״זה תפוס?״ שאלתי חוששת מעט, תום סובב את ראשו וזז מעט הצידה, ירדתי מדרגה אחת והתיישבתי לידו על גרם המדרגות בכניסה לבית של ילדת היום הולדת.
תום שאף מהסיגריה שהייתה בין ידיו ושיחרר את העשן באיטיות, ״מתי הגעת?״ שאלתי, כאילו לא בהיתי בו מהרגע שנכנס.
תום גיחך והפנה את מבטו אליי ״מתי שהסתכלת עליי כשנכנסתי.״ אמר גורם לסומק להציף את לחיי.
״איך אתה יודע שהסתכלתי עליך?״ החזרתי מנסה להביך אותו בחזרה ״נראה כאילו לא היית מאוד מרוכזת בדברים של אופק,״ הוא הסיט את מבטו ממני והמשיך לעשן את הסיגריה שלו בהנאה, מביט קדימה וקצת
מתעלם ממני.
שתקתי, הוא הקליד משהו בפלאפון שלו, כיבה אותו והכניס חזרה לכיס.
תום הניח את הסיגריה בין שפתיו ושלח את ידו קדימה אל הנעל שלי, הוא שרך את השרוכים של הסניקרס הלבנות שלי ושב להחזיק את הסיגריה שלו ולשחרר את העשן הסמיך.
״לא תלמדי לקשור אף פעם, הא?״ שאל בשעשוע ״אני יודעת, פשוט זה תמיד נפרם.״ אני מתלוננת מביטה בשרוכי הנעליים שלי.
״למה אף פעם לא לימדת אותי?״ גיחכתי משלבת את ידיי על מנת שאוכל להתגבר על הקור, ״את בכלל מקשיבה לי מתישהו?״ הוא גיחך בחוסר הומור, מחקתי את חיוכי, תום הסיט את מבטו אליי ואיפר את הסיגריה שלו על המדרגות לפנינו.
״זה בגלל שדיברתי עם אופק?״ אני שואלת ברצינות ״לא.״ הוא עונה בקלילות ושואף מהסיגריה שלו שלעזאזל לא נגמרת.
״אכפת לי ממה שאתה-״ הוא קטע אותי ״זה לא מעניין אותי.״ הוא קטע אותי בגסות, נשכתי את שפתי במבוכה, ״אוקיי.״ נעמדתי על רגליי, ״לאן?״ תום הרים את מבטו אליי, ״אמרת שזה לא מעניין אותך,״ עניתי בקרירות ״שבי.״ הוא פקד עליי מסיט את מבטו חזרה קדימה.
״אל תעשה לי טובה תום.״ אמרתי בארסיות ״לא מעניין אותי מה דעתי על זה,״ הוא אמר, התיישבתי לצידו שוב איפה שישבתי קודם והוא הפנה את מבטו אל עיניי ״מעניין אותי מה דיברתם.״ הוא כיבה את הסיגריה שלו סוף סוף.
״הוא התנצל,״ אמרתי, ותום גיחך בזלזול ״וביקש לחזור למה שהיינו.״ הוספתי, תום הקשיח את מבטו והביט בי בכעס ״מה?״ שאלתי מבוהלת מעט ״הסכמת?״ הוא נזף בי ״לא!״ אמרתי במהירות, מבטו התרכך שוב ואני התרגשתי שהוא התעצבן.
״זה מאחוריי.״ מלמלתי, ״אני שמח,״ לא הייתי בטוחה אם הוא ציני או כנה, אבל העדפתי פשוט לשתוק ולהנות מהקרבה שנוצרה ביננו.
״אפשר לשאול משהו?״ שאלתי בחשש, הוא שתק והפנה את מבטו אליי ואני ראיתי בזה אישור לדבריי ״למה התכוונת שאמרת שאכפת לך ממה שאופק ואני דיברנו ולא מה שאתה חושב על זה?״ שאלתי מסתרבלת במילים שלי.
״זה אומר שאכפת לי ממך, ולא איך אני מרגיש לגבי זה.״ ענה בלחש ״למה?״ שאלתי לא מבינה ״הלוואי והייתי יודע, אולי הייתי מבין למה את לא יוצאת לי מהראש.״
*
״ים ראתה אתכם,״ ספיר לחשה לי כשנכנסתי לתוך הבית יחד עם תום, ״את מי?״ שאלתי לא מבינה, תום נפרד מאיתנו והלך לאבי שישב על אחת הספות, ״אותך ואותו.״ ספיר החוותה עם סנטרה כלפיי תום.
״פגשתי אותו בכניסה,״ שיקרתי בולעת את רוקי ״היא ראתה אתכם יושבים בחוץ כשהוא עישן.״ ספיר גלגלה את עינייה ״למה את משקרת לי?״ היא נשמעה מעט נעלבת.
״אני לא.״ התחמקתי ״את כן.״ היא הטיחה בי ״היא ראתה אותנו או שאת?״ שאלתי חושדת ״אני ראיתי,״ התוודתה לבסוף.
״ויש לך מזל כי גם ים הייתה מאוד קרובה לזה ובזכותי היא לא.״ פלטה בכעס ״תודה ספיר.״ מלמלתי מגלגלת את עיניי בציניות.
״את תהיי מגעילה,״ היא ביקשה ״אני לא.״ קבעתי ״מה את רוצה לשמוע? הרי ראית אותנו מדברים.״ אמרתי ברטוריות ״על מה דיברתם? למה את מתחמקת מאופק? למה הוא וים נפרדו? למה אתם כל הזמן מסתודדים ולא מספרים כלום לאף אחד? מה קורה בינכם, עיליי?״ שאלה בכעס, הבטתי בה המומה.
״את חושבת שבגללי הוא וים נפרדו.״ קבעתי בחוסר אמון, לא מאמינה
על חברתי הטובה ״זה לא מה שאמרת-״ קטעתי אותה ״זה כן. את אמרת שאני והוא מסתודדים ובאותו הקשר שהוא וים נפרדו, מה אני ספיר לדעתך? פרוצה?״ שאלתי בכעס.
״את סתם דרמתית!״ היא אמרה מבוהלת, נשפתי בכעס, אני באמת מאוד נסערת, ״אני מצטערת שלחצתי והייתי חטטנית, אם את רוצה את תמיד יכולה לשתף אותי, ואם לא אז הכל בסדר.״ היא אמרה ברוך, ״את תחשבי שאני נוראית.״ מלמלתי בעצב.
״כי יש לך רגשות לתום? אני כבר יודעת את זה ולא חושבת שאת נוראית.״ מלמלה משלבת ידיה ״הוא לא מרגיש כמוני ספיר, לא יודעת למה הוא פתאום נפרד מים, הוא לא דיבר איתי על זה לפני.״ אמרתי להגנתי.
״מה שכן..״ מלמלתי במבוכה ״הוא היה אצלי, כמה ימים לפני שהוא נפרד ממנה.״ אמרתי באשמה ״אופק ניסה לגעת בי והייתי כל כך פגיעה והוא מכיר אותי טוב והוא היה אצלי ואני נשבעת לך שלא עשינו כלום ולא נגעתי בו והוא לא בי, אבל הוא היה איתי עד שנרדמתי וזהו מאז לא דיברנו.״ אמרתי במהירות ״עד עכשיו.״ הוספתי באגביות.
״אנחנו בסך הכל ידידים, אני נשבעת לך שאין ביננו שום דבר רומנטי, לא הייתי עושה צעד רומנטי כשים חברה שלי.״ אמרתי במגננה ״אבל כן יש לך רגשות אליו,״ היא מלמלה ״ספיר,״ אני נושפת ״יש לי רגשות אליו כבר מלפני שנה.״ אני ממלמלת בדמעות ״אל תשכחי שאני יודעת מה זה לאהוב אותו עוד לפניה.״
״מה אופק עשה לך?״ היא כרכה את זרועה סביב כתפי ״אני לא רוצה לדבר על זה.״ השפלתי את מבטי ״אבל זה נגמר.״ הוספתי בביטחון ״למה לא סיפרת לי?״ היא שאלה מעט פגועה ״לא רציתי לספר, התביישתי, תום גילה לבד ספיר, אני נשבעת לך. הוא פשוט ידע והופיע.״ אמרתי בלחץ.
״היי, די. אני מאמינה לך.״ היא חייכה אליי חיוך מרגיע ״מאמינה למה?״ אבי כרך את ידו סביב ספיר, מרחתי על שפתיי חיוך מלאכותי.
״שהיא לא שותה,״ ספיר צחקקה, ״באמת?״ אבי שאל מופתע, ״איפה תום?״ שאל אותי באגביות, ״מאיפה אני יודעת״ משכתי בכתפיי, ״הוא כתב לי שהוא איתך בחוץ.״ אבי אמר בחשדנות, ״אה,״ אמרתי מכחכחת בגרוני.
״נכנסנו מזמן, לא ראיתי מאז.״ אמרתי במהירות, ״טוב ים מחפשת אותו, אז אם אתן רואות אותו תגידו לו.״ אמר בנפנוף והלך, ספיר הפנתה אליי את מבטה.
״מה?״ שאלתי לא מבינה ״אז עכשיו שתיכן רוצות את אותו בחור?״ שאלה מפוחדת ״ממש לא,״ אמרתי במהירות ״אם ים רוצה אותו והוא רוצה אותה.. מי אני שאתנגד?״ חייכתי חיוך שיקרי.
*
עייפות עפפה אותי בעקבות השעה המאוחרת.
תום נעלם, ים שחיפשה אותו שעות ארוכות לבסוף התייאשה והלכה הביתה לאחר ניסיון שכנוע כושל שלי ושל ספיר להשאיר אותה.
ספיר ואני רקדנו ונהננו, אופק ניסה למשוך את תשומת הלב שלי כמה פעמים, מה שלא כל כך הלך, אבי ושגיא קיבלו בשלב מסוים שיחה מתום, הם רק אמרו שהם מצאו אותו ואין מה לדאוג אבל אנחנו לא ראינו אותו יותר.
עליתי במעלה המדרגות עם קצת יותר ריכוז לאחר שהכרחתי את עצמי להתאפס מהעייפות שנחתה עליי.
לאחר שהבנתי איפה נמצאים השירותים, פסעתי אליהם במעט יותר ביטחון כיוון שהקומה העליונה הייתה יחסית ריקה מילדים והבלאגן שבעיניים שלי מרוב התזוזות פחת.
דפקתי על הדלת מספר פעמים, לא נשמעה תשובה, הנחתי את ידי על ידית הדלת פתחתי אותה בתנופה ועיניי נפערו לרווחה, כאילו כל העייפות נעלמה כלא הייתה.
בגדים על הריצפה, נשיקות רטיבות, וילדת יום הולדת עירומה עם תום ערום שהפכו לאחד.
גניחותיה של נעמה, ילדת היום הולדת פסקו תוך רגע והיא מיהרה לקום מתום עליו רכבה לפני רגע שאיבר המין שלו נעוץ היטב בשלה וגורם לה להנאה מובטחת.
תחושת צריבה עברה בגרוני, באותה המהירות בה פתחתי את הדלת גם סגרתי אותה, מביטה לאחור ומבינה שאם הייתי חושבת כמה רגעים לפני שהייתי פותחת את הדלת הנוכחית, הייתי מגלה שדלת השירותים נמצאת לגמרי ממול.
כנראה שבכל זאת אני אנצל אותם, נכנסתי אליהם טורקת בעזרת רגלי את הדלת וטוחבת את ראשי לתוך האסלה, מקיאה את כל ארוחת שישי והחרא שהציף אותי.