מה שהיה

פרק 7

נעמדתי מול המראה מפרקת את הצמה שהייתה עוד לחה מהמקלחת, הברשתי אותו מעט והזזתי לאחור, מרחתי מסקרה שחורה על ריסיי, שפתון אדמדם על שפתיי והוספתי מעט קונסילר מתחת לעיניים.

בחרתי בחצאית גבוהה שחורה קצרצרה וצמודה דמוי עור עם חגורה שמגיעה יחד איתה, מאוד אהבתי את החצאית הזאת, היא החמיאה לישבן שלי וגרמה לרגליים שלי להראות מאוד ארוכות.

מעליי לבשתי גופייה לבנה צמודה בעלת שקע קטנטן בחזה וסניקרס שחורות חלקות.
התזתי מעט בושם וודאתי שהכנסתי כסף ואת השפתון שלי לתיק צד השחור שלי.

״לאן את חושבת שאת הולכת?״ יותם הרים את ראשו מהשולחן, שקלתי לא לענות לו ופשוט לצאת, אך ידעתי שהוא ישתגע וגם ככה המצב לא מזהיר.

״מסיבה, עם חברים.״ עניתי ביובש, ״לא מצאת חצאית יותר קצרה?״ שאל בזלזול, גלגלתי את עיניי ״לא.״ עניתי פותחת את הדלת ״קחי ג׳קט, זה לא אמצע אוגוסט.״ הטיף, ״תכף אני גם מורידה את הגופייה.״ מלמלתי רגע לפני שטרקתי את הדלת בפניו.

׳איך את מגיעה לשם?׳ הוא לא יכל לשאול את השאלות האלו לפני שיצאתי? ׳על גמל.׳ סמסמתי במהירות, הרמתי את ראשי מביטה בים שנופפה לי מצידו השני של הרחוב, ׳שהגמל הזה לא ישתה, לא בהלוך ולא בחזור.׳ כתב ׳לקחתי כסף למונית, תפסיק לדאוג.׳ הוא סינן אותי.

״בואי, ספיר גרה ברחוב הבא.״ ים הלכה במהירות משפשפת את ידיה זו בזו.
באמת אחרי כמה דקות הגענו לביתה של ספיר, היא גרה בבניין דומה לשלי, טוב לדעת שהיא גרה עשר דקות ממני.

״כנסו,״ היא מלמלה ממהרת לתוך חדרה, ״היי ענת,״ ים אמרה בנימוס ״שלום.״ חייכתי אל האישה הנחמדה שישבה בסלון ״היי,״ היא בחנה אותי במבטה, עכשיו אני ממש שמחה שים לבושה הרבה יותר חשוף ממני!

״תשתדלי פעם הבאה להתלבש, ההורים שלי עדיין גרים כאן.״ מלמלה ספיר בוחנת את בגדיה של ים, ים סטרה לראשה מצחקקת, היא משכה למעלה את הסטרפלס שהחליק קצת ומשכה את המכנסון מעט שיכסה את הישבן.

״היי,״ ספיר חייכה אליי, ״את רוצה שאעשה לך מאחור?״ שאלתי כשראיתי שמסתבכת עם המחליק, היא הנהנה והעבירה אליי אותו, העברתי את המחליק על שיערה המתולתל עד שהוא התיישר לגמרי.

״שנזמין מונית?״ שאלה ספיר כשסיימה סוף סוף ״לינוי,״ ציינתי ״היא מגיעה עם שגיא.״ ים מלמלה מצמידה את הפלאפון אל אוזנה ״הבנים באים?״ שאלתי פוערת את עיניי ״כן, מה יש לך?״ ספיר צחקקה, היא התיזה כמות נכבדת של בושם ונעלה סנדלים כסופים על רגליה, ״הפצצת הופעה, היית חייבת לדפוק כפכפים בסוף?״ עקצה את ים בחיוך, ים הפנתה לעברה אצבע שלישית חורצת לשון.
*
״איפה כל החברות שלך!״ זוג ידיים ניערו את כתפיי, השתעלתי את המים ששתיתי מסתובבת להביט בלינוי, ״הבהלתי אותך?״ צחקקה כורכת את ידיה סביבי ״משוגעת.״ אמרתי מניחה את ידי על ידיה.

״תום פה.״ היא זרקה לעבר ים שהנהנה במהירות ״הוא בדיוק כתב לי שהם נכנסו,״ הסבירה ים לוגמת מהמים שמולה ״מה זה לינוי את שותה?״ שאלתי מזועזעת כשלגמה מהכוסית של ספיר ״בוקר טוב.״ היא צייצה.

״אני הולכת לשירותים,״ אמרתי במהירות כשהפלאפון שלי צלצל, זה היה עומר.
״את רוצה שאבוא איתך?״ ספיר הציעה בנחמדות, ״זה בסדר.״ מלמלתי קמה מהכיסא, בצעדים מהירים ומחושבים חיפשתי אחר היציאה מהמועדון, כתף רחבה חבטה בי וגרמה לי לאבד את שיווי המשקל וכמעט וליפול לאחור.

הרמתי את ראשי ממסך הפלאפון, זוג עיניים ירוקות הביטו בי בסקרנות, הוא סרק את גופי, מכף רגל ועד ראש, לא מפספס אף פרט עד שלבסוף ישר את מבטו אל עיניי.

גם אני לרגע שכחתי למה אני כל כך ממהרת, החולצה הלבנה שלבש ישבה עליו מדהים והשיער שלו היה מסודר אך גם מעט פרוע על ראשו בדיוק מושלם שלא מבייש אף מעצב שיער.

התעשתי על עצמי מאוד מהר ״סליחה.״ פלטתי בורחת מעיניו הקרות של תום, הוא הביט בי מתרחקת והיה נראה קצת מבולבל.

״הלו?״ עניתי לשיחה של עומר ״איפה את?״ הוא נשמע מודאג, ״אני במסיבה, מה קרה?״ שאלתי מודאגת גם אני ״כלום, לא הבנתי לאן הלכת.״ אמר עדיין מתוח, גיחכתי בשקט ״אתה נרגעת?״ שאלתי בפחד ״אני נשבע שאם עוד פעם אחת אראה אותה אצלנו אני אתלוש לה את הפרצוף מהמקום-״ קטעתי אותו ״אנחנו לא שונאים אותה, פשוט לא רוצים לגור איתה.״ הזכרתי לו.

״אל תחזרי מאוחר,״ ביקש לבסוף, ״אני אשתדל.״ התחמקתי ״עיליי.״ נזף בי, ״בסדר, בסדר.. אני אנסה.״ המשכתי, הוא פלט אנחת יאוש ״תתקשרי אם את צריכה טרמפ, אני עם חברים.״ הוא ניתק עוד לפני שהספקתי לומר משהו.

נאנחתי מוחה שמעה בוגדנית שחמקה מעיניי, לפעמים אני לא מספיקה לומר לו כמה אני אוהבת ומעריכה אותו, כמה מתסכל זה לדעת שהוא עושה הכל בשבילי - ולי אין איך להחזיר לו.

״את בסדר?״  הרמתי את ראשי במהירות, הבטתי בבחור היפה עד כאב שמרכז עכשיו את כל תשומת הלב שלו בי, תום.
***************
משפחה לא בוחרים💔