ממליצה להקשיב לשיר בזמן קריאת הפרק!!!!!
Happier than ever- Billie Eilish
————————————-
אני שומעת אותם מדברים במסדרון.
לא כל מילה מגיעה אליי, אבל מספיק בשביל להבין.
העובדת הסוציאלית מדברת בקול יציב, והקול העמוק של אבא שלי נכנס מתחת לעור שלי כמו רעל ישן שחזר להתפשט. ואז שם אחד נזרק לאוויר – שם של עורך דין. שם יוקרתי כזה, שהייתי שומעת עליו בחדשות אם הייתי מקשיבה.
אני מחכה עוד רגע, ואז המילים נופלות אחת אחת, כמו פטישים על הראש שלי
״הוא שילם להם סכום ענק. אמרו שהוא הביא את אחד מעורכי הדין הכי חזקים בעיר.״
הבטן שלי מתהפכת.
אז זה לא שהוא השתנה. לא שהוא קיבל הזדמנות שנייה כי באמת מגיע לו. זה כסף. כסף קנה לו את הדרך החוצה. כסף קנה לו "זכאות". כסף קנה לו אותי.
אני מתכווצת בכיסא בחדר ההמתנה, מרגישה איך הדם שלי רותח.
הוא לא נלחם עליי כי אני הבת שלו. הוא נלחם עליי כי אני עוד כלי. עוד הוכחה שהוא יכול לנצח. עוד "נכס" להוסיף לניצחונות שלו.
הוא נכנס לחדר, החיוך שלו מרוח כאילו הרגע זכה בפרס.
"מדיסון," הוא אומר את השם שלי כאילו יש לו זכות עליו. "מהיום אנחנו מתחילים מחדש."
אני לא עונה. הידיים שלי קופאות על הברכיים, הציפורניים ננעצות בעור עד שכמעט יוצא דם.
מתחילים מחדש? מה הוא חושב שאני — לוח מחיק? הוא שוכח שאני זוכרת. את הצעקות. את הריח של האלכוהול. את הרגע שבו לקח ממני את אמא שלי.
עכשיו הוא חושב שכמה שטרות מסודרים בערימת נייר יכולים לנקות את הכול.
אבל שום כסף לא יכול לקנות את הסליחה שלי.
אני מביטה בג'ייס, שעומד בצד, מבטו קשה. הוא לא אומר מילה, אבל העיניים שלו צורחות יחד איתי.
אני מחזירה את המבט לאבא שלי, לוקחת נשימה, מרגישה איך הדמעות כמעט בורחות.
אבל אני לא נותנת לו את זה. לא עכשיו.
"אתה לא קנית אותי," אני אומרת בקול חלש אבל יציב. "אתה קנית שקר. ואני רואה דרכו."
החיוך שלו נסדק לשבריר שנייה. אבל אז הוא מתייצב מחדש, כמו שחקן שכבר יודע את הטקסט.
אני יודעת שאין לי שליטה על ההחלטה של בית המשפט, על הניירות, על הכסף.
אבל יש לי שליטה על משהו אחד — אני לא אתן לו לשבור אותי שוב.
גם אם אני צריכה ללכת לגור איתו עכשיו, גם אם אני צריכה לשחק את המשחק הזה — אני אמצא את הדרך להוכיח שהוא לא השתנה.
אני אמצא את הדרך לצאת מזה.
והפעם, אני לא אהיה הילדה הקטנה שחסרת אונים מולו.
הפעם, אני אהיה זו שתשמור על עצמי
"אני צריך רגע לבד עם הבת שלי," הוא אומר בקול עמוק, כמעט נינוח.
ESTÁS LEYENDO
The only exception
Romanceמדיסון מגיעה לעיר של דודה של מאי, אחרי שהיא חוותה טראומה בבית שלה. כשהיא מגיעה לעיר היא פוגשת את ג׳ייס. היא לא רוצה להקשר לאף אחד ובטח שלא אליו כי מתכננת לעזוב ברגע שהיא תוכל, אבל הוא לגמרי מקשה עליה להתעלם ממנו. ---- הכתיבה משתפרת מפרק לפרק אז אל...
