The only exception

Part 9

ממליצה לכן להקשיב תוך כדי לשיר
תהנווווווו Where's my love- SYML

—————————————————————
נקודת מבט ג׳ייס

אני ממשיך ללכת כבר כמה שעות, אבל לא אכפת לי.
מצדי ללכת עז הזריחה- רק למצוא אותה ולראות שהיא בסדר.
אני מרגיש שזו אשמתי שנתתי לה ללכת, הייתי אמור להשאר איתה כל הזמן.

אתמול היא כלכך פחדה במשימה והיא עוד לא הייתה לבד, היא הייתה איתי. אני לא רוצה לדמיין מה היא עוברת עכשיו כשהכל חשוך.
אני שם לב למשהו על הרצפה דיי רחוק, כשאני מתקרב אני רואה סווטשירט.
הסווטשירט שלי.
״מדיסון!״ אני צועק, מנסה לקבל תגובה שתגיד לי על מיקומה.
״מדיסון! איפה את!״ אני ממשיך ללכת עד שאני רואה אותה.
שוכבת על הרצפה. מקופלת. מחזיקה ברגל שלה. ורועדת.
מצד אחד אני שמח שמצאתי אותה, אבל אני לא יכול לשמוח עד שאני מוודה שהיא בסדר.

״מדיסון..״ אני לוחש, כמעט נפלט בלי להתכוון ואני רץ לכיוונה.
ככל שאני מתקרב הלב שלי פועם שוב.

אני מתקופף אליה בעדינות, שלא תיבהל , ומרים את ראשה.
כשהיא מרימה את מבטה אני רואה את העיניים שלה מלאות פחד, אבל כשהיא מזהה שזה אני היא נופלת לידיי.
מרגישה הקלה שהיא בטוחה עכשיו. שהיא איתי.
״מאד..״ אני לוחש לה כשאני מלטף את שיערה.

״תודה.״ זה כל מה שהיא מצליחה לומר.

אני עוזר לה לקום לשבת לסלע הקרוב, ״נפצעת איפשהו?״ אני סורק אותה וכשהיא מהנהנת אני קולט את רגלה מדממת. אני כורע ברך כדי לבדוק את הפציעה.
קורע אה החולצה וקושר אותה מסביב לרגלה כדי לחסום את הדימום.
אני משעין את ראשי לרגליה, אני חייב שניה להקל את זה שמצאתי אותה. שהיא בסדר.

היא מניחה את ידה בקטנה על שלי.
חלשה, קרה ורועדת. אבל יש בה חום שאני לא יודע להסביר.
״חשבתי שאני לא אצא מזה..״ היא לוחשת כמעט לעצמה.

״הכל בסדר, אני כאן עכשיו.״ אני אומר

——————————-——————————
נקודת מבט- מדיסון

אחרי כמה דקות של שתיקה שאני וג׳ייס יושבים באמצע היער
הוא שואל, ״מה חשבת לעצמך מדיסון?״ הוא שואל בטון תוקף אבל אני מצליחה גם לזהות דאגה.
״חשבתי שאני צריכה קצת אוויר. לא חשבתי שזה יסתיים במסע עם דם.״

״את כלכך נחושה למשוך את תשומת ליבי אה?״ הוא מתגרה בי.
בסדר, גם אני יכולה.
״אם הייתי רוצה למשוך את תשומת ליבך הייתי יוצאת עם אחד החברים שלך לא?״
״אז אני מבין שיש לך טעם ספציפי.״ הוא מסלף את מה שאמרתי
״אני רק אומרת שאתה לא הטעם שלי.״ אני בכלל לא בטוחה מה הטעם שלי, אבל את זה אני לא אומרת.
״אה כן? אז איך זה שכל פעם שאני מסתכל עלייך אני מוצא אותך בוהה בי.״ הוא צודק.
״זה בטח בגלל שאני מחכה שתעשה משהו מטומטם. זה רק עניין של זמן.״
״בגלל זה את נופלת לבורות? כדי שאוכל להציל אותך?״
״אני פצועה ג׳ייס. אולי תפסיק להתווכח איתי לחמש דקות?״ אני מנסה לעצור את השיח, כי כמה שקשה לי להודות.. הוא מנצח.
״אני מנסה רק לוודא שאת לא מאבדת הכרה, עקיצות שלך זה סימן חיובי.״
אני צוחקת ואז נאנחת
״אל תתרגל להציל אותי.״
הוא שותק לרגע ואז עונה, ״מאוחר מדי.״

———————————————————-
מקווה שאהבתם!!!!
תגיבו לי מה דעתכם!!!!
פרק טיפה קצר אבל זה בשביל שהפרקים הבאים יהיו יותר מדהימים!
מקווה שאהבתם את כל העקיצות והמתח בינהם, כי אני אוהבת ברמותתת
איך שהם מרגישים משהו אבל לא מודים עדייןןןןןןן
אפילו לא כלפי עצמם🫠🫠🫠🫠
איך אתן חושבות שהסיפור מתפתח???? מעניין אותי ברמות!
LMK בתגובות❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️