״את בסדר?״ הרמתי את ראשי במהירות, ״כן.״ פלטתי מבלי לחשוב, תום הביט בי בחוסר אמון, הוא הידק את לסתו ושרירי פניו נראו מפתים ויפים יותר.
על מי אני עובדת, הם תמיד נראים מדהים והוא תמיד נראה כמו אליל.
״אני מצטערת שנתקעתי בך,״ הוספתי במהירות ״זה בסדר נראה לי שלך זה כאב יותר.״ הוא כחכח בגרונו, ״כל כך כואב שבכית.״ הוא הוסיף משלב את ידיו, נאנחתי מגלגלת את עיניי.
הוא התיישב על הספסל לצידי ״לא בכיתי,״ באמת לא בכיתי, זאת הייתה דמעה של רגע.
״אהא,״ הוא אמר בציניות אפילו לא מביט בי ״מה באת לעצבן אותי יותר?״ שאלתי בכעס ״לא הייתי יושב איתך בחוץ בקור הזה אם היה לי משעמם.״ הוא אמר ברצינות.
״אז אפשר להיכנס,״ נעמדתי, הוא נעמד גם הוא ולפט את שורש כף ידי, באופן אוטומטי הסתובבתי לאחור מביטה בו מופתעת.
הוא עשה צעד לכיווני עדיין לא משחרר את ידי ולא מסיר את מבטו מעיניי.
נשכתי את שפתי התחתונה בחשש ״עומר ואני גרים עם יותם ונועה.״ פלטתי, מבטו של תום התרכך ומיד אחר כך הפך למבולבל ״מה?״ שאל לא מבין ״לא משנה.״ הסתובבתי, אך הוא מנע ממני ללכת וסובב אותי חזרה בעזרת ידו שעדיין תפסה בידי.
״למה?״ שאל ״פשוט ככה.״ אמרתי בכעס, תום העביר את ידו בשיער, כל כך הרבה שאלות צצו בראשו ויכולתי להבחין בכך, אך בחרתי שלא לחשוף יותר בפניו, גם ככה אמרתי יותר מדי מבלי להתכוון.
״אפשר להיכנס?״ שאלתי זזה בחוסר נוחות, הרגליים שלי קפאו.
תום השפיל את מבטו בוחן את רגליי ולאחר מכן החזיר את מבטו חזרה אל פניי, ״אני לא אהבתי את החצאית הזאת אף פעם.״ הוא אמר בקור, חיוך קטנטן עלה על פניי ״אהבת אותה, לפני שרצית להיות היחידי שאוהב אותי בה.״ תום גיחך בתבוסה ״אולי.״ הוא התקרב אליי מעט יותר, ״אללה תום ימעמיס!״ שריקה נשמעה מחבורת בנים שיכורים שחלפה על פנינו בדרכם אל תוך המועדון.
הפנתי מבט מזלזל לכיוונים ״בואי בואי,״ תום נצמד אל גבי בזמן שהוביל את שנינו חזרה אל המועדון, הרגשתי את גופו מעליי נצמד אליי ומוודא שאף אחד לא נועץ בי מבטים מוגזמים.
״הינה אתם!״ לינוי קראה בהגזמה כשנעמדנו מול השולחן של חבריו של תום יחד עם לינוי וספיר, ״איפה הייתם?״ שאל אבי בחוצפה ״אני הייתי בשירותים והוא היה בחוץ.״ שיקרתי, הרגשתי את ידו של תום באיטיות מונחת על מותני השמאלית וצמרמורת עברה לאורך גבי.
״איפה ים?״ שאל לפתע, נערתי את ראשי כשהבנתי שהבחור של החברה הכי טובה שלי צמוד אליי ואני בהחלט לא סובלת מזה.
״בחוץ, היא לא מרגישה טוב.״ לינוי מלמלה בשכרות, ״אני הולך לראות מה קורה איתה.״ נימה מודאגת נשמעה בקולו של תום, הוא עזב את המותן שלי והלך במהירות מהמועדון, באוויר חזר לראות שלי, וביחד איתו תחושה מוזרה הציפה אותי, עלבון.
YOU ARE READING
מה שהיה
Romanceעיליי היא אולי בת עם שם של בן, אבל זה בהחלט תאם את המבנה המשפחתי שלה שהיה מורכב משני אחים גדולים שביום אחד הפכו להורים שלה. עם ארגזים ומזוודות עזבו את עיר מגורים בחמש השנים האחרונות וחזרו אל עיר הולדתם, אותה עזבה עיליי כשהייתה בכיתה ו׳. היא בסך הכל...
