מה שהיה

פרק 14

״אני מצטער אחי!״ שגיא מיסה לגשת אל תום, לינוי, ספיר, ים ואני התקדמנו במהירות אל עבר הבנים שישבו בסמוך למדורה שכבתה.

״מה קרה?״ ים שאלה מבוהלת, תום הסיט את מבטו העצבני אליה, ״מה קרה תום?״ היא שאלה בעצב, היא התקדמה אליו במהירות מביטה בידו שהחזיקה את הלחי שלו ״עזבי את זה ים.״ דרש ממנה בחוסר סבלנות.

אני הבטתי את שגיא, אבי ואופק שהיו נראים מהורהרים ואפילו מעט מודאגים ״אתה בסדר אחי?״ אבי שאל בקול קצת יותר מלר ביטחון ״תום תזיז את היד שלך!״ ים נעמדה מולו כועסת ״לכו מכאן חזרה לאיפה שישבתן ארבעתן-״ הוא לא הספיק להשלים את המשפט וים משכה בכוח את ידו מפניו.

שובל של דם נזל מנקודה קטנה מתחת לעין שלנו, אמנם זה מראה כמו שריטה קטנה אל כמות הדם שיצאה משם הייתה די גדולה, והספיק עוד כמה סנטימטרים ותום היה חסר עין.

״אני מצטער אחי..״ מלמל שגיא, תום הביט בידו שהייתה מלאה בדם בעצבנות, כולם היו המומים ועיניים מאשימות ננעצו בשגיא. ״תביאו נייר,״ אמרתי במהירות, תום הסיט את מבטו אליי במהירות ואני מיהרתי לרוץ אחריי ספיר שתפסה בגליל נייר טואלט שהיא סוחבת איתה לכל מקום שאין בו שירותים נורמליים, כמו הים.

התקדמתי אל עבר תום, נשמתי עמוק מביטה בו, צעדתי צעד אחד לאחור מסיטה את מבטי אל ים שעמדה לידו, ״את מסוגלת להצמיד את זה לחתך חזק בשביל לעצור את הדימום?״ שאלתי אותה ברצינות, ים הביטה בי חוששת.

״אני אעשה את זה,״ תום אמר עדיין כועס, הסטתי את מבטי אליו ועליתי על קצות אצבעותיי, הנחתי את הנייר על החתך ונבהלתי כשמבט נו ננעצו זה בזו, ת..תביא את כף היד שלך רגע.״ ביקשתי בקושי רב, הוא הניח את ידו על הנייר ואני שיחררתי אותו זזה לאחור במהירות.

״אתם מוכנים להסביר מה קרה כאן?״ שאלה ספיר כועסת, תום התיישב באיזה פינה יחד עם ים ואני נעמדתי ליד אופק שכרך את ידו סביבי באהבה, ״כל הכבוד לך על הקטע עם הנייר.״ לחש נושק לראשי, חייכתי משעינה את ראשי על כתפו.

״רצינו לכבות את המדורה.. חשבנו לפרק את הקרשים ואני זרקתי אחד לאחור ובטעות פגעתי בפנים שלו..״ מלמל שגיא לחוץ, רחמתי עליו.
״הכל טוב זה לא הזמן לחפש אשמים,״ אמרתי מנסה להרגיע את האווירה, ספיר ואי החלפנו ביננו מבטים, חייכתי אליה ומבטה התרכך קצת.

״לי ולך יש שיחה צפופה.״ היא אמרה משלבת את ידיה, ידעתי על מה היא רוצה לדבר, ואולי בגלל זה גם חששתי, ולכן הנהנתי באיטיות משפילה את מבטי.

״אני חושבת שזה הזמן שלנו להתקפל אז..״ מלמלה לינוי, היא נעמדה לצד שגיא שהיה אחראי כמובן על לדאוג לה לחזור הביתה כמו בן דוד אוהב, ״את באה אליי נכון?״ אבי שאל את ספיר שהנהנה משלבת את ידיהם, לא ימאס לי מהזוג הזה אף פעם.