Nuna [JungKook] || Complete ✔️

50 : כמו רומיאו ויוליה

כשסאנה מגיעה לסיאול לאחר שהצליחה להשיג כרטיס טיסה, השעה כבר כמעט 2 בלילה. סאנה מגיעה לבית החולים ורצה למחלקת טיפול נמרץ, שם טה היונג אמר שהם עדיין מחכים. היא מריצה במוחה שוב ושוב את מה שהם עומדים להגיד לה, היא יכולה רק לדמיין את התרחיש הגרוע ביותר. עיניה נעשות מטושטשות בכל פעם שדמעות מציפות אותן והיא מסלקת את הדמעות בכל פעם מחדש, לא מצליחה לשלוט ולעצור אותם.

"סאנה-שי," היא שומעת את קולו של ג'ין מאחוריה, היא מסתובבת להביט בו, "היי..."

"איפה הוא?" קולה חרישי ומלא חרדה

"בואי," הוא אומר ומתקדם לכיוונו השני של המסדרון, סאנה הולכת בעקבותיו, הם נכנסים לתוך המחלקה ומתקדמים לכיוון כמה חדרים פרטיים, "סבא העביר אותו למחלקה הפרטית." הוא מסביר. כשהם מגיעים לחדרו של ג'ונגקוק, סאנה מוצאת את כל בני הדודים יושבים על הספסלים ועל הרצפה, המנכ"ל לא נראה בשום מקום בסביבה

"סאנה-שי," בונג סון קמה מהרצפה ומתקרבת לסאנה, מחבקת אותה בעדינות, סאנה לא מחזירה לה חיבוק, היא רק מביטה בבנים שמסביבה במבט שואל, עיניו של ג'ימין אדומות ונופוחות, גם עיניו של טאהיונג. יונגי והוסוק יושבים על ספסל זוגי כשראשם שעון על הקיר, עיניהם עצומות וידיהם משולבות על חזהם. היא מפנה את מבטה לנאמג'ון שמתעסק בטלפון שלו

"מה קרה?" היא שואלת בדרישה ומשחררת את זרועותיה של בונג סון מסביבה "איך זה קרה?!"

"הוא רב עם סבא," ג'ימין עונה "הוא חזר הביתה עצבני ואמר שהוא צריך כמה דקות כדי להתאפס." הוא מסביר "החלטנו לתת לו קצת זמן להירגע לפני שנשאל אותו מה קרה, ואחרכך פשוט..." הוא משתתק ומשפיל את מבטו, טאהיונג מלטף את גבו בעדינות

"הרופאים אמרו משהו על המצב שלו?" היא שואלת בחרדה

"המצב שלו יציב, אבל הוא לא יצא מכלל סכנה עדיין." יונגי עונה ופוקח את עיניו "הוסוק," הוא נוגע בכתפו של בן דודו שלצידו שפוקח את עיניו מיד "איפה הטבעת?" הוא שואל, הוסוק מביט בסאנה רגע קצר ולאחר מכן שולח את ידו לכיס חולצתו, הוא מוציא מתוכה שקית קטנה ושחורה עשוי בד, "אמרנו להם שאת הארוסה שלו כדי שתוכלי להיכנס. טאהיונג קנה שתי טבעות אירוסין כדי שזה יהיה אמין."

"אני לא מצליחה להבין..." היא אומרת בשקט ועונדת את הטבעת "למה...כלומר אתמול בלילה הכל היה בסדר, למה ש..." היא משתתקת כשדמעות שוב חונקות את גרונה, רופאה ניגשת אליהם ונעמדת מול סאנה

"שלום, שעות הביקור הסתיימו, רק המשפחה יכולה להישאר כאן." הרופאה אומרת ומושכת את תשומת הלב

"זה בסדר, היא הארוסה שלו," טאהיונג אומר

"המנכ"ל קים השאיר לי הוראה מפורשת לא לתת לאף אחד להישאר מלבד בני הדודים." הרופאה אומרת "אני מבקשת שתתלווי אליי החוצה." היא מוסיפה, אף אחד לא מגיב על כך, סאנה לא זזה, רק נועצת ברופאה מבט קר "אני לא רוצה לקרא לאבטחה, בבקשה תתלווי..."