אהבה דפוקה

חלק 13

נ.מ לונה
קמתי מקרני השמש שחדרו לחדרי
"קמת! היא קמה!" מישהו לידי צעק בהתרגשות
סובבתי את ראשי לעבר הקול
"גרהארד?" שאלתי בקול צרוד משינה והוא חייך אליי.
"תודה לאל" מלמל ועמד מהתרגשות.
"מה אתה עושה פה?" שאלתי בבלבול. אני זוכרת, הלכנו ללילה לבן. ואז הלכנו לים. ואז חזרתי הביתה, בלעדיו. ואז..?
חור נוצר בזכרוני.
"לונה. יפהפיה." הסמקתי מהכינוי שלו.
"את היית.. במקום אחר. לכמה שעות אתמול, ואז נרדמת." הוא הסביר לי כמה שפחות אבל הוא לא היה צריך להסביר יותר.
הבנתי בידיוק למה התכוון. התנתקתי. שוב.
אבל אני חושבת שזה שיפור. הרי, לא שחכתי מה שגי- הוא עשה לי. רק איבדתי כמה שעות מאתמול.
חייכתי ובדממה קמתי לשירותים, שטפתי פנים וצחצחתי שיניים, רואה 3 בדיקות הריון על המדף. כמעט הקאתי מהמראה שלהן.
יצאתי מהשירותים, לבנה כמו רוח, ומשתדלת להסתיר את הפחד שלי בחיוך.
"לונה. את לא עובדת עליי, מה קרה?" גרהארד, כרגיל, קורא אותי כמו ספר פתוח.
צחקתי צחוק מאולץ "כלום, סתם פשוט ראיתי כמה בדיקות הריון על המדף" מלמלתי והבטתי אליו בקושי.
פניו נפלו. "אה. נכון" מלמל בשקט ונהייתה דממה בחדר.
"בכל מקרה. יש לך אוכל למטה, בואי איתי" הוא חייך אליי והושט את ידו. החזקתי בה בהיסוס וירדנו במדרגות ביחד.
האחים שלי נשמו ברווחה אחד אחרי השני כשראו אותי. הם כל כך דומים. כולם העתק של אבי, מלבד דניאל, שדומה מעט לי, ואני דומה לאימי. אבי לא נהג להזכיר אותה הרבה, אבל כשהזכיר זה היה בהקשר בכמה שתינו נראות אותו הדבר.
אבל מאחר ודניאל היה גבר, תוי פניו עדיין הזכירו את של אבי. וכולם נראו כמו גרסאות שונות שלו.
"היי, לונה!" אבי קרא לי בשמחה כשראה אותי והושיט את ידיו לחיבוק, וחיבקתי אותו בשמחה.
הוא חיבק אותי בחוזקה עד שהשתחררנו אחד מהשניה.
"הכנתי שקשוקה, ויש מספיק לכולם" הוא הביט לגרהארד שנראה מובך.
"אני אלך להעיר את יואי" גרהארד מלמל ועלה למעלה.
"יואי גם פה?" שאלתי בפלא ופיהקתי.
אבא שלי הינהן בכאב מוסתר וקרא לכולם לבוא לשולחן.
יואי וגרהארד ירדו ביחד במדרגות, יואי בקושי פקח את עניו ורק עכשיו שמתי לב לשקיות מתחת לעיניים של גרהארד.
"בוקר טוב פרינססה" יואי הדביק לי כינוי ושפשף עם ידו את ראשי.
חייכתי והתקדמתי אל השולחן.
"לולה!" קראתי בשמחה והתכופפתי ללטף את הדבר האהוב עליי בעולם. לולה שלי.
"לולה?" גרהארד מלמל בשאלה ואז כשראה את לולה חייך
"לא ידעתי שיש לך כלבה!" חייך ונתן לה להריח אותו.
"בדרך כלל אנחנו מרחיקים אותה כשיש אורחים. היא לא חברותית במיוחד" מלמלתי והבטתי בהם מכירים אחד את השניה
"זה די מדהים. אני לא יודעת למה היא כל כך חברותית אליך" אמרתי בפליאה.
"שלום לך גוש פרווה קטן!" יואי מלמל בקול צרוד והתכופף אל לולה, שישר הראתה לו את הבטן שלה וביקשה ליטופים.
גרהארד הסתכל עליי בשאלה ולא ידעתי איך להגיב.
"זה דבר אחד שהיא לא שונאת אותך גרהארד, אבל זה שהיא מוכנה להראות ליואי את הבטן שלה? וואו! אני לא זוכרת את הפעם האחרונה שזה קרה" אמרתי בפליאה, ואחיי ואבי הסתכלו על המתרחש בשאלה.
"כלבים פשוט אוהבים אותי. נכון מפלצת אחת" יואי השתמש בקול גבוה כשהוא דיבר אליה.
צילמתי תמונה של המתרחש.
האחים שלי ואבי מאחורה בשולחן מביטים על יואי ולולה בחיוך, בזמן שגרהארד מביט- בי. לא שמתי לב לזה עד שהסתכלתי על התמונה. הוא הביט ישירות בי.
הסתכלתי אליו והוא חייך אליי, מביט עמוקות בעיניי.
כמעט נמסתי למבטו
"טוב, תשתפו ידיים! אוכל" אבי קרא וקטע את הקשר עין שלי ושל גרהארד.
התיישבתי ליד דניאל, וכשגרהארד בא לשבת לידי גבריאל קם, עשה לא בראשו והתיישב במקומו. גרהארד גילגל עיניים והתיישב במקום אחר.
"אתם מגזימים" מלמלתי לגבריאל שרק חייך.
"מה שתגידי" הוא קרץ לי וצחקתי מעט.
כולם התחילו לאכול את השקשוקה והמתירו מחמאות על אבי.
"תאכלי קצת לונה" דניאל מלמל אליי ודחף מעט בכתפי.
"אני לא רעבה כל כך" לחשתי בשקט והרגשתי את מבטו של גרהארד עליי.
"תאכלי" סימן לי בשפתיו ואני לא בטוחה למה- המבט הדואג הזה בעיניים שלו- התחלתי לאכול במהירות.
התענגתי על הטעם של השקשוקה המוכרת של אבי. הוא היה בשלן מדהים.
גרהארד חייך אליי והמשכתי לאכול ולשתות, מסיימת את כוס המים הגדולה שהונחה לידי.
"אני יכול להביא לה חתיכת לחם? בבקשה?" יואי התחנן והסתכל על לולה.
"תראו אותה!! איך אפשר להתעלם מהיצור המתוק הזה?" הוא אמר וחייך אליה, והיא קשקשה בזנב.
"קטנה" אבי מילמל ויואי במהירות זרק ללולה חתיכת לחם.
"תמיד רציתי כלב. ההורים שלי לא הסכימו לי, ואז כשהם הסכימו כבר לא רציתי. היום זה מאוחר מידי, אני עוד מעט עוזב לקולג ולא יהיה לי איך לטפל בכלב" יואי מלמל בעצב, מסתכל על לולה באהבה.
חייכתי. אני כל כך אוהבת אותה, ואין מאושרת ממני על זה שיש לי אותה.
"כלבים זה הדבר הכי טוב בעולם." מלמלתי וכולם בשולחן הסכימו איתי פה אחד.
"הדבר הקטן הזה לא יפגע בזבוב. אתם סתם מקשקשים שהיא לא חברותית. הסתכלתם עליה?" הוא הסתכל עליה בחולמנות.

אחרי שכולם סיימו לאכול, קמתי לפנות את הצלחות אבל יואי עצר אותי.
"הרשי לי" הוא אמר בנימוס וברגע שהרים את הצלחת שלי לולה ניגשה אליו לרגליים וגרמה לו להחליק, ביחד עם הצלחת שלי ושלו.
שתי הצלחות נשברו, וכנראה אבי היה כועס- אם זה לא היה כל כך מצחיק.
כל השולחן צחק ביחד בזמן שלולה טרפה את פניו של יואי שרק מילמל "יש לי חברה. היא תהרוג אותך" מה שגרם ליסטואציה להיות אפילו יותר מצחיקה.
צחקתי כל כך חזק  שדמעות עמדו בקצה עיניי,  והבטן שלי כאבה.
האוכל שאכלתי רצה לצאת, ורצתי לשירותים והקאתי את תחולת בטני.
גרהארד אסף את שיערי וליטף את גבי בעדינות.
"היי, לונה, אני חושב שהגיע הזמן לעשות את הבדיקות האלה" הוא מלמל בקול עדין והנהנתי בקושי, מנקה את פניי ושוטפת את פי.
עליתי למעלה ונמנעתי מהמבטים של כולם בשולחן עליי.
שנאתי את זה שהרסתי את השמחה שהייתה פה.
עליתי למעלה כשגרהארד אחריי, כשנכנסתי לשירותים גראהרד אמר שהוא יחכה לי בחוץ ונעלתי את הדלת.
השתנתי על הבדיקה ושטפתי ידיים.

פתחתי את הדלת והוא שאל אותי בעניו.
"זה לוקח דקה" מלמלתי והזעתי מלחץ.
הרמתי את המקל ובדקתי את התוצאה.
.
.
.
אני השטן נכון??? אני יודעת, אני מרשעת!! ווחהחהחהחהח
אבל יאמר לזכותי שהפרק הבא יצא מחר (או היום)💁‍♂️
נו הימורים! הריון? לא הריון? ניחושים!!!