״אני בחוץ.״ הבטתי במראה פעם אחרונה, הברשתי את שיערי לאחור ודחפתי אל תוך תיק הגב הקטנטן בצבע בורדו שלי את המטען שבדיוק ניתקתי מהפלאפון שלי.
יצאתי מהבניין, ממול זיהיתי את תום נשען על הרכב שלו ומתעסק בנייד שלו, נינוח ונראה מדהים כמו תמיד, למה הוא לא נלחץ מהמבחן הזה כבר?
נעמדתי מולו, הוא עדיין היה שעון על הרכב שלו, סגר את הפלאפון ודחף אל מכנסי הג'ינס שלו, הוא הניח את ידו הימנית על המותן שלי ומשך אותי אליו, נשק ללחי שלי גורם לאש לבעור בי שוב.
״את ניראת טוב.״ מלמל בקולו הצרוד, הרגשתי רעד עובר בחוט השדרה שלי, להיות קורבה אליו זה עינוי.
״תודה.״ אני בטוחה שהאדמתי מעט, האמת שהייתי לבושה בסך הכל בחולצת לייבייס לבנה עם כיתוב אדום, סקיני ג׳ינס שחור גבוה וסניקרס לבנות.
תום טרק את דלתו בזמן שחגרתי, הוא חגר גם הוא והניח את משקפיי השמש השחורות שלו על עיניו הכחולות, מסתיר את היופי שלהן.
״שימי משהו,״ ביקש מחווה סנטרו לכיוון הרדיו, שלפתי את האייפון שלי וחיברתי אותו בעזרת הכבל שהשתלשל מהמערכת, שמתי שיר של ׳קולדפליי׳, תום גיחך ״שכחתי שאת מוזרה.״ מלמל בחיוך מרוצה.
האור ברמזור התחלף לאדום ותום עצר את הרכב, הוא טפח על ההגה בעזרת אצבעותיו על פי קצבו של השיר, בהיתי בפניו, תווי פנים ברורים ומהודקים, אף סולד וזוג עיניים מהפנטות שמכוסות במשקפיים שחורות.
״את בוהה.״ ציין בקלילות, קפצתי שפתיים נבוכה, הסטתי את מבטי קדימה אל הכביש והרגשתי את מבטו אל תום נודד עליי וצחוק קטן חמק מבין שפתיו ״למה אתה צוחק?״ לחשתי מבולבלת, תקעתי את מבטי עמוק בנעליי הלבנות.
״בחורה יפה כמוך מסתכלת עליי.״
*
״אני צריך ללכת להחליף בגדים. בואי, אני אלווה אותך ליציע.״ תום מלמל כשנעמדנו במסדרון המוביל לתאי ההלבשה ואל יציע האוהדים.
״זה בסדר אני יכולה ללכת לבד.״ צחקקתי, תום לא צחק ורק בחן את המקום בשבע עיניים.
״היי,״ לחשתי מנסה למשוך את תשומת הלב שלו, אך הוא לא הביט בי, שלחתי את ידיי אל פניו, אוחזת בהן ומורידה אותן אליי, מביטה בו בזוג עיניים תומכות ומרגיעות, הרגשתי את שריריו נרפים מעט.
״אני הולכת לשבת ממש פה, בשורה הראשונה ביציע.״ הבטחתי ״ואתה הולך להחליף בגדים ולהיות אתה על המגרש, פשוט אתה.״ המשכתי בקול יציב, תום הניח את ידיו על מותניי ברכושניות, מצמיד את גופי אליו וגורם לזרמים בגופי וללהט מפחיד במותניי במקום בו כפות ידיו אוחזות בי.
הוא נישק את מצחי בעדינות ואני השפלתי את מבטי, ״אדון הראל.״ קול זר אל מעט מוכר גרם לי להיבהל, אך תום נשאר יציב והשאיר אותי צמודה אליו כשידיו עדיין אוחזות במותניי ״אני שמח לראות אותך כאן.״ סובבתי את ראשי אל האיש שחייך אל תום.
״גם תום שמח להיות כאן.״ מלמלתי בחיוך, האיש המבוגר הוריד את מבטו אליי וחייך אליי בנחמדות ״אם את פה סימן שנראה אותך מככב היום.״ האיש חייך אליי, ״הוא לא צריך אותי בשביל להיות מי שהוא.״ הרמתי את מבטי אל תום, חייכתי אליו והוא מתח אליי חיוך קטן שהרטיט כל איבר אצלי בגוף.
״קדימה הראל, אני מצפה לראות אותך על המגרש.״ המאמן המבוגר השאיר אותי ואת תום במסדרון, לבד, הלכתי מעט לאחור, תום הוריד מצווארו שרשרת זהב בעלת תליון עדין, הוא הניח אותה על צווארי ״תשמרי על זה, הא?״ ביקש בדאגה, הנהנתי בחיוך.
הרמתי את ידיי וכרכתי אותן סביב צווארו, הוא הפעם כרך את ידיו סביב מותניי והרגשתי את ראשו בשקע שבין הצוואר לכתף שלי.
״בהצלחה, אני מאמינה בך.״ לחשתי.
*
הבטתי שקועה לגמרי בתום שעשה את החימום כמו שאר השחקנים, בהחלט בלטו שם כמה כישרונות, שחקנים רציניים ומקצועיים, ואילו תום פשוט נער מלא בכישרון שלא מוכן להשקיע בכלום.
״זה תפוס?״ בחורה בגיל השלושים בערך נעמדה מולי, ״לא,״ מלמלתי מזיזה את התיק שלי אל הריצפה, היא התיישבה מהדקת את תיק הצד שלה אל ביטנה.
השחקנים התפזרו מהמגרש לשתי קבוצות בצדדים שונים על המגרש, לאחר מכן עלו 11 שחקנים על המגרש בעלי צבעים אחידים.
הבטתי בריתוק על הנעשה במגרש, תום בעמדה הקבועה שלו מושך את תשומת הלב של כולם בכישורים שלו וביכולות שלו.
שלפתי את האייפון שלי והתחלתי לצלם בהתלהבות, לא מפספסת שום תנועה ובטח שלא את הגולים שכבש.
הבחורה שישבה לצידי שלפה לפתע מהתיק שלה מצלמה גדולה ומקצועית, וכשהכדור היה בין רגליו של תום נשמע הרעש המעיד על צילום התמונה.
״מעניין מה השם שלו..״ מלמלה לעצמה, ממשיכה לתפוס תמונות נוספות, ״תום, תום הראל.״ אמרתי מבולבלת, היא הפנתה את מבטה אליי ״את מכירה אותו?״ שאלה בהתרגשות, הנהנתי במהירות והיא צחקקה.
״אני מרינה, סוכנת דוגמנים.״ לחצה את ידי, ״מה יש לך לחפש כאן?״ צחקקתי לא מבינה ״בחורים כמו תום, מלאי כישרון בספורט ובעיקר יופי.״ אמרה בביטחון מביטה בו גאה.
״בן כמה הוא?״ שאלה באגביות ״שמונה עשרה.״ עניתי שקועה במשחק, ״מעולה.״ מלמלה לעצמה, כותבת כמה דברים בפנקס שלה, לאחר מכן הפנתה את המצלמה שלה אל עבר שחקן אחר וצילמה כמה תמונות שלו גם.
*
חיכיתי בציפייה במסדרון בו עמדנו לפני כשעות ספורות, יחד איתי עמדו משפחות נוספות שבאו לראות את ילדיהם מנסים את מזלם על המגרש.
ראיתי אותו מתקדם לכיווני וחיוך בלתי נשלט השתלט עליי ואני נותרתי מבלי היכולת להסיר אותו.
כשכבר חשבתי על התחושה של השפתיים שלו על עורי שוב, קצת נרגשת מהמחשבה על הנשיקה שחלקנו לפני שבוע, הצלמת מהמגרשת הקדימה אותי ונעמדה באמצע הדרך, גורמת לו להעצר גם כן ולאכזבה לשטוף אותי.
הם שוחחו בינהם והייתי מספיק רחוקה בשביל לא לשמוע כלום, לפתע תום שלח את ידו והזיז אותה מעט הצידה, היא נעמדה לצידו והתקדמה יחד איתו לכיווני, חייכתי אל שניהם בחוסר נוחות.
״איך היה?״ שאלתי אותו מובכת מעט, ״תגידי לי את.״ הוא חייך אליי באדישות מסדר את תיק הספורט שלו על כתפו ״היית מדהים,״ הבחורה אמרה בגאווה, היא שיחקה במצלמה שלה מעט והראתה לו תמונות שלו.
״אני אצור איתך קשר בימים הקרובים, תחשוב על זה.״ היא אמרה בתקווה, ארזה את המצלמה בתיק ונעלמה בתוך המסדרון.
מבטו של תום נדד עליי ואני הבטתי במראה הספורטיבי שלו, שיער רטוב מעט ומבולגן, מכנסיי ספורט קצרים וחולצה לבנה, ריח של אפטרשייב גברי ועיניים כחולות שאפשר לטבוע בהן.
״רעבה?״ שאל בדאגה, ״מתה מרעב.״ התוודתי מניחה את היד על בטני ״יאללה,״ הניח את ידו על גבי התחתון, מוביל אותי אל החנייה בו חנה את הרכב.
*
״נחמד,״ תום אמר באדישות כשצפה בסרטון שהסרטתי שלו מבקיע גול, גלגלתי את עיניי, ״תחזרי רגע.״ ביקש כשהעברתי מולו עוד כמה תמונות שלו.
החזרתי לתמונה הקודמת ״עוד אחת,״ ביקש, החלקתי שמאלה פעם נוספת, ותמונה שלי מחייכת ומאושרת שצילם עומרי שנסעתי לבקר אותו בבסיס יחד עם יותם בשבוע שעבר הופיעה.
״תמונה יפה,״ תום בחן אותה בקפידה, חייכתי נבוכה סוגרת את הפלאפון ומניחה אותו לצידי, תפסתי בצ'יפס אחד מהמגש שלי וטבלתי במיונז ״מה טעים בציפס רק עם מיונז?״ שאל תום נגעל, ״מה טעים בהמבורגר?״ שאלתי גם אני.
אני ותום סיימנו לאכול וקמנו מהכיסאות, הנחתי את התיק שלי על גבי וכך גם תום לקח את שלו.
רגע לפני שעזבנו את השולחן תום טבל צ'יפס בודד שנשאר בצלחתו בקטשופ, בתנועה מהירה הוא מרח את הקטשופ על הלחי שלי ודחף את מה שנשאר מהצ'יפס אל פיו.
״תום!״ קראתי בבהלה, צחוק ילדותי בקע מגרוני וניגבתי את הקטשופ, ״עכשיו יש לי ריח של קטשופ.״ התלוננתי.
יצאנו מהמסעדה בשתיקה, תום הניח את ידו סביב כתפי, קירב את ראשו אל ראשי וטמן את אפו בשיערי, ״יש לך ריח טוב.״ לחש מנתק את מגעו ממני, מותיר אותי מבולבלת לגמרי.
*********
מה יהיה איתם?