Nuna [JungKook] || Complete ✔️

3 : כלבי פרא

סאנה מסתובבת להביט בשמונת הנכדים שיושבים על הספות בסלון מולה, כאילו העולם מולה עוצר לרגע, היא סוקרת אותם רגע ארוך. בקצה הספה הגדולה יושב בחור שקט, הוא סוקר אותה במבטו אבל לא אומר כלום. שיערו צבוע בכחול בגוון כהה מאוד, על פניו מודבקת ארשת שיעמום. לידו יושב טאהיונג, הבחור שהמנכ"ל השתיק והושיב חזרה על הספה, שיערו החום קצר והפוני ארוך, קווצות הפוני צבועות בצבע ירוק. שפתיו של טאהיונג ורודות ורחבות, עיניו נעוצות בפניה. סאנה מביטה בפניו של הבחור, נקודת חן קטנה מציצה על קצה אפו וגורמת לחיוך קטן להתפשט על פניה, היא מנערת את ראשה וממשיכה לסקור את הבנים.

ליד טאהיונג יושב בחור גבוה יותר, כנראה הכי גבוה מבין הבנים, שיערו צבוע בסגול וסביב ראשו קשורה בנדנה בצבע זהה לשיערו של הבחור הרציני בתחילת השורה. בספה השניה יושבת הבחורה היחידה מבין שבעת הבנים, שיערה הבהיר צבוע בצבעי פסטל בגוונים סגול ותכלת. ציפורניה משחקות עם קווצות שיערה, מבטה מרוחק ומשועמם, עיניה מכוסות בעדשות בצבע תכלת ושפתיה צבועות בורוד בהיר. לידה יושב בחור נוסף, שיערו שחור, הפוני שלו ארוך ומכסה את כל המצח עד הגבות. גופו הרחב שרוע על הספה והוא בוחן את סאנה במבט מהיר.

על הכורסא בצד הימני של הסלון יושב בחור צעיר, הוא נראה הצעיר ביותר מבין השמיניה שיושבת מולה, שיערו חום בהיר ומוכתם בגווני ורוד בהירים. עיניו רחבות ומבטו נעוץ בסאנה, על שפתיו מרוח חצי חיוך מעושה. סאנה שמה לב מיד לשפתו התחתונה והמלאה של הבחור, שיני ארנב בולטות מחיוכו ונושכות את שפתו התחתונה. בכורסא שלידו יושב בחור נוסף, שפתיו עבות אפילו יותר, שיערו שחור כמו החושך וגוש כתום מאיר את האופל בצידו השמאלי של ראשו. הבחור הזה אפילו לא מסתכל על סאנה, הוא שקוע בפלאפון שלו. סאנה מגחכת בתגובה לעיסוקיו של הבחור.

מאחורי הספה עומד בחור נוסף, סאנה בטוחה שהוא ישב על הכורסא בצד השמאלי של החדר עד לפני רגע, הוא עסוק בטלפון שלו ולא מפנה יותר מדי תשומת לב לבחורה האבודה שעומדת מולם. שיערו צבוע חום בגוון ברונזה, עיניו שקועות בפלאפון. חיוך קטן מתפשט על פניו וחושף גומה בצד פיו.

"סאנה, נכון?" מישהו אומר את שמה, היא מביטה בבחור בעל השיער שחור שנעמד, היא מהנהנת באישור "אני סוקג'ין, אבל כולם קוראים לי ג'ין," הוא מציג את עצמו, סאנה קדה בפניו "אני אלווה אותך לחדר שלך."

"אתם גרים כאן לבד?" היא שואלת בזמן שמתקדמת בצעדים קטנים מאחוריו, סוקרת את האחוזה הגדולה בעיניה; הקירות בהירים בגווני קרם, רצפת הפורצלן לבנה וחלקה לגמרי, קרה למראה.

"אם תעשי סיבוב בחצר, תגיעי למגורי העובדים." הוא אומר בתשובה, "סבא דרש לארגן את חדר האורחים שלנו עבורך." הוא ממשיך ונעצר ליד דלת חומה בהירה, הצבע של הדלת השתלב ברוגע עם הצבע הקרמי של הקירות והלבן המבריק של הרצפה. כשהוא פותח את הדלת סאנה מבחינה בשטיח פרוותי ואפור, הם נכנסים פנימה וג'ין מצביע על שני מעמדי נעליים בצידי הדלת "בשביל הנעליים.."