אהבה דפוקה

אפילוג

נ.מ גרהארד
* שנה אחר כך *
כיווצתי את אצבעותי סביב הדגדגן שלה, בזמן שנדחפתי אליה, נהנה מהקולות שאני גורם לה להשמיע.
הרופא שלי סוף סוף נתן לנו אישור להזדיין.
סיימתי את השיקום המזדרגג הזה.
פאקינג שנה.
והדבר הראשון שעשיתי זה את לונה.
כמה שכעסתי עליו, אני מודה לו על הרגע הזה.
חיכיתי לזה כל כך הרבה זמן,ופאק! גם היא.
"אל תפסיק" היא גנחה כשזיינתי אותה חזק ומהר יותר, מרגיש אותה מתכווצת סביבי, וגומר איתה.
נשכבתי עליה, מניח את משקלי על ידי בזמן שאני עדיין בתוכה, מסתכל לה בעיניים, בפרצוץ המזיע שלה, יודע שהיא בחיים לא נראתה יפה יותר, חזה חשוף, בגדים על הרצפה, שיער מבולגן, עיניים שרוצות עוד. וואו.
"סיבוב שלישי?" שאלתי, רואה את עיניה מריצות רעיון.
"כן" היא אמרה ודחפה אותי על הגב
"אבל הפעם" היא לחשה לי כשהחזה החשוף שלה נצמד אליי, הפטמות שלה התקשו.
"אני למעלה" היא חייכה והעבירה יד על קוביות הבטן שלי, שנהיו הרבה פחות בולטות עקב התקופה הזאת.
וואו אני חייב לחזור להתאמן.
הקריירה שלי בפוטבול נהרסה.
אבל לא אכפת לי.
הגעתי למסקנה שזה אף פעם לא היה החלום שלי.
אלא של אבא שלי.
חייכתי אליה חיוך שובב
"טוב אם ככה" שמתי ידיים מאחוריי ראשי ונתתי ללונה את כל השליטה.
"תהני"

* שש שנים אחר כך*
נ.מ גרהארד.
צפיתי בה מתקדמת עם יואי וקייטי אליי, יואי קפץ  התרגשות ומחא כפיים, משאיר לקייטי להחזיק את ידה של לונה בזמן שהיא מתקדמת אליי.
השיר "אמא יקרה" של טופאק התנגן ברקע, כשהיא התקדמה אליי בוכה מהתרגשות כשראתה שאני כורע ברך מולה.
"לונה. אני יודע שבפעם הראשונה זה לא הלך כל כך טוב. היינו צעירים. את ידעת את זה. אני לא.
אבל אנחנו חוגגים 7 שנים ביחד.
ואני בן 23, ואולי זה עדיין נורא צעיר, אבל אני יודע שכל מה שאני רוצה זה אותך.
ואני חושב שהגיע הזמן.
לונה, האהבה של החיים שלי, האחת שלימדה אותי מה זה לאהוב, האחת שנתנה לי את ההרגשה שהכל בסדר. ושאני כן טוב מספיק.
שגרמה לי להאמין בחיים.
האישה הכי יפה שראיתי, האישה שידעתי, ידעתי, שאני הולך להתחתן איתה.
תעשי אותי הגבר הכי מאושר בעולם, ותהיי שלי לשארית חיינו?"
הסתכלתי עליה מלמטה בהתרגשות, מתפלל שהיא תגיד כן.
פאק הייתי צריך את הכן הזה.
"ברור אידיוט אחד" היא משכה אותי למעלה לגובה שלה ונישקה אותי, נשיקה עמוקה כזאת, אחת שצועקת לי כן.
היא אמרה כן.
או תודה לאל!
העמקתי את הנשיקה
"קחו חדר" יואי גילגל עיניים וסימנתי לו אצבע שלישית, מרים את לונה ומצמיד אותה לקיר.
אם היא רק הייתה מסכימה הייתי מזיין אותה כאן ועכשיו על הקיר הזה.
לא אכפת לי מי צופה.
ובידיוק כשחשבתי את זה, לונה נזכרה מי צופה, משכה אותי אחורה וירדה ממני בלחיים סמוקות.
המשפחה שלה כאן, שולחים לי מבטי מוות.
7 שנים, ואני עדיין לא יכול לנשק אותה כמו שצריך מולם.
היא הלכה וחיבקה כל אחד מהם חיבוק עמוק, מסתכלת על מיכאל בשמחה.
הוא יצא מהאישפוז.
והוא מצא מישהי.
והוא מאושר.
ואני יודע שאם הוא לא היה מאושר, היא בחיים לא יכלה להיות מאושרת כשהיא יודעת שהוא ברע.
הבטתי בבת זוג שלי.
אופס. הארוסה שלי. פאק מרגיש טוב לחשוב את זה.