The only exception

Part 12

ממליצה לכם לשמוע את השיר הזה בזמן קריאת הפרק:
Moral of the story- Ashe
Illicit affairs- Taylor Swift
———————————————————————

הריח של חמאת העוגיות ממלא את בית הקפה.
אני סוף סוף מוצאת משהו להתעסק בו במקום להיות שקועה במחשבות על אתמול.

אבל הוא כאן. ברור שהוא כאן.
ג׳ייס נשען על הדלפק בצד השני של המטבחון, מסתכל עליי עם החיוך הזה שלו.
זה שאני מנסה לשכוח.

אני לא מיישרת אליו מבט.
אני מערבבת קמח ומוסיפה ביצים. רק לא להביט בו. ולהיזכר בלילה ההוא.
״את נראת מרוכזת.״ הוא אומר, הקול שלו קרוב. למה הוא מתקרב?
״רק מנסה לא לשרוף את המטבח.״ אני עונה ביובש
הוא צוחק ומתקרב אליי עוד.
אני צריכה להתרחק. אבל אני גם לא רוצה.
וזו הבעיה האמיתית.

אני מחזיקה מגש עם עוגיות שצריכות להיכנס לתנור. רק עוד שנייה אחת של חוסר ריכוז- והוא כמעט נופל לי מהידיים.
״היי!״ הוא מזנק אליי, תופס את המגש בדיוק בזמן.
הידיים שלנו נוגעות לשנייה. קצר- אבל מספיק כדי לערער אותי.

״זהירות שפית.״
הוא קורץ, מחזיר לי את המגש כאילו כלום.
עבורו זו סתם בדיחה. עבורי- זו תזכורת למה אני לא יכולה להיות קרובה אליו.
״אני בסדר.״ אני מחזירה בקור רוח, מניחה את המגש בתוך התנור.
לא מביטה בו. לא נותנת לי את החולשה הזאת.

הוא שותק לכמה שניות.
אני מרגישה את המבט שלו עליי, כאילו הוא מחפש למשהו.
״קרה משהו?״ הוא שואל בסוף.
אני בולעת רוק. ״לא.״ שקר.
הוא נאנח קלות.
״את יודעת, את ממש גרועה בלהסתיר דברים.״
״ואתה ממש גרוע בלעזוב דברים בשקט.״ אני יורה בחזרה.

העוגיות מוכנות. אני פותחת את התנור בזהירות. והוא עומד מאחוריי- קרוב מדי.
כשאני מסתובבת אני כמעט נתקלת בו.
״אל תעמוד לי ככה מאחורי הגב.״ אני אומרת.
״אני מנסה להיות זמין.. שתיפלי שוב.״ הוא מחייך.

אני לא עונה.
אני מושיטה לו עוגייה- טעות.
האצבעות שלנו נוגעות.
״תזהר, חם,״ אני אומרת, אבל המבט שלי לא יורד מהעיניים שלו.

״מתוקה, אבל לא כמוך.״ הוא מחייך חיוך רחב.
אני קופאת אבל מגלגלת עיניים כדי להסתיר את זה ממנו.

״מתי התחלת לאפות?״ הוא מתעניין.
״מזמן, היה לי הרבה זמן בבית..״
״זה מרגיע אותך?״ אני מהנהנת.
״נראה לי שכל אחד צריך משהו שיציל אותו כשהעולם שותק.״
הוא אומר בשקט. כאילו רומז על עצמו.
הוא לא אומר הרבה. אבל איכשהו זה מספיק.
אולי הוא היה מבין. אם הייתי מרשה לעצמי.

מבט אחד נוסף שלו ואני יודעת- אני בבעיה.
כי אני לא מצליחה לשמור על מרחק.
ואני יודעת שאם הוא יגלה מה עשיתי.. זה יהרוס את כל מה שבנינו.

——————————————————————

נקודת מבט: ג׳ייס

אני יושב בכיתה במקום הקבוע. המחשבות שלי ממשיכות לנדוד לעוגיות של הבוקר.
לעיניים של מדיסון. לשתיקה שלה.

ברוק נכנסת לכיתה, זורקת את התיק שלה על השולחן מלפנים
״אתה חי?״ היא מרימה גבה.
״בערך,״ אני עונה בשקט.
היא מכווצת את עיניה, ״זו בטח מדיסון, היא שולחת וויבים של דרמה.״ אני לא עונה. ממשיך להתעסק בשרוולים של החולצה.

״שמעתי שהיא חגגה לה במסיבה בחמישי.״ היא זורקת
״מה זאת אומרת?״ אני מרגיש דקירה קטנה.

היא מושכת בכתפייה. ״לא יודעת, רק שמעתי שהיא עשתה חיים ברחבת הריקודים.״ אני מרגיש שהיא לא מספרת לי הכל.
הצלצול נשמע. ״עזוב, זה בטח שטויות. אתה יודע שאנשים אוהבים לרכל.״ היא מסתובבת לכיוון הלוח. מנופפת בידה כאילו זה כלום.
אבל זה לא מרגיש ככה.
היא לא אמרה כלום. ומשהו בעיניים שלה בבוקר.. משהו לא מסתדר לי.

אני מרים את הטלפון שלי ונכנס לצ׳אט איתה.
אני כמעט מקליד משהו. מוחק. מקליד שוב.
ולבסוף מוותר.

———————————————————————
אזזזז מה אומרים????
מקווה שאהבתם!!!!
אל תשכחו להגיב ולהצביע כדי שאכתוב לכם עוד מהזוג האהוב עלינו😍

מה הקטע האהוב עליכם?????
עליי זה שלא משנה מה, מדיסון עדיין מושפעת מכל דבר שהוא עושה. גם אם היא ״לא רוצה בזה.״ 🤭🤭 על מי את עובדת מאד?????
ג׳ייס אהובי לא מוותרררארררר

אשמח שתגיבו ותצביעו🫶🏼🫶🏼🫶🏼❤️❤️❤️❤️