מה שהיה

פרק 16

״היי יצור,״ היא נכנסה למושב האחורי ״סתמי.״ הוא הניע את הרכב ״היי,״ הוא הסתובב אלי מחייך, חייכתי חזרה חוגרת את חגורת הביטחות, ״היית פעם המשחק כדורגל?״ שאל אבי מביט בי דרך המראה ״למה אתה לא שואל אותי?״ ספיר שאלה בעלבון ציני.

״כי את בהמה ובגלל זה בדוק את היית,״ הוא החזיר לה בגסות, ספיר צחקקה ואני פרצתי בצחוק ״לא לא הייתי, האמת שאני בכלל לא מבינה בזה.״ התוודתי ״בסדר תהיי צמודה אליי,״ אמר בחיוך מרגיע ״גם ככה יש כאן איזה זבוב מציק.״ הביט בספיר בהתנשאות ״אתה מאוהב בי.״ היא קבעה ״את אפילו לא מבינה כמה..״ מלמל ברצינות.

״בואו נשב כאן!״ ספיר מחאה כפיים בהתלהבות כשמצאה שלושה מושבים בודדים בשורות הקדמיות ״קחי בחשבון שהכדור יכול לעוף עלייך,״ אבי אמר לה באזהרה ״אני סומכת עלייך,״ ספיר טפחה על זרועו ״לא ככה עיליי?״ שאלה מניחה סביבי את זרועה ״בדיוק ככה.״ הסכמתי איתה.
*
״למה הוא היחידי שעושה גולים? האחרים לא רוצים לנסות גם?״ שאלתי מבולבלת, תום עד כה הבקיע ובישל כבר שני גולים מדהימים, וחוששני שהשלישי כבר בדרך.

״זה התפקיד שלו, הוא חלוץ.״ אבי הסביר מגחך ״שושנה חלוץ מרכזי!״ מחאה ים כפיים בהתרגשות ״כן, רק שתום לא גיי.״ אבי אמר ברטוריות ״גם בסרט החלוץ הוא לא באמת גיי.״ אמרתי מצחקקת ״באמת?״ שאל לא מבין ״כן, הוא יוצא עם-״ אבי קוטע אותי ״שימו לב!״ הוא אומר בהתרגשות.

הכדור מתגלגל בין רגליו של תום והוא שולט בו במיומנות מדהימה, הוא מעיף מדרכו שחקן מהקבוצה היריבה, אני מביטה בו במתח ולפתע תום משגר טיל לכיוון השער, השוער מנטר ממקומי אך מחטיא את הכדור וכל הקבל שואג על הרגליים.

וגם אני נעמדתי על רגליי אחריי אבי וספיר מביטה בתום שרץ לכיוון הקהל באדרנלין מדהים.
לפתע עיניו פוגשות את שלי ואני חושבת שאני מדמיינת כשאני מזהה קריצה, הלב שלי לגמרי משתולל וכחכם נשמע מצידה של ספיר ״אבי, נראה לי שתום שקרץ לך.״ היא אומרת בהתמוגגות ״כן הא.״ אבי עכשיו גם הוא מביט בי ותוקח את מרפקו בי.

אני בוחרת שלא להגיב ורק מסתירה את החיוך הקטן שמסרב לעזוב את שפתיי.
*
״אתה חושב שאפשר לראות אותו?״ ספיר שואלת בהתרגשות כשהמשחק נגמר, ״אפשר לנסות..״ אבי מלמל מסדר את הכיפה על ראשו, ספיר משלבת את ידה בידו ואני הולכת לצידם ״תן לה יד אבי!״ ספיר גוערת בו ״תפסיקי כבר חולת נפש.״ אני צוחקת, היא מחייכת אליי מושכת אותי לצידה.

אבי הוביל אותנו אל דלת אחורית שמשמת את השחקנים, בדיוק שחקני הקבוצה האורחת שהובסו עוזבים את המגרש מורכני ראש, ״הוא בטח תכף יצא..״ אבי ממלמל מנסה להביט אל תוך המסדרון המוביל את חדר ההלבשה.

ובאמת לאחר זמן מה תום יצא מחדר ההלבשה כשהמכנסיים עדיין עליו וחולצת טריקו לבנה נמתחת על החזה שלו, השיער שלו היה לח מהזיעה אך הוא עדיין היה נראה.. וואו.

בין המשפחות וההורים הנרגשים שחיכו לילדיהם וקבוצת האוהדים הלא קטנה של הקבוצה, תום איתר אותנו במבטו ״היית סוס!״ ספיר חבטה בו בעזרת אגרופה ״אני גם יכול?״ אבי איגרף את ידו ״אני אשבור אותך.״ תום איים בעייפות, מבטו נדד אל שלי ואני חייכתי אליו קצת מבוישת שתפס אותי בוהה בו.

״באת.״ קבע, ״אכלה את הראש שהיא רוצה לבוא.. לא מבין!״ ספיר צווחה ״את יודעת שאת פשוט טפשת?״ אבי שאל אותה ברצינות, פרצתי בצחוק ״נדבקתי ממך.״ היא דחפה אותו הצידה, הוא כרך את ידו סביבה ומשך אותו אליה באגרסיביות, היא צחקקה כורכת את ידיה סביבו.

״טוב אני הולך רגע להכניס לה מכות בצד ואנחנו חוזרים.״ אבי מלמל הולך יחד עם ספיר לרכב, זה רק תום ואני.

הלב שלי דפק באופן בלתי נשלט ומעצבן, ״היית.. וואו.״ אמרתי קצת המומה ״תראי רגע.״ הוא תפס בידי ומשך אותה אליו, הוא הביט בצמיד שלי ״ממתי יש לך את זה?״ שאל בסקרנות ״אמא.. אמא שלי השאירה לי לפני שהיא עזבה.״ מלמלתי, תום עדיין אחז בידי וחייך אליי חיוך קטן, מרטיט כל תא בגוף שלי.

״תום הראל?״ קול שכמותי גרם לי לקפץ במקומי, תום נדרך וכרך את ידו סביב מותני ברכושניות, הרגשתי את העור שלי מתחמם ופחדתי שגם תום ירגיש.

״כן?״ תום שאל בצרידות, הבטתי בבחור בחליפה השחורה אבל כל מה שהצלחתי להתרכז בו היה המגע הממכר של תום על מותני.

״אני שאול דוד, אני בוחן שחקנים-״ תום קטע אותו במעט חוצפה ״אני יודע מי אתה.״, הבחור הנהן ושתק לרגע ״אני מבין שאתה בחור ישיר, בקיצור התרשמתי מהמשחק שלך והייתי רוצה לראות אותך.״ אמר, הרגשתי את אחיזתו של תום מתחזקת והרמתי את ראשי בשביל להיט בפניו, לרגע הצלחתי להבחין בשבריר של התרגשות בפניו, אך מיד עטפה אותי ארשת פנים רצינית ואדישה כהרגלה.

״את הפרטים שלך לקחתי מהמאמן שלך, בכל מקרה זה הטלפון שלי למקרה ו-״ הוא הגיש לתום כרטיס ביקור, תום קל אותו ונתן אותו לי, ״תשמרי.״ לחש לי, הנהנתי בקצרה וטחבתי אותו אל מכנסי הג'ינס שלבשתי.

מבטו של הבחור הופנה אליי, ״ומי את?״ חייך אליי בנחמדות, פציתי את פי ״ידידה טוב שלי.״ תום במקומי, טובה? זו כבר התקדמות.
״אני מבין,״ הבחור המבוגר לקח צעד לאחור ״שיהיה המשך ערב טוב.״ הוא נפרד מאיתנו לשלום.

״בואי בואי נזוז.״ תום זירז אותי מסיט את מבטו אל השביל ״לא מחכים ל-״ הוא קטע אותי ״אם את רוצה לצאת מפה מחר אז נחכה.״
**********