Fan enamorada- מעריצה מאוהבת 🥰

פרק 10- הנערה מהשירותים

"סוף סוף מצאתי אותך" היא אמרה לי בעודה מתקרבת אליי עם מבט רצחני.
"מה את רוצה ממני? תעזבי אותי " אמרתי במבט מתחנן.
"אני אמרתי לך להתרחק מאריק וכל עוד את בקרבתו אני ירדוף אותך כל חיי" אמרה בנימה של זלזול . היא התקרבה אליי והתחילה למשוך לי בשיער.
"תעזבי אותי, זה כואב לי, בבקשה תשחררי אותי, אין ביני ובין אריק כלום" אמרתי לה ודמעה זלגה מעייני מהכאב והתסכול שהרגשתי באותו רגע.
היא שחררה לי את השיער אבל על פניה ראיתי שהיא עוד רחוקה מלהפסיק להתעלל בי.
לא הספקתי להוציא מילה מהפה וכבר הייתי על הרצפה מחוסרת הכרה.
••••

"זוהר, זוהר, קומי, זוהר" קמתי למשמע קול גברי שקורא לי, פקחתי את עיניי ולאחר כמה שניות שחזרתי לראות רגיל ולא מטושטש ראיתי את כריס יושב לידי ועל פניו נפרש חיוך ענקי שרק מלראות אותו עשה לי הרגשה כל כך טובה.
הסתכלתי מסביבי כדי לראות איפה אני ולפי כל המזרקים, החלוקים והאווירה העכורה הבנתי שאני בבית חולים. הסתכלתי מהחלון והצטערתי שעשיתי את זה. קיבלתי מכת שמש לפנים שסינוורה אותי ממש. והבנתי שכבר בוקר כי כשהלכנו למסעדה היה לקראת ערב כבר.
"מה קרה לי? " שאלתי את כריס בקול חלש ומהוסס.
"אני לא יודע, אנחנו היינו במסעדה, ואת אמרת שאת הולכת לשירותים ואחרי כמה דקות הלכתי לראות אם הכל בסדר איתך ומצאתי אותך מעולפת על הרצפה" אמר ואז נזכרתי בהכל.
בנערה ובאיומים הבלתי פוסקים שלה והבנתי שהיא כנראה נתנה לי מכה מאוד חזקה ואולי אפילו אגרוף שגרם לי ליפול ולאבד את ההכרה.
התחלתי לבכות ומבעד לדמעות ראיתי איך החיוך של כריס לאט לאט ירד מפניו ובמקומו היה מבט מרחם ועצוב.
"למה את בוכה ? " הוא שאל ברוך.
ראו שאכפת לו ממני.
"נזכרתי מה קרה לי" אמרתי והדמעות רק המשיכו לרדת.
"מה קרה? את יכולה לספר לי? "
הנהנתי עם ראשי וניגבתי את הדמעות.
"כשהלכתי לשירותים, אז אותה נערה שדחפה אותי בפעם הראשונה, היא הופיעה שם ואיימה עליי שאם אני אמשיך להיות בקרבה שלכם ובמיוחד של אריק היא תמשיך להתעלל בי " לא יכולתי לעצור את הדמעות ונתתי להם פשוט לזלוג. והמשכתי.
"ואז...אני לא זוכרת מה קרה אני רק זוכרת שהרגשתי כאב מאוד חזק וזהו התעוררתי עכשיו פה. " "כנראה היא נתנה לי מכה שגרמה לי לאבד את ההכרה" אמרתי מסיקה את מסקנותיי.
"כנראה שזה מה שקרה" כריס אמר וראיתי על המבט שלו שכואב לו שאני צריכה לעבור את כל זה.
לפתע נפתחה הדלת וראיתי את שאר הבנים נכנסים.
"אוו התעוררת נסיכה? " אריק שאל וחייך.
"התגעגענו אלייך" ג'ואל אמר וחייך גם.
"דאגנו לך" ריצ'רד הוסיף.
"אני בסדר, בנים תודה שדאגתם לי, קצת כואב לי אבל יעבור" אמרתי וחייכתי אליהם.
הם החזירו לי בחיוך אבל ראיתי שהם עדיין דואגים והחלטתי לשבור את הקרח אם איזה משפט מצחיק שעלה לי באותו רגע לראש.
"אז מה, בסוף הגעתי לבית חולים בכל מקרה".
אמרתי וצחקתי לבנים שלא הבינו מאיפה אני מוציאה את ההומור ואת האופטימיות אחרי כל מה שקרה לי ביומיים האחרונים. אבל הם זרמו וצחקנו.
אמא שלי פרצה את הדלת בבהלה שאני חושבת הבהילה את כולנו.
" זוהר, מה קרה לך? " שאלה בדאגה בעודה רצה למיטה ששכבתי בה.
"אני בסדר, אני נפלתי," והסתכלתי על כריס שהבין שאני לא מספרת לה מה באמת קרה אבל הבין למה.(אמא אובר דאגנית זה למה)
"איך את מרגישה, את צריכה משהו? " שאלה.
"לא, אמא אני בסדר מבטיחה לך. את יכולה רק להביא לי מים? " שאלתי.
"כן בטח, אני מיד מביאה לך, אל תלכי לשום מקום"
הסתכלתי על הבנים וראיתי שהם עומדים לצחוק. וגם אני.
"לאן יש לי ללכת אמא? , אני בבית חולים להזכיר לך" אמרתי והתחלתי לצחוק. הבנים זרמו איתי וצחקו גם.
היא הסתכלה עליי בחיוך ויצאה כשהיא סוגרת את הדלת מאחוריה.
ניצלתי את הכמה דקות עד שהיא תחזור וקראתי לבנים להתקרב אליי כי לא רציתי לצעוק.
הם התקרבו והתחלתי לדבר.
"תקשיבו, כריס כבר יודע, לא באמת נפלתי כמו שסיפרתי לאמא שלי, נכון הנערה מאתמול? שראתה שאני ליד אריק והפילה אותי לרצפה? אז היא הופיעה בשירותים אתמול במסעדה ואיימה עליי שעד שאני לא אתרחק מכם היא לא תפסיק לרדוף אותי מפה לשם היא קצת משכה לי בשיער ופה אני כבר לא זוכרת מה קרה, רק הרגשתי כאב חזק והתעוררתי פה בבית חולים."
נשמתי לרגע. והמשכתי.
" כנראה היא נתנה לי אגרוף או מכה מאוד חזקה שגרמה לי לאבד את ההכרה. "
הבנים הסתכלו עליי בהלם ולא הבנתי למה הם בהלם הם לא הבינו שכבר אין לי מזל עם הנערה הזאת.
"בכל אופן, שום מילה לאמא שלי, יש לנו מחר את ההופעה שאני שרה איתם ואני ממש לא הולכת לפספס אותה" הסתכלתי עליהם וחייכתי.
"את בטוחה שאת יכולה להופיע איתנו מחר? " זאבדיאל שאל.
"בטח, אני אהיה בסדר , אני אנוח היום ויהיה בסדר. " אמרתי לו בחיוך מלא ציפייה ותקווה למחר.
"אני כבר לא יכולה לחכות להיות איתכם מחר על הבמה , זה כמו חלום שמתגשם בשבילי, איזה כיף יהיה" אמרתי בהתלהבות שגרמה להם לחייך אליי.
"גם לנו זה חלום שמתגשם להופיע איתך" כריס אמר ויש צחקתי וחשבתי איזה חמוד הוא מנסה לעודד אותי. הוא כזה מושלם. למה אף פעם לא יהיה לי סיכוי איתו למה?😔 (כל זה מחשבות בראש שלי) .
אמא שלי חזרה וראיתי שיש לה שקית מלאה בחטיפים וממתקים מכל סוג שיש מלוח מתוק חריף הכל.
"אמא שדדת קיוסק? " שאלתי אותה והתחלתי לצחוק עם הבנים.
" לא ידעתי מה תירצי אז הבאתי הכל" ענתה.
"אין עלייך אמא, את האמא הכי טובה בעולם" התקרבתי אליה ונתתי לה חיבוק ענקי.
"רק אמא..." התנתקתי מהחיבוק והסתכלתי עליה. "איפה המים שלי? " אמרתי וצחקתי שוב.
מה אני יעשה זה מצחיק, ביקשתי בסך הכל מים היא הביאה לי כל דבר אפשרי חוץ ממים 🤣
"אוי שכחתי, אני עכשיו אלך להביא לך"
"לא צריך אמא לא חשוב, את יכולה לבדוק עם הרופא מתי אני יכולה להשתחרר מפה?"
אמא שלי הסתכלה עליי במבט לא מרוצה והבנתי שהיא רוצה שאני אשאר להיבדק ועניתי לה לפני שהיא הספיקה להגיד משהו.
"נו אמא את יודעת שיש מחר את ההופעה ואני צריכה לעשות חזרות אחרונות עם הבנים וגם מחר זה היום האחרון שלנו פה, אחרי ההופעה יש לנו טיסה חזרה הבייתה" אמרתי לה בקול עצוב ומתחנן. וידעתי שהיא לא תוכל לעמוד בפניו כמו בפעם הקודמת.
"בסדר אבל מחר אחרי ההופעה אנחנו נבוא לפה ואת תבדקי הכל, מצידי אנחנו נטוס חזרה לארץ בטיסה הבאה, אני לא טסה איתך לפני שאת יודעת שאת בסדר" אמרה בקול נחוש.
"אוקיי אמא" אמרתי בצניעות למרות שמה שבאמת רציתי לעשות זה לצרוח משמחה כי זה אומר שאני אהיה פה עוד כמה ימים ושאני לא חוזרת מחר. עוד כמה ימים במיאמי אומר עוד כמה ימים עם הבנים. חייכתי אליה ואמרתי לה שתלך לבדוק מתי אני יכולה להשתחרר ובינתיים תרגמתי בקצרה לבנים על מה דיברתי עם אמא שלי כי דיברנו עברית.
אחרי שהם הבינו כל מה שאמרתי להם, אמא שלי חזרה. "הוא אמר שאת יכולה להשתחרר אבל כמו שאני אמרתי מחר אחרי ההופעה לחזור ולעשות את כל הבדיקות ולא להתחמק מזה. " אמרה לי עם מבט דואג ומזהיר בו זמנית.
קפצתי מהמיטה בשמחה , הבנים ואמא שלי יצאו מהחדר כדי שאוכל להחליף בגדים. הורדתי את הבגדים וניגשתי לתיק הקטן שאמא שלי אמרה לי שהיא שמה לי בו בגדים כשלפתע אני שומעת את הדלת נפתחת לאט.
אוי לא מי זה עכשיו😱🤫

מי אתם חושבים שפתח לזוהר את הדלת?
תכתבו לי בתגובות מה דעתכם עד עכשיו על הסיפור והאם הפרקים מותחים 🙏🥰