Nuna [JungKook] || Complete ✔️

42 : האהובים האבודים

סאנה שומעת את דלת החדר נפתחת מאחורי גבה אבל לא מרימה את ראשה מבין ידיה כדי לבדוק מי נכנס. מישהו מתיישב לצידה ומלטף את גבה בעדינות, היא לא צריכה יותר מריח הבושם שלו כדי לזהות שזה טאהיונג שמנחם אותה. הבכי שלה מתגבר תחת ליטופיו הרכים, הכאב שהיא חשה מתעצם עם כל ליטוף שהוא מעניק לה. מבלי להרים את ראשה היא שולחת את ידיה כדי לחבק את מותניו והוא מתקרב אליה.

"סאנה-שי..." הוא אומר בשקט

"לא" קולה נחסם בתוך השמיכה שנמצאת מתחת לפניה "אל תגיד כלום, פשוט תשתוק."

"בסדר." הוא מסכים ושותק רגע ארוך, ממשיך ללטף את גבה בשקט

"למה הוא כלכך קשה? למה הוא כלכך עקשן? הוא מכריח אותי לפגוע בו ככה, הוא לא מבין שזה פוגע גם בי?" היא מתלוננת לתוך השמיכה הרטובה מדמעות ומושכת באפה "הדבר האחרון שאני רוצה זה לפגוע בו"

"אני יודע," טאהיונג אומר בהבנה "אבל אולי תתני לו הזדמנות להילחם עליכם, אל תוותרי כלכך בקלות."

"בקלות?!" היא שואלת פגועה מהמילים של טאהיונג, היא מרימה את ראשה ומשחררת את חיבוקה סביב מותניו "זה בקלות?! אין לכם מושג מה אני מרגישה!"

"סאנה..."

"באתי לאחוזה בתור עובדת זמנית, הייתי בטוחה שאני אברח משם תוך יומיים, במיוחד אחרי כל הסיפורים של המנכ"ל קים על כל השמרטפים הקודמים שלכם." היא מושכת באפה שוב ולוקחת נשימה עמוקה "אבל משהו בעקשנות שלו נגדי רק גרם לי לרצות להישאר ולהתקרב אליו, רציתי לנצח אותו במשחק שלו."

"ובסוף שניכם הפסדתם." הוא מכריז "וזכיתם, סבא סתם בא לקלקל את זה, זה לא חייב להיות ככה."

"זה כן." היא מתעקשת "הוא קיים את החלק שלו בעסקה ומצא את אמא שלי, אפילו יותר מזה, הוא עזר לנו להיפטר מהאיומים של מיג'ונג, ומה אני עשיתי בזמן הזה? הלכתי והפרתי את הכלל היחיד שלו."

"את מצטערת על זה שאת וג'ונגקוק.."

"זה לא מה שאמרתי." היא עוצרת אותו מיד ומנגבת את הדמעות שלא מפסיקות ליפול על לחייה "אני לא מתחרטת או מצטערת על שום דבר," היא מסבירה, יודעת שגם אם הייתה יכולה לחזור אחורה ולשנות דברים, היא הייתה עושה הכל בדיוק אותו דבר, "אבל אני מרגישה נורא שהמנכ"ל קים עזר לי ואני בגדתי בהסכם." היא מוסיפה חרישית

"הוא בסך הכל זקן מריר שחושב שהוא יודע מה טוב בשבילנו וטוב יותר מאיתנו." טאהיונג מסכם וסאנה מגחכת בין הדמעות "אבל הוא לא יכול להתווכח עם הלב שלכם." סאנה תוהה איפה שמעה את המילים האלה קודם ואז היא נזכרת- סוהו, לי סוהו! האח העצלן, המעצבן והאגואיסט שלה, הוא אמר לה את זה...