Nuna [JungKook] || Complete ✔️

5 : ארוחת ערב

שעתיים ארוכות סאנה עומדת במטבח ומכינה את ארוחת הערב, טאהיונג יושב ליד הדלפק הגבוה ומתחנן שתיתן לו משהו לאכול לפני שהוא "ימות מרעב". היא מכינה לו סנדוויץ' ומסלקת אותו כדי שיגיד לבני הדודים שלו שארוחת הערב כמעט מוכנה. היא מכינה את השולחן לקראת הארוחה ולמרות שהיא יודעת שאף אחד לא יגיע חוץ מטאהיונג, היא מקווה שכמה מכלבי הפרא שהיא גרה איתם יסכימו להגיע.

היא יושבת ליד השולחן, מביטה בגאווה בארוחה הענקית שהכינה לגמרי בעצמה בשעתיים בלבד. טאהיונג נכנס למטבח שמח ורעב, מבטו מזכיר לסאנה ילד קטן שמקבל ממתק. היא מחייכת אליו ומחכה לראות מי ייכנס אחריו, הוא מבחין בשינוי הקל בפניה המאוכזבות של סאנה וצוחק

"לא באמת ציפית שמישהו יבוא, נכון?" הוא שואל בזמן שמתיישב ליד השולחן ובוהה באוכל, מנסה להחליט מה לאכול קודם "אמרתי לכולם שהכנת ארוחה, ברוב הפעמים קיבלתי מכה בראש וטריקת דלת בפרצוף." הוא ממשיך ומרים את מקלות האכילה שלו, סאנה מרגישה אשמה על החוויה הלא נעימה שטאהיונג עבר עכשיו בגללה, אבל הוא רק צוחק "זה בסדר, כבר התרגלתי."

"זה לא בסדר," היא אומרת "למה אתם כלכך קשים?!" היא מתלוננת, מישהו צוחק בזמן שהוא נכנס למטבח, חיוכה של סאנה חוזר לפניה כשהיא מרימה את מבטה ופוגשת את עיניו של ג'ין "היי.."

"היי." הוא מחזיר לה ומתקרב לשולחן בשתיקה, הוא מתיישב בצידו הנגדי של טאהיונג ומביט באוכל שסאנה הכינה, תקווה נדלקת בליבה "עם מה את ממליצה להתחיל?" הוא שואל אותה אבל נעמד ומוזג לצלחת שלו קצת מכל דבר לפני שהיא מספיקה לענות

"לא מפתיע שאתה היחיד שהגעת," טאהיונג אומר, סאנה מביטה בו לא מבינה "הוא תמיד מגיע למקומות שיש בהם אוכל." הוא מסביר, סאנה צוחקת, היא מביטה לכניסה למטבח- אף אחד אחר לא מגיע.

"אל תחכי להם." ג'ין אומר, "ראיתי שיונגי יצא..."

"אני כבר חוזרת." היא אומרת, מחליטה לקום לקרא לכולם בעצמה, היא נעמדת ויוצאת מחדר האוכל למטבח- ומהמטבח למסדרון. היא שומעת קולות מחדר המשחקים ומחליטה להיכנס פנימה, נאמג'ון והוסוק יושבים שם, לא מדברים אחד עם השני- אלא מתעסקים כל אחד בעיסוקיו. הם אף פעם לא עושים כלום ביחד?

"הו, סאנה-שי." הוסוק אומר כשהוא שם לב שהיא נכנסת, הוא מוריד את האוזניות ומביט בה, היא בטוחה שזאת הפעם הראשונה שהיא שומעת מישהו מהם משתמש בפניות כבוד, הוא מחייך אליה ונעמד

"הכנתי ארוחת ערב." היא אומרת

"אה, אני לא רעב, תודה." הוא עונה, היא מביטה בנאמג'ון- הוא יושב על הספה וקורא ספר