״דייט עם אופק?״ שאלתי בחוסר עניין ״למה לא? הוא ממש מתוק.״ ספיר מלמלה מתעסקת בפלאפון שלה, ״לא יודעת..״ מלמלתי בחוסר סיפוק.
״את מעדיפה את שגיא?״ לינוי פוצצה את המסטיק שלעשה בגסות ״די להיות פרה.״ ים תלשה את המסטיק משפתייה של לינוי שהביטה בה זעופה.
״את לא תפסידי אם תנסי,״ ספיר מתחה אליי חצי חיוך, חייכתי גם אני חיוך תחמני ״אוקיי,״ אמרתי במהירות ״אבל.״ הוספתי גורמת לספיר למחוק את חיוכה ״את יוצאת עם אבי.״ בחנתי את תגובתה.
״מה אבי קשור?״ היא מלמלה בחוסר סבלנות ״טוב שלך.״ לינוי לחשה בזמן שהפגשנו אגרופים, ״את תצאי עם אבי, כי את פשוט רוצה אותו.״ ים הביטה בספיר, ועוד לפני שהיא הספיקה להגיב היא הפנתה את מבטה אליי ״ואת בגלל מעוניינת באופק?״ שאלה.
נשכתי את שפתי התחתונה ״הוא מתוק, לא ממש יצא לי לחשוב עליו.״ אמרתי בכנות ״זה די רומנטי שהוא הזמין אותך לדייט,״ לינוי אמרה בחיוך חולמני ״כן, מה שלך בחיים לא יקרה.״ פלטה ספיר ״אויש תשתקי, לפחות אני לא נמרחת בקשר עם בחור כבר שנה.״ לינוי החזירה חורצת לשון.
צחקתי בקול נאנחת בעייפות ״תצאו, מה אכפת לך?״ ים הביטה בי בחום, חייכתי אליה מבוישת.
*
״זה לא מוגזם מדי?״ שאלתי בחוסר נוחות ״מוגזם? זה פשוט מדי!״ לינוי אמרה בכעס ״לא, זה מושלם.״ ספיר מלמלה בחיוך, היא העבירה את ידה בשיערי ״בושם?״ שאלה, קפצתי במהירות ״טוב שהזכרת לי.״ התזתי מהבושם האהוב עליי מספר שפריצים.
״טוב יאללה מספיק אנחנו נזוז שלא יהיה פה פדיחות.״ ספיר התמתחה, הן נפרדו ממני לשלום בזמן שחיכיתי לאופק, הבטן שלי לא ממש התהפכה, ציפיתי לפגישה אבל לא בהתרגשות.
״היי,״ עניתי לפלאפון ״אני למטה.״ זה היה אופק, צחקתי מנתקת את הפלאפון, הבטן שלי התחילה סוף סוף לכאוב מעט וזה הקל עליי באופן אירוני, זיהיתי את רכבו של אופק, הלכתי במהירות פותחת את הדלת ומוודא שהחצאית שלי נשארת במקום כשאני מתיישבת במושב לידו.
אופק הביט בי בחיוך, ״יפה לך פזור.״ הוא שלח את ידו אל פניי, הוא העביר את השיער שלי אל מאחורי אוזני ובאותה הזדמנות החליק את כף ידו על הלחי האדמדמה שלי.
״לאן הולכים?״ שאלתי כשהוא התניע את הרכב ״סרט?״ שאל, האמת שאני לא חובבת סרטים גדולה, ובטח לא בדייט ראשון.
״מה שתרצה.״ אמרתי מושכת בתכפיי, ״מבטיח אחר כך שנלך לאכול גלידה.״ הוא אמר גורם לי לצחקק, אולי זה לא יהיה כל כך נורא.
יצאתי מרכבו של אופק סוגרת אחריי את הדלת, הוא נסע אל בית הקולנוע הקרוב ובזמן הנסיעה רכשתי לנו כרטיסים, כמובן שהוא התעקש לשלם דרך האשראי שלו על שניהם.
״לא ידעתי שאת בחורה של ורוד,״ הוא בחן את החולצה שלי, חייכתי אליו בביישנות ״גם אני לא.״ פלטתי בכנות ״יפה לך.״ הוא הכניס את ידי בידו, אופק בהחלט היה נאה, הוא היה גבוה, לא מאוד אבל מספיק. הוא היה חייכן והיה לו מין קסם שגרם לכל מי שדיבר איתו להתאהב בו.
פחדתי שקצת הגזמתי, לבשתי חולצה בצבע ניוד עדין, הוספתי לה חצאית ג׳ינס פשוטה קצרה ותיק שתאם את החולצה שלי, נעלתי את סנדלי השמנת שלי ודי אהבתי את הלוק שלי.
בזמן שהלכנו זה לצד זו, אופק חבק את כף ידי בידו, ״את מי רואים פה,״ הרמתי את ראשי באופן אוטומטי, בידו הפנויה אופק לחץ את ידם של שגיא, ״מה קורה עיליי?״ פנה אליי בחיוך, חייכתי חזרה כהוקרת תודה.
״מה? אתם בדייט?״ שאל בחוסר טקט, ״מה אתה עושה כאן?״התעלם משאלתו אופק, והאמת ששמחתי.
״הייתה לי משמרת עד עכשיו,״ הסביר מעביר את מבטו אליי ״אל תתני לחמור הזה להתקמצן עלייך.״ דרש ממני בחיוך, ״אל תדאג,״ דחפתי את מרפקי אל הצלעות של אופק, אופק התקפל וכרך את ידו סביב מותני ברכושניות ״תהנו!״ קרא שגיא מתקדם מהמקום.
״נאצ׳וס או פופקורן?״ שאל אופק כשעמדנו בתור בקופה, עקמתי את אפי ״נראה לי שפופקורן,״ אמרתי מעט חוששת, אני אף פעם לא מצליחה להחליט.
״אל תתביישי להחזיק לי את היד.״ אופק לחש לי כשהאור באולם נכבה, צחקקתי מסמיקה כשהרגשתי את שפתיו על לחיי, ״גם אתה, אם אתה מפחד אני כאן בשביל להחזיק לך את היד.״ אופק צחק וחיבר את ידינו יחד.
*
״תודה, היה לי ממש כיף.״ אמרתי בחיוך כשעמדנו מחוץ לרכבו, השעה הייתה כבר עשר בלילה, הסרט נגמר מאוחר ועוד הלכנו לאכול בגלדרייה שבמתחם מול בית הקולנוע.
״תבואי כל יום.״ חייך בתחמנות, צחקתי מתרוממת על קצות אצבעותיי, אופק הניח את ידו על הלחי שלי, הבטן שלי התהפכה ולרגע חששתי שהוא ינסה לנשק אותי, אך למזלי הוא רק הניח נשיקה חמימה על הלחי שלי.
״אל תדאגי, אני עוד לא אנשק אותך.״ לחש כשהביט בפרצופי המבועט, חייכתי אליו נבוכה ״לילה טוב.״ הנחתי נשיקה חטופה על הלחי שלו לפני שהלכתי במהירות אל הבית שלי.
*
״איפה את היית?״ יותם שאל בסקרנות ״סרט.״ עניתי בקצרה, התיישבתי בסלון רק עד שהוא נעמד מולי, ״מי זה הבחור הזה שנסעת איתו?״ שאל בכעס ״אתה עוקב אחריי?״ שאלתי מזועזעת ״ראיתי במקרה.״ שיקר ״אה במקרה עמדת בחלון ובהית ברכב אקראי?״ שאלתי בציניות.
״מתי היום הורים שלך?״ שאל בלי שום קשר לנושא ״מה אכפת לך?״ שאלתי בחוסר עניין, יותם פער את עיניו ״עיליי.״ הוא נזף בי ״אולי אתה ונועה רוצים לבוא ביחד?״ צחקתי בחוסר הומור ״אולי באמת, אגב המברשת שיער שלך עוברת לאמבטיה.״ אמר בעוקצנות ״תכף אני אעבור מפה.״ מלמלתי באיום ״אף אחד לא עצר אותך,״ הוא אמר בקרירות ״טוב תלך מכאן.״ דרשתי בכעס ״זה הסלון שלי, את גרה בבית שלי.״ הזכיר ברשעות, ״סבבה.״ קמתי מהספה.
תפסתי את הסניקרס הראשונות שראיתי, לא טרחתי להחליף את הבגדים או לארוז תיק שיכיל בתוכו דברים שיעזרו לי לשרוד את הלילה הזה.
מעולם לא הייתי ילדה פרועה, ששוברת גבולות ועושה מעשים קיצוניים, אבל מעולם לא הרגשתי כל כך בודדה ומנודה, בתוך הבית שלי.
לא רציתי להתקשר לעומר, להדאיג אותו ולמתוח את המצב בינו לבין תום עוד יותר.
הלכתי במהירות, לפני שיותם יצא מהמקלחת ויספיק להבין שאני לא נמצאת בבית הזה, חציתי את הכביש ובהליכה מהירה התקדמתי ברחוב הארוך.
חלפתי מול המגרש השכונתי, האורות בו היו מעומעמים ובוקשי הצלחתי לראות מה נמצא בפנים, אך הוא היה שקט.
׳את בבית?׳ כתבתי לספיר, זכרתי שהיא גרה ברחוב הבא, לא הספקתי ללחוץ על כפתור ה׳שלח׳ ורעש מצלצל גרם לצווחה להיפלט מפי, כדור שפגע בגדר המתכת שהקיפה את המגרש שבדיוק עברתי מולו.
הפנתי את מבטי מבועטת עדיין אל תוך המגרש דרך הסורגים שבגדר ודמות התקדמה אל עבר הכדור שהתגלגל מולי, כל מה שחצץ ביננו היה הגדר שלפני רגע פגע בה.
האור היה חלוש, ובעזרת התאורה המועטה הצלחתי לזהות את העיניים הירקות שכבר הספקתי להכיר, שיערו היה פרוע כמו תמיד באופן מושלם על ראשו וטיפות זיעה מעטות עיטרו את מצחו.
תום לא הסיר את מבטו מעיניי והתקדם לכיווני, הרגשתי את האוויר אוזל כשהוא כבר עמד ממש מולי בוחן אותי במבטו, שררה ביננו שתיקה מביכה.
״מה את עושה פה?״ קולו הצרוד של תום גרם לגוף שלי להגיב באופן מוזר, שתקתי ממשיכה להביט בו דרך הסורגים ״סתם, עברתי.״ לא תכננתי שהקול שלי יצא כל כך עלוב.
הוא בחן את גופי מתנשם מעט, כנראה מהפעילות הגופנית שעשה.
לפתע הוא פשוט התקדם לאורך הגדר, עד שהבנתי שהוא מתקדם אל היציאה ויוצא מהמגרש, הוא התקרב אליי ונעמד מולי, במכנסי ספורט קצרים וטי שרט לבנה כשג׳קט שחור של החברה אדידס כרוך על כתפיו.
״את ניראת מוזר.״ קבע בכנות ״תודה תום, גם אתה נראה מדהים.״ צייצתי מעט נעלבת ״את מבינה למה התכוונתי.״ הוא קטע אותי באדישות ״אני צריכה ללכת,״ פלטתי במהירות, לא יכולתי להישאר עוד שנייה תחת מבטו הצורב.
ידו של תום נכרכה סביב שורש כף ידי ומנעה ממני ללכת, הסתובבתי מביטה בו בציפייה ״את קפואה.״ קבע זורק לעברי את הג׳קט שלו, הבטתי בג׳ קט לכמה רגעים ״לובשים את זה, יש רוכסן.״ הוא אמר בציניות.
התעטפתי בג׳קט נותנת לריח המוכר לעטוף אותי, ״הבית שלך בכיוון השני.״ הוא ציין בקור, הרמתי את מבטי שהיה מקובע בריצפה, דמעות הציפו את עיניי, הוא חייב להפסיק להכיר אותי טוב.
הגוף שלי שלח זרם חשמלי כשאצבעותיו נכנסו מתחת לסנטרי והרימו את ראשי, הוא בחן את פניי בסקרנות אף על פי שפרצופו נשאר קשוח ודרוך.
״קדימה, אני אלווה אותך הביתה.״ הוא לחש, מבטי הפך למופתע, אני מודה שזה היה מעט מפתה לחזור איתו הביתה, אבל אני לא מתכוונת לחזור.
״אבא שלי מת תום.״
***************
לכל מי ששאל איפה ההורים שלהם😱