We'll be a fine line

פרק 2

״בואו שבו חברים״ המדריך חייך בחמימות אל נייל והארי וסימן להם על שני הכיסאות הריקים. הארי הלך במהירות ושקע בכיסא, מושך את הסוודר גבוה בניסיון להחביא את פניו.
נייל התיישב לצידו, נועץ מבט בזאין וליאם, חבריו הטובים והבערך יחידים.
הוא גיחך למראה זאין שנעץ מבט מאוהב בליאם שישב לצידו והסמיק.
חמודים.
״אתה בטח הארי?״ המדריך שאל.
נייל הינהן כשראה שהארי לא מתכוון לענות.
״זה הוא!״
״ברוך הבא הארי. לפני שנתחיל בפגישה וכולם יציגו את עצמם אני רוצה שתדע שזה מקום בטוח. אנחנו לא שופטים אנשים אחרים.״ המדריך הסביר. ״כן בטח״ הארי נחר לעצמו.
הוא הנהן וחצי הקשיב לשמות של כולם, רעד עובר בגבו כשזאין הציג את עצמו ונעץ בו מבט בוחן. נייל היה האחרון להציג את עצמו אבל כמובן, אותו הארי כבר הספיק לפגוש.
״למישהו יש משהו שהוא רוצה לשתף איתנו היום?״ המדריך שאל. אלוהים הקול שלו היה מעצבן כל כך.
כמה ילדים הנידו בראשם, חלק נשפו בבוז היה אחד שזרק מטוס נייר בשיעמום. ליאם, הנער שישב לצד זאין סיפר שהוא הלך לסרט עם חברים. הארי החליט שהוא בטח חבר של נייל לפי מבטי ההערצה שנייל שלח לעברו. ״הפרעות אכילה״ נייל לחש להארי.

ה... מפגש נגמר בסופו של דבר.
רוב הילדים לא שיתפו פעולה ופשוט ישבו בשיעמום או היו בטלפון.
הארי פשוט ישב בשקט ובהה בנעלי האולסטארס הירוקות שלו. הוא אהב את הצבע ירוק, היה בו משהו מרגיע איכשהו. הוא לא שם לב שכולם קמו מהכיסאות עד שנייל קרא לו, שולח את ידו כדי לנער את הארי ולבסוף מתחרט כשנזכר בתגובה הקודמת של הארי לניסיון של נייל לגעת בו.
״איך אתה מרגיש חבר? אתה בסדר? די שקט...״ נייל ציין. אם מישהו אחר היה שואל את השאלות האלו הארי כנראה היה מתיישב על הריצפה, מתכווץ לכדור, ומתחיל לבכות. אבל איכשהו כשנייל שאל אותם זה לא קרה. הארי פשוט משך בכתפיו.
״ח-חרדה חברתית?״ הארי ספק אמר ספק שאל בלחישה, מיד משפיל את ראשו. נייל הנהן בהבנה וכיווץ את פניו. ״אני, ליאם וזאין חשבנו ללכת לאכול המבורגר.. רוצה להצטרף?״
הארי חשב מספר דקות ולבסוף הנהן.
הוא כתב לאמא שלו הודעה והלך אחרי נייל בראש מושפל. ״היי חברים״ נייל חיבק את זאין וליאם, לא נראה שזה הפריע להם יותר מדי.
״הו... אתה הארי נכון?״ ליאם שאל בחיוך קטן ומהוסס. הארי הרים את מבטו לשניות, בוחן את ליאם ומחייך מעט, חושף גומות חן יפיפיות. ליאם מצא חן בעיניו. ״הו תקשיב הארי על מה שקרה מקודם...״ זאין אמר במבוכה, ידו עוברת בשיערו.
״מצטער על זה.. אני עובד על אממ.. אתה יודע... היחס שלי לאנשים וזה..״
הארי הביט בו במבט ארוך ולבסוף הינהן.