוד עם מוזיקה טובה.
בהתחלה היינו כל הבנים ביחד ולאט לאט כל אחד הלך לדרכו ואני נשארתי לבד. רקדתי עם עצמי עד שבאה איזה מישהי, ואמרה לי שחברה שלה אוהבת אותי והיא רוצה אותי. אני אמרתי לה שזה נחמד מצידה אבל יש לי חברה ואני אוהב רק אותה. אבל היא כנראה לא שמעה או שבכלל לא היה לה אכפת והיא קראה לחברה שלה. החברה שלה התחילה להתעלק עליי ולנשק אותי, אני הזזתי אותה והיא לא הרפתה היא נישקה אותי בלי סוף וזה מה שראית
בסרטון" הוא סיפר לי ועצר. כשדמעה זולגת לו מהעין. עכשיו אני לא מדמיינת הוא באמת בוכה. האינטואיציה שלי תמיד הייתה טובה ומשהו אמר לי להאמין לו. הוא לא שיקר לי זה באמת מה שקרה אבל אני חייבת להבין משהו אחר.
"רגע, אבל אני הלכתי למועדון וראיתי אותך צוחק איתה וזה היה נראה כאילו מאוד נהניתם ביחד" אמרתי.
"אחרי שהזזתי אותה, היא התחילה להתעצבן עליי, היא אמרה לי שהיא כתבת באיזה אתר חדשות ושאם אני לא אתנהג אליה יפה היא תכתוב דברים לא יפים עליי ועל הלהקה. היא אמרה גם שהיא מסוגלת לכתוב עלייך ועל אמילי, אני בחיים לא הייתי נותן שמישהו יפגע בך או בחברים שלי או יגיד עליכם דברים לא נכונים ולא יפים. הצחוק הזה שראית זה כי הייתי חייב, זה היה מזויף. אני אוהב אותך ורק אותך" הוא אמר ועוד דמעות ירדו לו מהעיינים.
היד שלו התקרבה אליי והוא שם אותה על הלחי שלי וניגב את הדמעה שירדה לי בעין. בכלל לא שמתי לב שירדה לי דמעה. אוף אני אוהבת אותו. אני מאמינה לו. הוא מדבר אמת. האינטואיציה שלי לא משקרת.
לא אמרתי כלום. התקרבתי אליו וחיבקתי אותו. הרגשתי שזה כל מה שהוא היה צריך עכשיו ובתכלס גם אני הייתי צריכה את החיבוק הזה.
הוא חיבק אותי כל כך חזקה ובכה.
"אני צריך אותך, אני לא יכול לחיות בלעדייך,אני אוהב רק אותך, אני נשבע לך" הוא אמר כשהוא מחבק אותי ומסרב לעזוב.
"היי, היי" אמרתי לו והשתחררתי מהחיבוק. הנחתי את ידי על הלחיים שלו כדי שהפנים שלו יהיו מולי.
"אני סולחת לך, ואני מאמינה לך, ואני אוהבת אותך, וגם אני לא יכולה לחיות בלעדייך, אתה חשוב לי מאוד, אתה אהבת חיי" אמרתי לו כשאני בוכה. בכינו יחד.
הוא התקרב לשפתיים שלי והוא נתן לי נשיקה כל כך סוחפת וממכרת. שנינו הרגשנו כאילו לא התנשקנו שנים. היינו כל כך צריכים את זה. זה פשוט הייתה נשיקה עצומה, נשיקה מדהימה, זה הרגיש כל כך טוב שלא רצינו להשתחרר אחד מהשני.
"אני אוהב אותך" הוא אמר כשהוא מתנתק לשנייה משפתיי כדי לנשום ואז חוזר לנשק אותי.
"גם אני אהובי" מלמלתי בשנייה שהייתה לי עד שהוא חזר לנשק אותי.
"תודה" הוא אמר לפתע והתנתק ממני כשהידים שלו עדיין על הלחיים שלי.
"על מה נסיך שלי? " שאלתי אותו.
"שאת כזאת טובה ומושלמת ושאת תמיד מבינה אותי, אני זכיתי בך" הוא אמר לי ונתן לי עוד נשיקה, לא נותן לי זמן לענות. התנשקנו עוד כמה דקות. ואז הוא השתחרר ממני.
"תודה לך אהוב שלי, שנכנסת לחיים שלי ושינית אותם לטובה, בלעדייך אני מרגישה שהחיים שלי ריקים" אמרתי והפעם אני זאת שמשכה אותו לנשיקה.
נשכבנו והתנשקנו עוד כמה דקות.
"אני עייפה, היה לי יום ארוך" אמרתי. והוא הנהן.
הסתובבתי עם הגב אליו והוא חיבק אותי מאחורה. כמה זכיתי שיש לי אותו.
"מזל טוב נסיכה שלי" שמעתי את קולו של כריס אומר לי. מלווה בנשיקות קטנות בצוואר.
יואו היום הולדת שלי הגיע. אני בת 20 היום.
"היי, אהובי, תודה, איזה כיף לפתוח ככה את היום הולדת שלי" אמרתי כשאני מנשקת אותו בפה.
"יאללה קום, אני רוצה לנצל את היום הזה" אמרתי לו, הוא עשה פרצוף מבואס כי הוא רצה להישאר איתי עוד במיטה אבל בסוף הוא קם. התארגנו מהר. וירדנו למטה כשהוא מחבק אותי מאחורה. ונותן לי נשיקות קטנות בצוואר.
"אווו, בוקר טוב לנסיכת יום ההולדת" ריצרד אמר כשירדנו למטה. הלכתי וחיבקתי איתו ונתתי לו נשיקה בלחי.
"מזל טוב נסיכה שלנו" אריק אמר וגואל הצטרף "מזל טוב" הוא אמר ושניהם חיבקו אותי.
"אני שמח שהשלמתם, עכשיו זאת תהיה יום הולדת מדהימה, מזל טוב קטנה" זאבדיאל אמר וחייכתי אליו וחיבקתי אותו.
"אחותייי, מזל טוב" שמעתי את הצרחה מהסלון של אמילי ותוך שנייה היא כבר קפצה עליי בהתלהבות צחקתי והודיתי לה. אין אין על החברה הזאת בעולם.
"תודה בנים, אני אוהבת אתכם" אמרתי כשאני עדיין מחבקת את אמילי.
"יש לנו הפתעה בשבילך אבל אנחנו נספר לך אותה יותר מאוחר, עכשיו בואי הולכים למסעדה לארוחת בוקר חגיגית" ריצרד אמר. הוא בטח מדבר על ההפתעה שהם תכננו עם אמילי אז בסלון. אוף אני במתח.
"מה קרה, למה הפנים האלה? " אריק שאל כשהורדתי את החיוך.
"אני רוצה כבר לדעת מה ההפתעה, אני סקרנית"  אמרתי בקול חמוד. כולם צחקו וכריס חיבק אותי מאחורה.
"אנחנו נגלה לך אבל לא עכשיו" אריק ענה לי.
"אוף, טוב" אמרתי בעצבות ויצאנו מהבית.
הלכנו לאיזה מסעדה מפוארת והיה לנו כבר שולחן מוכן.
"אני רוצה חזיר" ריצרד אמר. הסתכלתי עליו מוזר, בשר בבוקר? ואז נזכרתי שרק בארץ שלי זה לא נהוג.
"כן, גם אני אקח את זה" גואל אמר.
"אני רוצה פיצה" אריק אמר והוא קבע עם זאבדיאל שהם יאכלו ביחד.
"מה בשבילך אדוני? " המלצרית אמרה ופנתה לכריס.
"אני לא יודע, אני אוהב פה הכל, אני אקח נראלי גם פיצה אבל תעשי שהיא תהיה עם בשר" הוא אמר והיא הנהנה, רושמת בפנקס שלה.
דיברתי עם אמילי וקבענו שאנחנו לא אוכלות בשר, אנחנו מישראל, אנחנו לא רגילות לזה.
"בשבילכן בנות" המלצרית פנתה אלינו.
"אממ, אנחנו ניקח משהו פשוט, חביתה עם סלט אם יש לך" אמרתי והבנים התחילו לצחוק והמלצרית קצת גיחחה.
"מה מצחיק?" שאלתי.
"כלום, כולנו הזמנו בשר פשוט ואת רוצה סתם חביתה? " ריצרד אמר.
" כן, בישראל לא נהוג לאכול בשר בבוקר וגם זה לא מתעכל לנו טוב" אמרתי והצבעתי על אמילי.
המלצרית חזרה על ההזמנה ואחרי שאישרנו לה אותה היא הלכה.
"נו עכשיו אני יכולה כבר לדעת מה ההפתעה שלי? " שאלתי שוב בקול חמוד, זה תמיד עובד על אמא שלי, למה עליהם זה לא עובד?
"טוב בסדר נו" אריק אמר.
"יש" אמרתי בקול ניצחון.
"אבל רק בגלל שאת נודניקית" ריצרד הוסיף.
🤫🤫🤫
מה לדעתכם ההפתעה שהבנים ואמילי מכינים לזוהר ליום הולדת?
תודה לכולם על כל התגובות והצפיות, בחיים לא חשבתי שכל כך הרבה אנשים יאהבו את מה שאני כותבת אז תודה 🙏❤❤❤🙏