The only exception

Part 11

ממליצה להקשיב לשירים האלו (בסדר הזה!) בזמן קריאת הפרק:

I don't wanna be you anymore- Billie eilish

Back to December- Taylor Swift

———————————————————————
ההכנות למסיבה התחילו מהצהריים אבל ההתרגשות שלי.. לא.
אוליביה אספה אותי והלכנו לבית של גרייסי.
שתעזור לנו להתלבש בהתאם למסיבה. יותר נכון תציל אותנו.

״הבאתי לך שמלה את השמלה הזו במיוחד.״ גרייסי מעבירה אליי שקית עם חיוך ענקי.
שמלה שחורה, יחסית קצרה אבל לא יותר מדי ועם כתפיות רחבות שמכסות בדיוק מה שצריך.

״ולךךך..״היא פונה לאוליביה כשהיא מוציאה את השמלה מהשקית. ״השמלה המושלמת.״
שמלה ורודה גם באותה גזרה כמו שלי.

״יאללה תמדדו!״ היא קוראת, מלאת התלהבות.

״יש חדר נפרד שאוכל למדוד אותה?״ אני שואלת בשקט.
היא מהנהנת מיד. ״כן בטח, תכנסי לחדר מקלחת״

כשאני עומדת מול המראה אני לא מרוצה ממה שאני רואה.
השמלה צמודה, מדי.
נשימה עמוקה. ערב אחד. תצאי מאזור הנוחות שלך.
אני חוזרת על המשפט בראש שלי כשאני יוצאת לחדר.

אני רואה את הבנות עם השמלות.
ואוו. גרייסי לובשת שמלה צהובה שמתאימה לגוון העור שלה. ואוליביה מהממת.

ואני?
תפסיקי להשוות את עצמך.
אבל איך אוכל אם כל החיים שלי השוו אותי לאחרים?
תמיד אמרו לי שאני לא מספיקה.

אוליביה שמה לב שנכנסתי לחדר ״ואוו היא יושבת עלייך כמו כפפה ליד.״
״חד משמעית, אני כל-כך טובה בלבחור בגדים לאנשים. עכשיו- בואו נתחיל איפור שיער!״

——
מאוחר יותר באותו ערב..
המוזיקה מכה בי עוד לפני שנכנסנו פנימה.
אוליביה מחזיקה את ידי, כאילו מפחדת שאני אברח לה עכשיו. בצדק.
גרייסי כבר הספיקה לפגוש מישהו שהיא מכירה.

אני בתוך זה. אין דרך חזרה.

אנחנו נכנסות למועדון מלא אנשים. חלקם מדברים ביניהם ורובם פשוט רוקדים ושותים. נהנים מהרגע.
החלטתי שגם אני אעשה את זה. אהנה מהרגע, לא אחשוב מה קורה לי כרגע בחיים ואניח הכל בצד.
אי אפשר לעשות את זה בלי קצת שתייה, ״בואו נלך לבר.״
אז אני מציעה. אני רואה את הבלבול על פניה של אוליביה. כאילו איבדתי את זה.

כשאנחנו מגיעות לבר, הברמן מוציא לנו שלושה שוטים.
״אני לא שותה,״ אוליביה מבטלת. ״אז אני מניחה שאשתה גם את שלך״ השוט הראשון נשרף. השני הולך אחריו.
אני כבר מתחילה להרגיש את זה.
וזה בדיוק מה שרציתי.