ממליצה להקשיב לשיר הזה בזמן קריאת הפרק!!!!
Undressed- sombr
——————————————————————
אני לא מצליח לנשום.
המשפט שלה חוזר לי בראש שוב ושוב, כאילו הוא נתקע בלולאה:
"אתה יכול לצאת עם מישהי אחרת. וככה גם אני."
כאילו היא פשוט ניתקה אותי מעצמה.
כמו כפתור. קליק. אתה לא חשוב יותר.
אני מנסה לשכנע את עצמי שהיא סתם אמרה את זה מתוך פחד. אולי מתוך בלבול. אבל התחושה בבטן שלי אומרת אחרת. היא התכוונה לזה. לפחות באותו רגע.
אני לא יכול להישאר בבית הזה יותר. הריח שלה עוד תקוע על הספה. התמונה שלנו עדיין במסך הנעילה שלי.
אז אני כותב למייק.
"רוצה לשתות משהו?"
הוא עונה מיד: "זורם. אני בדרך."
⸻
כשהגעתי לבר, מייק כבר ישב שם עם עוד מישהו – ליאם.
לא חבר קרוב. יותר כמו ההוא שתמיד בסביבה, תמיד שומע יותר מדי. אני יודע שהוא מנסה לקבל את התפקיד שלי במגרש.
אני מתיישב בלי להגיד הרבה. הראש שלי כואב.
אני לוקח שלוק מהבירה, מרגיש את הקור יורד לי בגרון, שורף קצת.
מייק מסתכל עליי. "מה קרה?"
אני מצחקק, מר. "מדיסון קרה." הוא שותק, נותן לי להמשיך.
"פשוט אמרה לי, באדישות כזו... שאני יכול לצאת עם מישהי אחרת. וככה גם היא. כאילו זה לא עניין. כאילו היא לא אכפת לה."
אני שומע את הקול שלי, והוא נשמע זר. עייף. כועס. כואב.
אני מרגיש מטומטם על כמה שזה השפיע עליי. כמה שהיא משפיעה עליי. מייק שותק.
ליאם דווקא מחייך. "אז תן לה טעם מהתרופה שלה."
אני מקמט את הגבות. "מה?"
"שתשמע שגם אתה לא בדיוק יושב בבית ובוכה עליה. אולי זה יזיז לה משהו."
אני נושף. "עזוב, זה ילדותי. לא הולך לשחק משחקים."
"לא אמרתי שתשחק. רק... אם אנשים יחשבו שקרה משהו, זה כבר לא אתה שיזמת את זה, נכון?"
המילים שלו מחליקות, קרות. אני לא אוהב את זה.
אני מנפנף את זה עם היד. "עזוב. באמת. אני לא כזה."
אני מסיים את הבירה ומזמין עוד אחת, רק כדי לא לחשוב.
הם ממשיכים לדבר, אני כבר לא לגמרי מקשיב. הראש שלי חלון שלה. בפעם ההיא שהיא חייכה אליי כמו שאני כל העולם שלה.
ועכשיו? עכשיו אני סתם עוד מישהו שהיא דוחפת הצידה.
——————————
נקודת מבט: מדיסון
אני מרגישה שכולם מסתכלים עליי.
אולי זה בראש שלי, ואולי לא. אבל יש משהו במבטים האלה – מין חצי סקרנות, חצי רחמים, כאילו אני זו שלא יודעת משהו שכולם כן.
הלב שלי כבר דרוך מהרגע שנכנסתי לבניין.
לא דיברנו מאז. מאז שזרקתי את המשפט ההוא, הכי קר שאי פעם יצא לי מהפה "אתה יכול לצאת עם מישהי אחרת. וככה גם אני."
YOU ARE READING
The only exception
Romanceמדיסון מגיעה לעיר של דודה של מאי, אחרי שהיא חוותה טראומה בבית שלה. כשהיא מגיעה לעיר היא פוגשת את ג׳ייס. היא לא רוצה להקשר לאף אחד ובטח שלא אליו כי מתכננת לעזוב ברגע שהיא תוכל, אבל הוא לגמרי מקשה עליה להתעלם ממנו. ---- הכתיבה משתפרת מפרק לפרק אז אל...
