מה שהיה

פרק 13

״אוץ,״ מלמלתי מביטה בכף ידי, ״תתגברי,״ אמר בציניות מביט בי משלב אל ידיו, נכנעתי מנענעת את ראשי מצחקקת, אני לא יכולה להישאר קשוחה איתו.

תום התקרב אליי ומשך את כף ידי אליו, הוא בחן אותה ואני בחנתי את ידינו שאחזו זו בזו.

הוא לחץ על הקוץ ואני נאנחתי בכאב, הוא אחז בידי בחוזקה על מנת למנוע ממני להזיז אותה, הוא שלף את הקוץ מכף ידי וניגב את הדם שהשפריץ מעט החוצה.

״אני אביא לך חייכן בהזדמנות,״ הוא מלמל זז מעט לאחור, הוא תפס בעצים והרים אותם אל עבר הערמה שכבר ערם.

״תודה!״ קראתי, הוא אפילו לא הסתובב לאחור.
*
לינוי ואני השתעשנו בזמן שאופק ושגיא שרפו לנו כמה מרשמלו, אבי וספיר הלכו לעשות סיבוב אוהבים על החוף וים ותום ישבו מחובקים מול האש מרוחקים קצת מכולנו.

כף ידו של אופק לפתע החליקה על שלי וגרמה לי להסיט את מבטי אליו מליוני שבדיוק סיפרה לי על איך ספיר שברה את היד ביום האחרון של הטיול השנתי בשנה שעברה.

אופק ליטף את כף ידי באיטיות בעזרת אגודלו וחייך אליי חיוך מרגיע, חייכתי גם אני אחד והוא התקרב אליי קצת יותר, ״קר לך-״ קטעתי אותו ״חם לי.״ קבעתי, הוא צחקק משפיל את מבטו ״תודה-״ עוד לא הספקתי להשלים את הוקרת התודה שלי ועיניו של אופק ננעצו בעיניי בשנית.

״אז אולי נעשה סיבוב שתוכלי לקחת לי את הג׳קט?״ שאל גורם לי להביט בו מופתעת, שתקתי למשך כמה שניות, צחוק מתגלגל גרם לי הבנות את מבטי אל נקודה מאחורי המדורה.

ים הביטה בתום כשחיוך רחב על שפתייה, זרעותיה היו כרוכות סביב צווארו והוא אחז בפניי ותוך מאית השנייה שפתיו רוסקו על שפתייה, מהר מאוד היא התמסרה אליו ואני הסטתי את מבטי חזרה אל אופק.

הנהנתי במהירות קמה מהחול, טפחתי את הישבן מספר פעמים והלכתי בעקבותיו אל נקודה מרוחקת בה אנחנו לא יכול נו בהם והם לא בנו.

אופק כפי שהבטיח פשט את המעיל שלו והניח אותו סביבי, צחקקתי משחילה את ידיי בשרוולים, ״את חמודה בג׳קט שלי״ צחק ״אז אתה יכול להביא לי עוד כמה.״ פלטתי במהירות, ״האם את רומזת כאן על משהו?״ הוא התקרב אליי בחיוך תחמני, אני מודה שהבטן שלי התהפכה מעט ממה שידעתי שעומד לקרות בעוד כמה רגעים.

״מה אתה חושב שאני רומזת?״ מתחתי גם אני חיוך יהיר, אופק כבר עמד ממש מולי ואחז בפניי מרים אותן אליו, ״לא יודע, נגלה אחר זה.״ קבע ״אחרי מ-״ הייתי מבולבלת אך אופק ענה לי עוד לפני שהספקתי להשלים את השאלה שלי.

הוא ריסק את שפתיו על שפתיי גורם לי לעצום את עיניי במידיות, הנחתי את ידיי על חזהו ואופק הניע את שפתיו באיטיות על שפתיי, אני מודה שמאוד ואפילו מאוד מאוד נהנתי.

כשהרגשתי שאופק מגשש עם הלשון שלו בחיפוש אחר פרצה אל פי, התנתקתי מהנשיקה באיטיות, פקחתי את עיניי מביטה בחיוכו המרוצה, ״מה אתה מבסוט?״ סטרתי לבנו, הוא תפס בידי ומשך אותי אל חיקו ״אסור?״ חייך אליי באושר, הייתי מעט מהורהרת, רציתי להתנשק איתו אבל פחדתי לפתע מההשלכות, באופן לא מחשיד חייכתי גם אני חיוך קטן, אופק הניח נשיקה יבשה על שפתיי, הפלאפון שלי צלצל.

״זאת ספיר..״ מלמלתי ברמיזה ״בואי נחזור,״ הוא שילב את אצבעותינו, הנהנתי מתהלכת יחד איתו, אך כשהיינו במרחק סביר מהחבורה והמדורה, פירקתי את הקשר בידינו גורמת לו להביט בי ״הג׳קט שלך.״ פלטתי מורידה אותו ממני במהירות, אופק צחקק ותפס בו, מבלי התרעה מוקדמת התקדמתי אל ספיר שישבה ממול תום שגיא ואבי שהנחתי שאליהם יתקרב אופק, וכך היה.

״מה קורה?״ ים שאלה בקולניות ״מה קורה?״ שאלתי לא מבינה ״אם לא תספרי אני אשאל את אופ-״ קטעתי אותה, ״אוקיי עשיתי סיבוב עם אופק!״ סתמתי את פיה, ספיר צחקקה ולימון הביטה בי בסקרנות ״נו!״ היא דחקה בי.

״אם אתן מתכוונות לצרוח עכשיו אני נשבעת לכן שאחת מכן תמצא את עצמה במדורה.״ מלמלתי באזהרה ״אני רצינית.״ הפנתי את מבטי אל עבר לינוי שהייתה היותר חסרת איפוק מכולנו.

״התנשקנו.״ לחשתי.

לינוי רקעה ברגליים, ״תירגעי בהמה,״ ספיר סטרה לראשה ״נו איך היה?״ ים שאלה נרגשת, חייכתי אליה ״לא.. לא הייתה לשון, אבל היה בסך הכל טוב.״ אמרתי מעט נרגשת ״אז אתם יחד?״ שאלה ספיר בחשדנות, היא אמנם הייתה שמחה בשבילי אבל ראיתי שמשהו מציק לה.

״אני לא יודעת, לא ממש דיברנו על זה והאמת שאני גם לא רוצה.״ אמרתי קצת חוששת ״למה? את לא אוהבת אותו?״ שאלה ים בעצב ״אני לא אוהבת אותו זה ברור, אבל לא יודעת אם באלי בכלל לבנות משהו שיתקדם לאהבה.״ ניסיתי לנסח את עצמי כמה שיותר ברור.

״כוסמאק!״ קולו של תום גרמה לכולנו להסיט את מבטו אליו מבולבלות.
******
היום אפרסם פרק נוסף❤️