פרק 21

958 97 35
                                    


״תישאר כאן עם הארי אוקי לולו?״ ג׳יי ליטפה את ראשו ברכות. לואי חייך אליה בעיינים מכווצות ואחז את ידה. ״אני אבוא לקחת אותך כשתגמור אוקי בייבי?״ היא נישקה את ראשו והוציאה בזהירות את ידה מתוך ידו, יוצאת עם אן מהחדר לפני שלואי יבין מה בדיוק קרה. לואי הסתכל סביבו בחיוך והנהן לעצמו, הוא היה במצב רוח הכי טוב שהיה לו מאז.. המון זמן. וג׳יי פחדה שכל דבר קטן ישנה את המצב. הארי הסתכל על הריצפה ושיחק באצבעותיו, מחכה שמשהו יקרה. ״הארי?״ לואי לחש בעיינים מצומצמות בחשד. הארי סובב את ראשו אליו בהפתעה. לואי מצץ את אצבעו והביט בהארי. ״אמא?״ לואי שאל בפחד. ״היא הלכה לו- לואי- היא תחזור עוד מעט״ הארי הסביר.
״אמא״ לואי כיווץ את פניו בעצב, דמעות עומדות בעיניו. ״אל תבכה״ הארי לחש ושלח יד מהוססת ללטף את ראשו של לואי. לואי נמס לתוך ידיו החמימות ןהגדולות של הארי ונצמד אליו, עוצם עיינים ומושם באיטיות בזמן שהארי כורך יד סביבו ומלטף אותו. הוא הרגיש בטוח. זה היה מוזר. זה היה מפחיד. הוא לא רצה להרגיש ככה כלפי אף אחד. בטח לא כלפי הילד המתולתל. הוא פשוט יפגע בו, כולם פוגעים בו. אבל אם אפילו יש סיכוי שהילד המתולתל יקח את הכאב של לואי... הוא חייב להשתפר.

״זאין״ ליאם השתנק ותפס את ידו של זאין, גורם לו להבחין בהארי שעטף את לואי בחיבוק.
ליאם הביט בזאין שהביט בנייל שהביט בטלפון שלו ולקח תמונות של הארי ולואי. ״בוא בייב״ ליאם משך את זאין ביד אחת אל תוך מעגל הכיסאות, גורם לגלגל השלישי האירי שלהם לגלגל את עיניו. הם התיישבו בצד השני של הארי, מביטים בלואי הישן.
הארי מצמץ מספר פעמים והביט בהם בעייפות.
״לואי...״ הוא הסביר להם והניח את ראשו על כתפו של נייל, עוצם את עיניו בעייפות. ״לא לא הארי, אל תירדם חבר!״ נייל צחקק, גורם להארי להרים את ראשו בעייפות ולשפשף את עיניו.

ממש מצטערת שהפרקים חזרו להיות קצרים ואני מעלה פיות, אני ממממש מנסה לצאת מהמחסום כתיבה הזה שלי.
מקווה שכולכם מרגישים טוב,
אל תשכחו לאכול ולשתות ולישון מספיק💜

We'll be a fine lineTempat cerita menjadi hidup. Temukan sekarang