Nuna [JungKook] || Complete ✔️

43 : קצה העולם

במשך רגע ארוך סאנה וג'ונגקוק עומדים מחובקים ובוהים בפנסים המאירים את השמיים באלפי אורות צבעוניים, ג'ונגקוק עומד מאחוריה ומניח את סנטרו על כתפה, מזמזם לה את המנגינה של השיר שכתב, סאנה משעינה את ראשה על חזהו ועוצמת את עיניה.

"אני שמח לראות שהשלמתם," קולו של יונגי מפריע להם ושניהם פונים להביט בו "אני לא רוצה להפריע אבל טאהיונג אמר משהו על הופעה או משהו," הוא מוסיף ומצביע לכיוון החניה אליו כל בני הדודים הולכים, "אני מעדיף להישאר פה אבל הוא אמר שקנה כרטיסים." סאנה וג'ונגקוק מחליפים מבט קצר וצוחקים "מה?"

"כלום," ג'ונגקוק עונה ומשלב את ידו בידה של סאנה "יש לי הרגשה שההופעה הזאת תהיה בלתי נשכחת."

בדרך למיקום של ההופעה, סאנה נוסעת עם טאהיונג, ג'ימין וג'ונגקוק. סאנה וג'ונגקוק יושבים מאחורה, עדיין משלבים ידיים וזוכים למבטים משני בני הדודים כל כמה דקות.

"סאנה-שי את עדיין עוזבת כשנחזור?" טאהיונג שואל ומציץ בפניה במראה הקטנה שמעל ראשו רגע לפני שחוזר להביט בכביש, סאנה מביטה רגע ארוך בג'ונגקוק

"היא חייבת," ג'ונגקוק עונה במקומה, היא מופתעת לשמוע אותו אומר את זה, "אבל זה זמני."

"מה אתה מתכנן?" סאנה שואלת מיד

"אנחנו לא ניכנע בלי מאבק," ג'ונגקוק אומר בדרמתיות והיא צוחקת "אני לא מתכוון לוותר," הוא מוסיף

"אם אתה מתכוון לעזוב את סיאול ולבוא לגור בג'ג'ו אז תשכח מזה." היא אומרת בקביעה

"יש לך אחוזה בבוסאן, לא?" ג'ימין שואל וג'ונגקוק מביט בו מופתע

"סוהו.." היא ממלמלת לעצמה "אני חייבת להבין מתי הפכתם לחברים כלכך טובים? האמת זה לא אמור להפתיע אותי, אתם בדיוק כמוהו." היא מתלוננת "אני לא מתכוונת לגור בבוסאן, אני לא יודעת מה נעשה עם האחוזה הזו, אבל אני לא מתכננת לעבור לשם."

"למה לא?" ג'ימין הוא זה ששואל, סאנה מסיטה את מבטה כדי להביט בדרך הנשקפת מחוץ לחלון

"לא משנה מה התוכנית שלכם, זה לא יעבוד." היא אומרת בקביעה

"זה יעבוד," טאהיונג קובע מנגד

"ספרו לי מה התוכנית," סאנה מבקשת, יותר נכון דורשת לדעת

"עדיף שלא תדעי בינתיים פיצ'פאי," ג'ונגקוק עונה והיא מפנה את מבטה אליו "אבל הוא לא ינצח אותי. והוא הביא את זה על עצמו: הוא החליט שהוא רוצה אותנו מאוחדים- הנה אנחנו מאוחדים, הוא החליט שהוא רוצה שתשני אותנו- זה גם הצליח לך. זאת אשמתו שאנחנו ביחד והוא יהיה חייב להחליט, לקבל את זה או לאבד את מה שהוא התאמץ עבורו כלכך." הוא מצהיר בטון חותם שלא מתיר מקום לוויכוחים. סאנה תוהה למה הוא מתכוון במילים האלה, מה התוכנית? מה הוא עומד לעשות?! היא מרגישה שמץ של חרדה מטפסת לתודעתה