Nuna [JungKook] || Complete ✔️

28 : ארץ לעולם לא

סאנה נעמדת ומתחילה ללכת חזרה לכיוון הכניסה לבית, היא מרגישה קנאה מחרידה מכרסמת בתודעתה. היא מנסה לנער את ראשה כדי לסלק את השיחה ששמעה ממוחה ולנסות להתנהג כאילו הכל כרגיל, היא פותחת את הדלת ונכנסת חזרה למסדרון הקריר ביחס לחום שבחוץ. מתחבטת עם עצמה במחשבותיה למה המילים שאמר לבחורה שאיתה דיבר כלכך מציקים לה, הוא צעיר ונראה טוב, למה שהוא לא יצא עם בחורות וירגיש אליהן כל מיני רגשות? זה לא שהם זוג או משהו.

כשהיא כמעט מגיעה לחדרה, דלת החצר נפתחת וג'ונגקוק נכנס פנימה כמעט בריצה. היא שומעת את צעדיו כשהוא מתקרב אליה, מדביק את הפער בניהם וסוגר אותו, ממהר לתפוס אותה בזרועה רגע לפני שהיא מספיקה להניח את ידה על ידית הדלת. היא מסתובבת להביט בו אבל הוא לא משחרר את אחיזתו.

"ראיתי אותך נכנסת חזרה," הוא אומר בדאגה "קרה משהו?" היא רק מחייכת, מקווה שהיא נראית כרגיל

"ראיתי את הבריכה, התחרטתי." היא משקרת וצוחקת חרישית, מנסה להחדיר כנות ושעשוע לצחוקה, הוא מחייך

"נראה טוב" הוא אומר ומשחרר את זרועה של סאנה "הבגד ים." הוא אומר בתגובה למבטה המבולבל, היא נועצת את מבטה בעיניו כשמבוכה משתלטת עליה ומשכיחה את הקנאה לרגע. לחייה הופכות לאדומות וחיוכו של ג'ונגקוק מתרחב. דלת הכניסה לאחוזה נפתחת וסאנה שומעת קולות צחוק ושיחה מגיעים מסוף המסדרון.

"פיצ'י ובאני?" מישהו צועק בשעשוע, סאנה מזהה שזה קולו של טאהיונג, ג'ונגקוק מסתובב להביט בכיוון הסלון וסאנה מנצלת את ההזדמנות כדי להיכנס לחדרה ולנעול את הדלת. היא שומעת את ג'ונגקוק צוחק מעברו השני של הדלת ואת צעדיו המתרחקים. היא נשענת רגע ארוך על הדלת ופולטת אנחת הקלה שלא ידעה שהיא מחזיקה, גופה בוער ממבוכה, הקנאה שוככת ומתחלפת בבלבול. היא מאפשרת לראשה להישמט לאחור ולהיתקל בדלת העץ הלבנה במכה קלה רגע לפני שהיא דוחפת את עצמה מהדלת.

היא מחליפה את בגד הים בחולצה לבנה ורחבה עם כיתוב באדום ושחור 'אתה ואני נהפוך לאחד דרך המוסיקה', ניכר שהיא גדולה על סאנה בשתי מידות. היא בוחרת במכנסיים קצרים שחורים וצמודים ומוסיפה כובע ברט שחור. היא בוחרת בגרביים גבוהות ולבנות לנעלי הריצה האפורות שלה. מרגישה נוחה ומשוחררת יותר, סאנה יוצאת מחדרה וניגשת לסלון, שם יושבים בני הדודים בהרכב כמעט מלא, מישהו חסר.

היא מסיטה את מבטה לכיוון היציאה למסדרון, המנכ"ל קים עומד מעבר לדלת ומדבר עם מישהו, היא מחזירה את מבטה לבנים ומזהה שנאמג'ון לא נמצא שם. ג'ימין מביט בה בעיניים סקרניות וחיוך עוקצני מרוח על שפתיו, טאהיונג וג'ונגקוק יושבים בקצה הספה ומדברים בשקט, על פניו של ג'ונגקוק ארשת ריקה ונייטרלית שלא מסגירה שום דבר. המנכ"ל קים חוזר לסלון ביחד עם נאמג'ון, הוא מתיישב על כיסא פלסטיק בצבע תכלת ומביט בשמונת נכדיו ובסאנה. הוא מנקה את גרונו ומתכונן להכריז,